הורסט נימאק
 | |
| לידה |
הנובר, הקיסרות הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
צלה, גרמניה  |
| השתייכות |
רפובליקת ויימאר  גרמניה הנאצית גרמניה המערבית |
| תקופת הפעילות | 1927–1945 (כ־18 שנים) |
| דרגה |
 גנרל מיור (ורמאכט)  בריגדה-גנרל (בונדסוור) |
| תפקידים בשירות | |
| מפקד דיוויזיית פאנצר להר | |
| פעולות ומבצעים | |
| מלחמת העולם השנייה | |
| עיטורים | |
הורסט נימאק (בגרמנית: Horst Niemack; 10 במרץ 1909 – 7 באפריל 1992) היה מפקד בוורמאכט שפיקד על כוחות במלחמת העולם השנייה וקיבל את עיטור צלב האבירים של צלב הברזל עם עלי אלון וחרבות.
ביוגרפיה
קריירה מוקדמת
נימאק נולד ב-10 במרץ 1909 בהנובר, שהשתייכה לקיסרות הגרמנית, לאיש עסקים. הוא למד בבתי ספר תיכון בהנובר ובהילדסהיים וסיים את בית הספר התיכון. נימאק הצטרף לרייכסווהר ב-7 ביוני 1927, והצטרף לרגימנט הפרשים ה-18 בשטוטגרט – באד קנשטאט, שם שהה עד סוף ספטמבר 1933. לאחר מכן למד נימאק בבית הספר לפרשים בהנובר עד 30 בספטמבר 1936. במהלך תקופה זו פעל גם כחבר בנבחרת טורניר סוסים מקומית וזכה במספר רב של ניצחונות בטורנירי סוסים שונים. ב-1 באוקטובר 1936 הוצב נימאק ללמד בבית הספר לרכיבה ולנהיגה של הצבא בהנובר, שם הדריך עד לאחר תחילת מלחמת העולם השנייה עד סוף ספטמבר 1939.
מלחמת העולם השנייה
ב-1 באוקטובר 1939 מונה נימאק למפקד הפלוגה ה-3 של גדוד הסיור של הדיוויזיה ה-5, וב-1 באפריל 1940 מונה למפקד גדוד הסיור, עליו פיקד במערכה המערבית. על פעולותיו במערכה קיבל נימאק את עיטור צלב האבירים של צלב הברזל ב-13 ביולי 1940. לאחר מכן השתתף במערכה המזרחית עם גדודו, במהלכה התקדם נימאק על פני הניימן לאורלה באזור קבוצת ארמיות צפון. שם הצליח גדודו לעכב את היחידות הרוסיות לחמישה ימים ובכך למנוע פריצת דרך של האויב. במהלך פעולות הלחימה הללו נפצע נימאק קשה, וב-10 באוגוסט 1941 הוא קיבל את תוספת עלי האלון לעיטור צלב האבירים של צלב הברזל.
ב-1 באוקטובר 1941, הועלה לדרגת מיור ומונה למפקד קבוצת ההוראה ב-Panzertruppenschule II בפוטסדאם – קרמפניץ. הוא החזיק בתפקיד זה עד סוף ינואר 1943. ב-1 במרץ 1943 הועלה נימאק לדרגת אוברסט-לויטננט, ומונה למפקד רגימנט הפאנצרגרנדירים ה-26 החדש שהוקם בצרפת, אשר הושמד בעבר בקרב סטלינגרד. ב-1 באוקטובר 1943, נימאק מונה למפקד רגימנט הפאנצרפוזילירים גרוסדויטשלנד, איתו שירת בחזית המזרחית, וב-1 בינואר 1944 הוא הועלה לדרגת אוברסט.
הרגימנט לחם באזור קבוצת ארמיות דרום, שם קיבל נימאק את תוספת החרבות לעיטור צלב האבירים של צלב הברזל ב-4 ביוני 1944. ב-24 באוגוסט 1944 נפצע שוב נימאק קשה מירי טנק או תותח נ"ט במשוריין שלו. ב-15 בינואר 1945, מונה נימאק למפקד דיוויזיית הפאנצר להר, איתה השתתף במתקפת הכושלת לשחרור כיס הרוהר. נימאק נפצע שוב קשה במרץ 1945, וב-1 באפריל 1945 הועלה לדרגת גנרל-מיור. הוא חווה את סוף המלחמה בבית חולים צבאי ביוטין ונלקח בשבי מלחמה על ידי הבריטים, ממנו שוחרר ב-24 ביוני 1947.
לאחר המלחמה
לאחר המלחמה חזר לתשוקתו, לסוסים, ומשנת 1952 היה יושב ראש הוועד האולימפי הגרמני לרכיבה על סוסים. בשנת 1953 הוא קיבל את הצלב הגדול של מסדר ההצטיינות הצבאי הספרדי מגנרליסימו פרנקו על שירותיו לידידות הרכיבה הגרמנית-ספרדית. משנת 1954 היה נשיא מסדר מקבלי צלב האבירים. במהלך חימושה מחדש של הרפובליקה הפדרלית, נימאק הצטרף לבונדסוור כבריגדה-גנרל בכוחות השריון. ב-12 ביוני 1969 קיבל נימאק את צלב ההצטיינות הגדול של עיטור הכבוד של הרפובליקה הפדרלית הגרמנית מהנשיא הפדרלי היינריך ליבקה. הוא מת בצלה ב-7 באפריל 1992.
קישורים חיצוניים
- הורסט נימאק באתר lexikon-der-wehrmacht (בגרמנית)
