הינשוף והחתלתולה (שיר)
| מידע כללי | |
|---|---|
| שפת המקור | אנגלית |
| סוגה | שיר איגיון |
הינשוף והחתלתולה (באנגלית: The Owl and the Pussy-cat) הוא שיר איגיון מאת אדוארד ליר, שפורסם לראשונה ב-1870 במגזין האמריקאי Our Young Folks[1] ושוב בשנה שלאחר מכן בספרו של ליר Nonsense Songs, Stories, Botany, and Alphabets . ליר כתב את השיר לג'נט סימונדס בת השלוש, בתם של חברו ועמיתו של ליר ג'ון אדינגטון סימונדס ואשתו קתרין סימונדס.
"הינשוף והחתלתולה" מציג ארבע חיות אנתרופומורפיות - ינשוף, חתלתולה, חזיר ותרנגול הודו - ומספר את סיפור האהבה בין הינשוף והחתלתולה שמתחתנים בארץ "בה גדל עץ הבונג". שלושת בתי השיר מספרים על אהבה בין הינשוף לחתלתולה. הזוג יוצא הדופן אורז קצת דבש והרבה כסף ומשייט באגמים בסירה ירוקה. לאחר שהינשוף שר ומנגן לחתלתולה בגיטרה, השניים מחליטים להתחתן, אך אין להם טבעת. לכן, הם פונים אל הארץ שבה גדל "עץ הבונג", קונים מהחזיר את טבעת החח שלו ומחותנים, בבית השלישי, על ידי תרנגול הודו. במשתה החתונה הם אוכלים בשר קצוץ (mince) וחבושים, עם כף מיוחדת (runcible spoon), ולבסוף רוקדים יחד לאור הירח על החוף.
חלקים של שיר המשך בלתי גמור, "ילדי הינשוף והחתלתולה," פורסמו לראשונה לאחר מותו של ליר, במהלך 1938. הצאצאים הם חלקית עוף וחלקית חתול, ואוהבים לאכול עכברים. המשפחה חיה במקומות עם שמות מוזרים. החתולה מתה לאחר נפילה מעץ גבוה, ומשאירה את הינשוף כהורה יחיד. מותה גורם לינשוף עצב רב. הכסף אזל, אבל הינשוף ממשיך לשיר בליווי הגיטרה המקורית.[2]
הערות שוליים
הינשוף והחתלתולה (שיר)40360152Q3522145