הידרוגרפיה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף הידרוגרף)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: כתוב כנקודות ובקיצור רב מדי.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: כתוב כנקודות ובקיצור רב מדי.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
אגם מים מתוקים בקנדה

הידרוגרפיה הוא תחום בגאוגרפיה העוסק במים ובשימושיהם השונים בכדור הארץ. מקור השם הוא ביוונית, במילים "הידרו", שמשמעותה "מים", ו"גרפיה", רישום.

תת נושא בהידרוגרפיה הוא אנרגיה הידרואלקטרית - הפקת חשמל מזרימת המים.

מושגי יסוד במים

  • מעגל המים - תנועת המים המחזורית בטבע,
    • השמש מחממת את הים וגורמת לאידוי.
    • האדים מתחברים לטיפות ונוצרים עננים.
    • העננים מורידים גשם ביבשה.
    • הגשם זורם בנחלים לים וחוזר חלילה.
    • פן ביני - אזור המגע והגבול הדמיוני בין מי התהום המתוקים למי הים המלוחים
  • סוגי המים השונים.
    • מים שפירים - מים מתוקים המתאימים לשתייה. מי גשמים, מי שיטפונות
    • מים מלוחים - מי ים וימות בעלי רמת מליחות גבוהה שאינם מתאימים לשתייה.
    • מי קולחין - מי ביוב מטוהרים או מים משימוש ביתי שאפשר להשתמש בהם לחקלאות ותעשייה.
    • מים מליחים - מים מלוחים יותר ממים מתוקים ופחות מלוחים ממי ים. מגיעים בדרך ככל ממעינות וניתנים לשימוש בתעשייה ובחקלאות.
    • מי תהום - מאגר מי מתוקים ראויים לשתייה, הנמצא בשכבת האקוויפר. שכבת מים זו מתחדשת לאחר הגשמים.
    • מים פוסיליים - מאגר מים תת-קרקעי, שנלכדו כתוצאה מתזוזה של השכבות. מים אלו מליחים ומתאימים אך ורק לשימוש בחקלאות. מים אלו אינם מתחדשים.
    • מי מושבים - מים שעברו סינון וטהור וניתנים לשימוש בעיקר להשקיה.
    • מי שפכים - מים מזוהמים משימוש ביתי, תעשייתי או חלקאי חלקם רעילים.
  • התפלה - הפיכת מים מלוחים ומליחים למים מתוקים הניתנים לשתייה.
  • קו פרשת המים - קו דמיוני המחבר את הנקודות הגבוהות ביותר בשטח. לקו זה יש משמעות רבה שכן מהקו הזה מי הגשמים היורדים מתפצלים וזורמים לשני כיוונים שונים
  • נחל - תוואי הדרך בה זורמים כמות גדולה של מים על פני השטח. לרוב מקור המים הוא בגשמים
  • יובל - נחל עם כמות מים קטנה שמתחבר או מתפצל מהנחל המרכזי
  • ספיקה - כמות המים שיש בנחל בלשון הגאוגרפיה. בנהר לרוב תהייה ספיקת מים גבוהה
  • גדה - הצד של הנחל
  • אפיק - רוחב הנחל מגדה אחת לגדה השנייה
  • מוצא - המקום בו מתחילה הזרימה של הנחל
  • אגן ניקוז - אפיק זרימת הנחל
  • אגן היקוות - השטח בו יורד הגשם הנאסף לנחל מסוים
  • בסיס הסחיפה - המקום בו מסתיים הנחל. בדרך כלל הנחל יסתיים בים. לצורה בה הנחל מתחבר לים קוראים שפך. ישנם שלושה סוגי שפכים:
    • משפך - זרימה של מים ישירות לים, בדרך כלל בשיפוע שלילי לכיוון הים.
    • דלתה - פיצול הנהר להרבה יובלים על שטח גדול לפני שהוא מתחבר לים. הדלתה היא אזור טוב לחקלאות, בשל הסחף ששקע בה, שהוא מקור עשיר לדשן אורגני.
    • אסטואר - ישנו כמו מפרץ שאליו זורמים מי הנחל. הים חודר ליבשה ומתחבר לנחל. מקור המילה היא לשון ים. אסטואר הוא מקום מוגן מרוחות וסערות, ולכן ישמש מקום בטוח להקמת נמל.
  • אקוויפר - שכבת קרקע ספוגית מתחת לפני השטח שיכולה לאגור בתוכה מי תהום.
  • אקוויקלוד - שכבת קרקע אטומה המונעת ממי התהום להמשיך לחלחל לתוך האדמה
  • משטר זרימה - כמות המים הזורמים בנחל לפי ארבע עונות השנה. לפי גאות או שפל
    • באביב - גאות גדולה. יש הכי הרבה מים, השלגים מפשירים וגורמים לנהרות להתמלא.
    • קיץ - שפל קטן. לא יורדים גשמים והחום גורם לאידוי המים. בנוסף לשאיבה התמידית מהנהרות.
    • סתיו - שפל גדול. הכי קצת מים, עדיין לא יורדים גשמים וממשיך האידוי והשאיבה
    • חורף - גאות קטנה - יורדים גשמים ומתחילים למלא את הנהרות
  • מהלך הזרימה - מתייחס לכיוון זרימת הנהר. צורת הנהר ועוד.
    • סלע רך - יגרום לנהר להתפתל
    • סלע קשה - יגרום לנהר ללכת ישר

ניצול המים

בהידרוגרפיה בודקים את הדרכים השונות האם מנצלים או לא את המים. צורת הניצול השונות הם:


קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הידרוגרפיה בוויקישיתוף