הטחנות הגדולות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הטחנות הגדולות
הטחנות הגדולות בשנת 1945
הטחנות הגדולות בשנת 1945

הטחנות הגדולות של ארץ ישראל בע"מ היא טחנת קמח שהוקמה בשנת 1921 ביוזמתו של הברון רוטשילד. עד היום נטחנים בה גרגרי החיטה שמגיעים מממגורות דגון.

היסטוריה

בניין הטחנה הוקם על הדרך הראשית בקִדמת שכונת ואדי סאליב. הוא תוכנן על ידי המהנדס היהודי-הונגרי ארפד גוט. הבנייה החלה ב-1921[1] והסתיימה לקראת ספטמבר 1922[2]. מסילת רכבת הובילה אל תוך חצר הטחנה להקל על ההטענה והפריקה[3].

הטחנות התקשו בתחילה לשווק את תוצרתם לחנוונים הערבים, ובעקבות זאת קיימו מכירה קמעונאית[4]. בשלוש השנים הראשונות לפעולתו ייצרו בטחנות 20 מיליון קילוגרם קמח[5].

הכשרת הטחנה לקראת פסח בשנת 1924 עוררה תרעומת בקרב הטחנות הקטנות שהתמקדו בטחינת קמח לפסח ובעקבות זאת הרבנות הראשית נמנעה מלהתערב בנושא ההכשר לטחנה ודרכי ההכשרה של טחנה כה גדולה, והשאירה את העניין בידי רבה של חיפה, הרב ברוך מרקוס[6][7][8].

לאחר פתיחת הטחנות החלו הכנות להקמת בית חרושת למצות בצמוד לטחנה[9][10]. בית החרושת נבנה על ידי סולל בונה בשנת 1925[11] ובדצמבר 1925 הוחל בייצוא המצות[12].

בתחילת מלחמת העצמאות היו הטחנות יעד להתקפות של לוחמים ערביים. בתחילת אפריל 1948 נהדפה התקפה גדולה על הטחנה[13]. ב-15 באפריל 1948 נעשה ניסיון לפוצץ רכבת תופת בטחנה. שומרי התחנה זיהו שמדובר ברכבת ממולכדת, דחפו אותה מהטחנה וכך מנעו אסון[14][15]. למרות זאת, הטחנה המשיכה לעבוד במהלך המאורעות וסיפקה קמח לתושבי חיפה היהודיים[16].

בשנת 1955 הוקמה לצד הטחנה ממגורה גדולה[17].

בעלות

חברת "הטחנות הגדולות של ארץ ישראל בע"מ" נמצאת בעלות משפחת חפץ (משפחתו של צבי חפץ שגריר ישראל במוסקבה)[18]. במאי 2004 פשטו חוקרי רשות ההגבלים העסקיים על "הטחנות הגדולות" וכמה טחנות קמח אחרות ברחבי הארץ, בחשד שפעלו כקרטל שתיאם מחירים וחילק את השוק בין חבריו, אך לא נמצאו ראיות לפעילות כזו[19]. בשנת 2008 אישרה רשות ההגבלים העסקיים לחברות "הטחנות הגדולות של ארץ ישראל בע"מ" ו"טחנות קמח מפרץ בע"מ" להתאחד[20]. "טחנות קמח מפרץ בע"מ" עצמה רכשה את "טחנת קמח מן בע"מ" בחיפה בשנת 1999 והייתה בבעלות איש העסקים יעקב אדרי[21].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ לבנין הטחנה הגדולה בחיפה, דואר היום, 29 בינואר 1922
  2. ^ קמחא דפסחא, דואר היום, 12 בספטמבר 1922
  3. ^ טחנת הקמח הגדולה בחיפה, דואר היום, 15 במאי 1923
  4. ^ כופין אותו עד שיאמר רוצה אני, דואר היום, 2 בספטמבר 1923
  5. ^ מספרים מחכימים, דואר היום, 1 באוגוסט 1926
  6. ^ מסביב לקמח הפסח, דואר היום, 6 בנובמבר 1923
  7. ^ להכשרות הטחנות הגדולות, דואר היום, 15 בנובמבר 1923
  8. ^ להכשרת הטחנות הגדולות, דואר היום, 18 בנובמבר 1923
  9. ^ לנסיעתו של מנשיביץ, דואר היום, 24 באוגוסט 1923
  10. ^ להרחבת תוצרתנו, דואר היום, 3 בדצמבר 1924
  11. ^ בניין בית החרושת למצות, דבר, 11 בנובמבר 1925
  12. ^ מצות א"י לחו"ל, דבר, 20 בדצמבר 1925
  13. ^ נהדפו התקפות ערביות בחלק המזרחי של חיפה, מעריב, 8 באפריל 1948
  14. ^ סוכל נסיון להחדיר פצצת תופת לטחנות הגדולות, המשקיף, 16 באפריל 1948
  15. ^ מכונות תופת התפוצצו בחיפה בחודשים שקדמו להקמת המדינה, מעריב, 29 באוקטובר 1969
  16. ^ במקומות העבודה בימי הדמים, דבר, 18 באפריל 1949
  17. ^ ממגורת קמח גדולה מוקמת ב"טחנות גדולות", הצופה, 16 במרץ 1955
  18. ^ אורה קורן, המאפיות מחפשות דרך לגלגל על הצרכנים את ייקור הקמח, באתר הארץ, 17 ביוני 2004
  19. ^ חוקרי רשות ההגבלים פשטו על כמה מטחנות הקמח הגדולות בישראל במסגרת חקירת חשד לקרטל, באתר גלובס, 6 במאי 2004
  20. ^ החלטה בתיק מזג 7164 :טחנות קמח מפרץ בע"מ - הטחנות הגדולות של ארץ ישראל בע"מ
  21. ^ ספיר פרץ, ‏טחנת הקמח שטיבל, המעסיקה 103 עובדים, מאיימת להפסיק פעילותה, באתר גלובס, 15 ביולי 2002
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0