הידור מצווה

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ארבעת המינים כשהם מאוגדים יחדיו זהו הידור מצווה.

הידור מצווה (או, בהקבלה - לרוב הדעות[1] - הביטוי "מצווה מן המובחר") הוא עיקרון הלכתי הקובע כי יש לקיים מצווה באופן נאה ומהודר ובאמצעות חפצים נאים.

הרעיון של הידור מצווה מופיע כבר בדברי התנאים, אולם המונח "הידור מצווה" אינו מופיע כלל בדברי התנאים ומופיע בתלמוד רק בדברי סתם תלמוד, המיוחס לסוף תקופת האמוראים[2].

מקור הדין ומהותו

""זה אלי ואנווהו" (שמות טו, ב), התנאה לפניו במצוות, עשֵה לפניו סוכה נאה ולולב נאה ושופר נאה, ציצית נאה, ספר תורה נאה וכתוב בו לשמו בדיו נאה, בקולמוס נאה, בלבלר אומן וכורכו בשיראין נאין"

.

לדעת חלק מן המפרשים דין זה הוא מדאורייתא, ויש הסוברים שדין זה הוא מדרבנן.
לדעת רוב הפוסקים הדין הוא רק לכתחילה אבל בדיעבד אינו פוסל את המצווה.
חייב אדם להוציא מכספו כתוספת על מנת לקיים את המצווה בהידור, עד שליש מההוצאה שלא בהידור[3].

פרטי הדין

למעשה הדין חל על כל המצוות אבל ישנם פרטים שנאמרו במפורש כגון: סוכה נאה, לולב (ואתרוג) נאה, שופר נאה, ציצית נאה, ספר תורה נאה, שכתוב בדיו נאה, בקולמוס נאה, בלבלר אומן וכרוך בבגדים נאים" (שבת קלג:). וכן איגוד ארבעת המינים.

דוגמאות

  • אין ליטול בארבעת המינים בסוכות אתרוג ששיעורו מינימלי (כביצה), אלא יש ליטול אתרוג הגדול בשליש מגודל ביצה משום "הידור מצווה".
  • ישנם הנוהגים להסב במשך כל ליל הסדר משום "הידור מצווה".
  • לפנים משורת הדין הוא כהידור מצווה.
  • אף על פי שכל השמנים כשרים לנר חנוכה, "מצווה מן המובחר" להשתמש בשמן זית ולכן המהדרים מקפידים על כך.

מצווה מן המובחר

באופן כללי, נראה מדברי הפוסקים שהשוו את גדר "מצווה מן המובחר", ביטוי הנפוץ בש"ס ופוסקים, לדין "הידור מצווה"[4]. אך יש שפקפקו בכך[5].

הערות שוליים

  1. ראה להלן בפסקה מצווה מן המובחר.
  2. שמא יהודה פרידמן, המהדרין מן המהדרין, לשוננו, אדר ב', תשס"ה, עמ' 156
  3. תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף ט', עמוד ב'
  4. ראה מנורת המאור פרק ו - המצוות, שער ה, עמוד 415; שו"ת צמח צדק (הקדמון), סוף סימן קכז; שו"ת יד אליהו, סימן ז, ד"ה וכל זה; שו"ת שב יעקב, סימן נג; חידושי חתם סופר, מסכת גיטין, דף נד, עמוד ב, ד"ה והנה במל"מ; שו"ת מהר"ם שיק, אורח חיים, סימן קצח, ד"ה ועוד הביא; שו"ת אבני נזר, חלק אורח חיים, סימן תקא, אות ד; משנ"ב, תקפו, ה; חזון איש, מעשרות סימן ז, אות יד, ד"ה ומ"מ נראה; שו"ת צמח יהודה, חלק ג, סימן רטז.
  5. ראה באריכות בשו"ת ‏‏אפרקסתא דעניא חלק ב - אורח חיים, סימן מב. וראה גם חידושי הגרי"ז, מסכת נזיר, דף ב, עמוד ב.
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0