היינריך שוורץ
היינריך שוורץ (בגרמנית: Heinrich Schwarz; 14 ביוני 1906 - 20 במרץ 1947) היה קצין אס אס בדרגת האופט-שטורמפיהרר, איש סגל מחנה אושוויץ בפולין ומחנה נאצוויילר-שטרוטהוף בשטח אלזס-לורן.
שוורץ נולד במינכן ועבד כדפס בבית דפוס. הוא הצטרף למפלגה הנאצית ולאס אס בנובמבר 1931. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, שירת בוואפן אס אס עד אוקטובר 1940, אז הוצב כמפקח במחנות ריכוז. הוא שובץ הן במחנה מאוטהאוזן והן בזקסנהאוזן בין השנים 1940–1941.
מחנה הריכוז אושוויץ
בספטמבר 1941 נשלח שוורץ לפולין, והוצב במשרד המנהלתי במחנה אושוויץ. תפקידו העיקרי במחנה היה לשמש שליש למפקד המחנה, רודולף הס. כמו כן, שימש כמפקח המחנה והאחראי על עבודות הכפייה השונות. בנובמבר 1943 הס קודם וסיים את תפקידו בתור מפקד מחנה אושוויץ. לאחר עזיבתו, הפיקוד העליון של האס אס חילק את המחנה לשלושה אזורים מנהלתיים: אושוויץ I, אושוויץ II בירקנאו, ואושוויץ III מונוביץ, שהיה מחנה העבודה באושוויץ. לאחר חלוקה זאת של המחנה, ניתן לשוורץ הפיקוד על המחנה השלישי של אושוויץ, מחנה אושוויץ-מונוביץ, החל מדצמבר 1943.
שוורץ שלח אסירים ממונוביץ לעבודות כפייה בבונה-ורקה, מפעל לגומי סינתטי שהיה קרוב לאושוויץ ובבעלות של התאגיד אי גה פארבן. תאגידים גרמניים אחרים כגון סימנס או תאגיד קרופ קיבלו גם הם עובדי כפייה ממחנה מונוביץ. תנאי העבודה האכזריים שהגיעו לשיאם תחת פיקודו של שוורץ על מחנה מונוביץ העלו את אחוז התמותה של עובדי הכפייה. מעריכים שבין 10,000 ל-35,000 עובדי כפייה מתו במחנה העבודה עצמו או בתאי הגזים במחנה הסמוך, מחנה אושוויץ בירקנאו.
שוורץ שהיה חובב ספורט, הקים באושוויץ נבחרת מתאגרפים שהתאבקו ביניהם, וכללה 40 אסירים, שכולם יהודים, מלבד שני פולנים וצ'כי. עקב התנאים הקשים, עד לצעדת המוות, נותרו בחיים 26 מהם. בין חברי הקבוצה היו המתאגרף ויקטור פרץ ונח קליגר[1].
סיום המלחמה
לאחר פינוי מחנה אושוויץ ב-18 בינואר 1945, שוורץ יועד להיות מפקד מחנה דורה-מיטלבאו והאחראי על עבודות הכפייה במפעל "מיטלוורק" שייצר טילי V-2 וחלקים לתותח הענק V-3, אך התפקיד אויש על ידי ריכרד בר. במקום זאת, ניתן לו הפיקוד על מחנה נאצוויילר-שטרוטהוף באלזס-לורן, והוא היה אחראי על פינוי האסירים בצעדות מוות למחנה דכאו במהלך אפריל ומאי 1945.
לאחר תבוסת גרמניה הנאצית, שוורץ הורשע בפשעי מלחמה על ידי רשויות הכיבוש הצרפתיות בעיירה הגרמנית רשטאט. הוא נשפט למוות, והוצא להורג על ידי כיתת יורים ליד באדן-באדן ב-20 במרץ 1947.
הערות שוליים
- ^ טלי פרקש, היהודי מתוניס שהיה "אלוף אושוויץ באגרוף", באתר ynet, 10 ביולי 2014
טלי פרקש, אחרי שנים של שתיקה: מדברים על שואת יהודי צפון-אפריקה, באתר ynet, 13 בדצמבר 2018
