הידקי טוג'ו
הידֶקי טוֹג'וֹ (יפנית: 東條 英機, להאזנה (מידע • עזרה), 30 בדצמבר 1884 - 23 בדצמבר 1948) היה גנרל בצבא הקיסרי היפני וכן גם ראש הממשלה של האימפריה היפנית בזמן מלחמת העולם השנייה, מה-18 באוקטובר 1941 עד ה-22 ביולי 1944.
ביוגרפיה
קריירה צבאית
טוג'ו נולד בעיר טוקיו, יפן ב-1884. הוא היה הבן השלישי של הידנרו טוג'ו, גנרל בצבא היפני, אך שני אחיו מתו לפני שנולד. ב-1905 הוא סיים את לימודיו באקדמיה הצבאית והצטרף לשירות כסגן משנה בחיל הרגלים. עד 1909 הוא נישא לקטסוקו איטו, איתה הביא לעולם שלושה בנים וארבע בנות. הוא עלה בסולם הדרגות הצבאיות, סיים את לימודיו במכללה הצבאית ב-1915, ולאחר מכן עסק שם בהוראה, בנוסף לשירותו הצבאית בחיל הרגלים כקצין ובמטה הכללי. עד 1935 הוא היה לגנרל המפקד על הקמפייטאי של צבא קוואנטונג בשטח היפני הכבוש במנצ'וריה, ועד 1937 היה לרמטכ"ל של צבא זה.
שר צבא וראש הממשלה
בשנות ה-30 המאוחרות של המאה ה-20, טוג'ו היה לחבר בחבורה שדחפה את יפן למלחמת העולם השנייה. ב-1940 מונה לשר הצבא, אז היה בין האנשים שהובילו את יפן להצטרפותה למדינות הציר עם גרמניה ואיטליה. כאשר נבצר מראש הממשלה פומימרו קונואה להשיג הסכם עם ארצות הברית, סיעתו של טוג'ו הובילה אותו לפרישה, וב-1941 מונה טוג'ו לראש ממשלת יפן על ידי הקיסר הירוהיטו ועל כן תפס פיקוד על הצבא היפני. למרות שהירוהיטו נשאר אחראי באופן פורמלי, השליטה הצבאית בזמנים אלו הבטיחה לטוג'ו את השליטה הדיקטטורית על האומה.
במהלך מלחמת העולם השנייה הוביל טוג'ו את הכוחות היפניים במערכה באוקיינוס השקט, אולם לאחר סדרה של כישלונות צבאיים, הוא אולץ להתפטר ב-18 ביולי 1944, כאשר כמה מתומכיו נטשו אותו לאור התוצאות של קרב סאיפאן. הוא עזב את הממשלה ועבר להתבודדות.
לאחר כניעת יפן
אחרי כניעת יפן ב-1945, טוג'ו ירה לעצמו בחזה בניסיון להתאבד. הוא ניצל ונעצר זמן קצר לאחר מכן. הוא החלים מפציעותיו בבית החולים.
טוג'ו נשפט אז על ידי בית הדין הבינלאומי הצבאי למזרח הרחוק על פשעי מלחמה. הוא נמצא אשם בפשעים הבאים:
- סעיף אשמה 1 (ניהול קרבות התקפיות, ומלחמה או מלחמות בהפרה מוחלטת של החוק הבינלאומי)
- סעיף אשמה 27 (ניהול מלחמה ללא התגרות נגד סין)
- סעיף אשמה 29 (ניהול מלחמה התקפית נגד ארצות הברית)
- סעיף אשמה 31 (ניהול מלחמה התקפית נגד חבר העמים הבריטי)
- סעיף אשמה 32 (ניהול מלחמה התקפית נגד הולנד (אינדונזיה))
- סעיף אשמה 33 (ניהול מלחמה התקפית נגד צרפת (הודו-סין)
- סעיף אשמה 54 (מתן הוראות, אישור והתרה של טיפול לא אנושי בשבויי מלחמה ואחרים)
הוא נידון לעונש מוות ב-2 בנובמבר 1948, והוצא להורג בתלייה.
בגלל הפשעים שבוצעו תחת סמכותו, טוג'ו נחשב כאחראי על רציחתם של כמעט ארבעה מיליון סינים. טוג'ו אישר ניסויים ביולוגיים בעידוד הממשלה על שבויי מלחמה ועל אזרחים סינים.
כינויו של הידקי טוג'ו היה "קמיסורי" (תער בתרגום חופשי). קברו המונצח ממוקם במקדש בהזו, איצ'י, יפן. שמו המשיך להתקיים הודות למספר צאצאיו, ביניהם נכדתו, פעילה ימנית, ובנו השני, טראו טוג'ו, אשר עיצב מטוסי קרב ונוסעים בזמן המלחמה ולאחריה, ובסופו של דבר עבד כמנהל בחברת מיצובישי.
קישורים חיצוניים
| הקודם: פומימרו קונוי |
ראש ממשלת יפן 1941–1944 |
הבא: קוניאקי קויסו |
