החברה הפסיכואנליטית בישראל

החברה הפסיכואנליטית בישראל היא עמותה הפועלת בישראל לטיפוחה, קידומה, והפצתה של הפסיכואנליזה כתאוריה וכשיטת טיפול.

היסטוריה

החברה הפסיכואנליטית נוסדה באמצע 1933 על ידי מקס אייטינגון, אחד מתלמידיו של זיגמונד פרויד שעלה לארץ מגרמניה בעקבות עליית הנאצים לשלטון. אייטינגון ניסה להגשים את חזונו של פרויד להקים קתדרה לפסיכואנליזה באוניברסיטת העברית, ומשלא הצליח, הקים את המכון, שפעל בראשית דרכו ברחוב החבשים בירושלים, בטרם עבר לשכונת טלביה (למבנה המכונה "מכון ישראלי לפסיכואנליזה" - אף שאין זה שמה של העמותה).

בראשיתה, נקראה החברה בשם החברה הפסיכואנליטית לפלשתינה (Palestinian Psychoanalytical Society) ועם הקמת מדינת ישראל שינתה שמה להחברה הפסיכואנליטית בישראל (Israel Psychoanalytical Society).

במכון נערכו קורסים והשתלמויות בתחום הפסיכואנליזה, בנוסף להכשרת פסיכואנליטיקאים מעביר המכון קורס לפסיכותרפיה דינמית, ומיועד לפסיכולוגים, פסיכיאטרים ועובדים סוציאלים קליניים ומטפלים באמנויות בעלי תואר שני. כמו כן, נערכים במכון טיפולים לציבור הרחב ולמטפלים.

בעקבות פעולת המכון, וניסיונו הרב בטיפול בנפגעי הלם קרב לאחר מלחמת יום הכיפורים, נבחר המכון לארח את הכנס הפסיכואנליטי הבינלאומי בשנת 1977 - הייתה זו הפעם הראשונה שבה הכנס נערך מחוץ לאירופה. רק בשנה זו, ובעקבות הכנס, הוקמה קתדרה לפסיכואנליזה באוניברסיטה העברית, אשר נקראה על שם פרויד. בהמשך הוקם גם מכון מחקר לפסיכואנליזה במסגרת האוניברסיטה.

האגודה נרשמה כעמותה ב- 1982.