החתמה
ערך זה עוסק בקשר בן צאצא להוריו. אם התכוונתם למונח מתחום האפיגנטיקה, ראו החתמה (גם הטבעה) הוא תהליך למידה חריג במהירותו ועוצמתו שקורה בתקופה מסוימת של בעל החיים (גיל או שלב בחיים). המונח נקרא כך מפני שבתהליך זה, אובייקט הגירוי מחתים או מטביע את התכונות שלו על בעל החיים. לרוב מונח זה מתייחס לתהליך שבו צאצא נקשר להוריו, וזה מתרחש מיד לאחר בקיעתו או לידתו של הצאצא, אך הוא נכון גם בשלבים אחרים, כמו מציאת זיווג. תהליך ההחתמה מתבסס על מנגנון תורשתי.
סיבת היווצרות ההחתמה
ההחתמה יוצרת קשר בלתי ניתק בין הצאצא להוריו. תופעה חריגה זו גורמת לצאצא שיוכל לאתר את הוריו כדי שיגוננו עליו בתנאי סכנה, וכדי שיזינו אותו עד אשר יהיה לבוגר ויוכל לדאוג לכל מחסורו בתנאים רגילים. ההחתמה יוצרת גם מחויבות של ההורה כלפי הצאצא. מחויבות זו כוללת את הזנתו, שמירתו ולימודו של הצאצא דברים חשובים כגון תעופה ושחייה.
חוזק ההחתמה שונה בין מין למין; בחלק מהמינים, כאשר הפרט מגיע לבגרות ההחתמה מוחלפת בהתנהגות הנורמטיבית למין. אצל מינים רבים ההחתמה נדרשת למוכנות לרבייה, וכאשר הפרט מחפש בן זוג, הוא מחפש בן זוג מאותו מין אליו הוחתם.
אופן ההחתמה
ברגעים הראשונים לאחר הלידה או הבקיעה קיים פרק זמן, השונה בין מין למין, שבו החושים נמצאים במצב של רגישות יתר. במצב זה יש קליטה משופרת של כל הסביבה, דרך מלוא החושים, ובמצב זה מתרחשת, על פי רוב, ההחתמה.
אפרוחי האווז, למשל, מוחתמים על ידי הראשון ההולך לפניהם. אפרוחי הברכיות מוחתמים על ידי קולות געגוע, תנועה, וגודל גוף מסוים. אצל דגי הסלמון ההחתמה באה לידי ביטוי בהקשרות להרכב המים, כך שאותם דגים יחזרו למקור המים בו הושרצו על מנת להתרבות בו מאוחר יותר.
מאפייני ההחתמה "צרובים" באופן גנטי בכל מין. אם מין מסוים מוחתם על ידי ריח, הוא יכיר את הריח הזה כבר מלידתו, ללא כל התנסות פיזית בריח, ובפעם הראשונה שהוא יחוש בריח הזה – הוא יוחתם.
לאופי החברתי של כל מין יש השפעה על חוזק ההחתמה. בעל חיים המנהל אורח חיים חברותי יושפע מההחתמה יותר מאשר בעל חיים המקיים אורח חיים סוליטרי.
החתמה למין אחר
בהתאם ל"תיאוריית טאבולה ראסה", מחקרים מצאו שהחתמה יכולה להתבצע על ידי כל מי שעונה לקריטריונים הנדרשים על ידי הצאצא - כך, בעלי חיים שנולדו אצל בני האדם רואים, לעיתים, את המטפלים שלהם כהוריהם האמיתיים. בגני חיות מתבצעת לעיתים קרובות החתמה על ידי אדם, דבר הגורם לכך שקל יהיה לטפל בהם, לעומת זאת זה גורם להם לקשיים בהתרבות ובחיי החברה.
היסטוריה
למרות שהתופעה תוארה כבר במאה ה-16 על ידי תומאס מור בספרו אוטופיה, התופעה נחקרה לעומק רק בשנות ה-30 של המאה ה-20 על ידי קונראד לורנץ. לורנץ הבחין שאפרוחי האווזים הלכו אחריו מיד לאחר בקיעתם מהביצה, מכיוון שהיה היצור הנע הראשון שראו. על מנת ללמד אותם לשחות היה על לורנץ להיכנס למים לפניהם.
החתמה רבייתית
החתמה רבייתית היא תהליך בו בעל חיים צעיר מגבש את המאפיינים אותם הוא יחפש בבן או בת הזוג הפוטנציאליים.
אפקט וסטרמרק
ערך מורחב – אפקט וסטרמרק
אפקט וסטרמרק הוא היפוך של המונח החתמה רבייתית - כאשר שני אנשים גרים בסמיכות במהלך השנים הראשונות של חייהם, אחד מהם או שניהם לא יחושו לרוב רצון להתרבות ביחד. התופעה נקראת על שם האנתרופולוג הפיני אדווארד וסטרמרק, שתיעד אותה בשנת 1891 בספרו "ההיסטוריה של 'נישואים' בקרב בני-אדם". מאז נצפתה התופעה במקומות רבים ובתרבויות שונות ברחבי העולם, בהם הקיבוצים בישראל, "נישואי שים-פואה" בסין (בהם הזוג גדל יחד), וכן בקרב משפחות בעלות קרבה ביולוגית.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: החתמה |
- חותם לכל החיים: החתמת בעלי חיים - מקורנרד לורנץ ועד ימנו
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
