היוריסטיקת היציגות
היוריסטיקת היציגות היא אחת מההיוריסטיקות המשמשות בתנאים של שיפוט במצב של אי ודאות. היורסיטקת היציגות מתארת מצב שבו אנשים משייכים או מזהים דמיון בין קבוצה א' לקבוצה ב', כאשר הם מתבקשים לשפוט את ההסתברות לכך שעצם, אירוע או תהליך יתרחשו. במילים אחרות, זהו מצב שבו בני אדם שופטים דברים כדומים על בסיס הדמיון ביניהם, לעיתים קרובות על בסיס תכונות שטחיות כמו מאפיינים עיקריים. למשל, באחד הניסויים שערכו עמוס טברסקי ודניאל כהנמן, התבקשו אנשים לדרג באיזה מקצוע עובד סטיב (ספרן, חקלאי, איש מכירות, טייס, רופא), לאחר שקיבלו פרופיל פסיכולוגי על סטיב שמתאר אותו כאדם מסוגר, ביישן, בעל עניין מועט בבני אדם או בעולם סביבו אך יחד עם זאת כמי שמוכן לעזור כל אימת שמבקשים ממנו. הנבדקים בניסוי דירגו את המקצועות השונים על בסיס הדמיון בין הפרופיל הפסיכולוגי של סטיב, לסטריאוטיפ של מקצועות כגון "ספרן" ואחרים. זוהי למעשה ההטיה שיוצרת היוריסטיקת היציגות, אשר עלולה להביא אותנו להערכות שגויות.[1][2]. היוריסטיקה זו זוהתה לראשונה על ידי עמוס טברסקי ודניאל כהנמן.
לעיתים קרובות, כאשר משתמשים בהיוריסטיקת הייצוגיות נוטים להתעלם משיעור הבסיס - המידע על השכיחות האמיתית של התופעה או האובייקט באוכלוסייה. כלומר, בדוגמה של סטיב, אם ידוע לי שאחוז החקלאים באוכלוסייה גבוה יותר מאחוז הספרנים, הידיעה הזו אמורה להשפיע על ההערכה שלי על מקצועו של סטיב. אולם מחקרים הוכיחו שהיוריסטיקת היציגות גוברת על שיעור הבסיס, כך שהוא לא משפיע על ההערכות של הנבדקים[2].
לפי טברסקי וכהנמן, היוריסטיקת הייצוגיות יכולה להסביר את הקושי שחווים אנשים בזיהוי רצפים אקראיים באמת, משום שאנשים מצפים לשינויים רבים יותר מאשר קיימים בפועל ברצף אקראי, במיוחד בציפייה שרצף קצר של אירועים אקראיים יהיה דומה או מייצג לרצפים ארוכים הרבה יותר של אותם אירועים. תופעה זו אחראית להטיות קוגניטיביות כמו אשליית הצבר ולכשלים לוגיים כמו כשל המהמר וכשל רגרסיה.
הערות שוליים
