צלה (גרמניה)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

צלה
Celle
מדינה פדרלית סקסוניה התחתונהסקסוניה התחתונה סקסוניה התחתונה

צֶלֶהגרמנית: Celle) היא עיר בסקסוניה התחתונה, גרמניה. העיר שוכנת על נהר אַלֶר (Aller), יובל של נהר ווזר, כ-40 ק"מ צפון-מזרחית מהנובר, בירת סקסוניה התחתונה, וכ-55 צפון-מערבית מבראונשווייג. אחרי לינבורג, צלה היא העיר השנייה בגודלה בין הנובר להמבורג (הממוקמת 120 ק"מ ממנה).[1]

יש בה עיר עתיקה ובה למעלה מ-400 בתי עץ בסגנון גרמני-מסורתי (Fachwerkhäusern), וטירה בסגנון רנסאנס ובארוק.

היסטוריה

צלה מוזכרת לראשונה, בשם "קלו" ("Kellu"), במסמך משנת 993. במאה ה-11 הייתה למקום הזכות להטביע מטבעות. בשנת 1249 "קלו" (או בשם "טסליס") מוזכרת לראשונה כעיר. כבר במאה ה-12 היה קיים מגדל מבוצר, שהורחב מאוחר יותר לטירת צלה (Schloss Celle).

בשנת 1301 ניתן ליישוב זכויות עיר, ואז גם החלה בניית כנסיית העיר.

בשנת 1378, צלה הפכה למקום מגוריהם של דוכסי סקסוניה-ויטנברג. משנת 1433 התגוררו בטירת צלה נסיכי לינבורג. בשנת 1453 ייסד הדוכס פרידריך החסיד מנזר פרנציסקני מחוץ לשערי העיר, ובאוקטובר של אותה שנה כבר אישר האפיפיור ניקולאוס החמישי את העברת המנזר לעיר.

"העיר העתיקה" היא האטרקציה העיקרית של העיר. בתי עץ גרמניים מסורתיים מהמאות ה-16 ועד ה-19 שרדו בה ללא פגע במהלך מלחמת העולם השנייה. בתי העץ של צלה בולטים בכתובות הרבות שלהם, אך בניגוד לערים בדרום גרמניה, הם אינם מעוצבים בפאר יתר. מאז תחילת המאה ה-20, צלה עשתה מאמץ מיוחד לשמר את בנייני העץ שלה, ובשנת 1907 הייתה אחת הערים הגרמניות הראשונות שאימצו חוק מקומי לשימור בנייני עץ.

בניית טירת צלה מתוארכת לשנת 1292. בתקופה מאוחרת יותר היא שימשה כארמון דוכסים וכמקום ממשל, ועברה הרחבות ושינויים רבים, שהבולט שבהם הוא הקפלה עם ריהוט הרפורמציה המוקדם שלה מהמאה ה-16. במאה ה-17 היא עברה התאמה לסגנון הבארוק. שינויים משמעותיים בוצעו במאה ה-19 תחת אדריכל החצר ההנוברי גאורג לודוויג פרידריך לאבס (Georg Ludwig Friedrich Laves), והדוגמה הבולטת ביותר לכך היא גרם המדרגות המשתרע אל החצר הפנימית. הטירה מאכלסת גם תיאטרון הקיים מאז סוף המאה ה-17 והוא התיאטרון הוותיק ביותר בגרמניה שעדיין בשימוש, ומוזיאון.[2]

בית הכנסת של העיר (Celler Synagoge) נבנה בשנת 1740, והוא ממוקם בכיכר בסמוך לעיר העתיקה. זהו בבית הכנסת הבנוי-עץ (Fachwerksynagoge) העתיק ביותר ששרד במדינת סקסוניה התחתונה. בית הכנסת פעיל גם כיום, והוא משמש גם מוזיאון יהדות צלה, וגם כמרכז התרבות היהודי של העיר.[3]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא צלה בוויקישיתוף

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

צלה (גרמניה)41683446Q3933