הכוחות האוויריים האסטרטגיים

הכוחות האוויריים האסטרטגיים
Forces aériennes stratégiques
פרטים
מדינה	צרפת
שיוך	חיל האוויר הצרפתי
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות	14 בינואר 1964 – הווה (62 שנים)

כוחות האוויר האסטרטגיים (בצרפתית: Forces aériennes stratégiques, ובראשי תיבות: FAS) הם מרכיב מרכזי בתוך חיל האוויר והחלל הצרפתי, האחראי על הפעלת הזרוע האווירית של ההרתעה הגרעינית של צרפת. יחד עם הכוח האוקייני האסטרטגי (הצוללות), ה-FAS מהווים את אחד משני העמודים שעליהם נשענת דוקטרינת ההרתעה הלאומית.

היסטוריה

הכוח הוקם כתוצאה מהחלטה פוליטית ריבונית של ממשלת צרפת לבסס יכולת הרתעה עצמאית. כוחות האוויריים האסטרטגיים החלו את פעילותם המבצעית ב-8 באוקטובר 1964, עם כניסתו לכוננות של מפציץ ה-Mirage IV הראשון, חמוש בפצצה גרעינית מדגם AN-11 ומלווה במטוס תדלוק C-135F. שנת 2024 מציינת 60 שנות פעילות רציפה של הכוח.^[1]

תרשים של מטוס בשירות הכוחות האוויריים האסטרטגיים

משימות

משימתם של הכוחות האוויריים האסטרטגיים היא הרתעת מדינות אחרות מפגיעה באינטרסים החיוניים של צרפת על ידי הצבת איום של נזק בלתי קביל. אמינות הכוח נשענת על ארבעה עקרונות: פוליטי, טכנולוגי, מבצעי ובגרות בשימוש בכלי. הכוח מתאפיין בוורסטיליות, המאפשרת לו לבצע משימות כפולות:^[1]

משימות גרעיניות: שמירה על כוננות קבועה להרתעה.
משימות קונבנציונליות: השתתפות במבצעים חיצוניים (OPEX) ובהגנת שמי המדינה (PPS-A)

מבנה ארגוני ופריסה

מטה הפיקוד של הכוח רוכז בשנת 2024 בבסיס חיל האוויר טברני (Taverny), מהלך שנועד להגביר את הסינרגיה בין המרכיבים המבצעיים והאורגניים של היחידה. הכוחות מונים כ-2,100 אנשי צבא ואזרחים ופועל בעיקר משלושה בסיסי קבע אסטרטגיים:^[1]

בבסיסים אלו מוצבות כנפות הקרב, התדלוק והתובלה, לצד יחידות תמיכה המתמחות בחימוש מיוחד, מערכות קשר מתקדמות והעברת פקודות אסטרטגיות.

יכולות מבצעיות ואמצעי לחימה

הכוח מתבסס על מטוס הקרב רב-המשימות "דאסו ראפאל" (Rafale) ועל מטוסי התדלוק Airbus A330 MRTT (הידועים בכינוי "פניקס"). כלים אלו מאופיינים בדו-שימושיות, שכן הם מסוגלים לבצע משימות גרעיניות לצד משימות קונבנציונליות במסגרת מבצעים חיצוניים (OPEX) או הגנת שמי צרפת. השימוש במטוסי תדלוק חיוני ליכולת ההרתעה, שכן הוא מאפשר לכוח הקרב להגיע ליעדים רחוקים ולקיים נוכחות ממושכת באוויר.^[1]

מודרניזציה ופיתוח עתידי

לנוכח שינויים במפה הגאופוליטית והתפתחות איומי הגנה אווירית, הכוח נמצא בתהליך מתמיד של התחדשות טכנולוגית. תוכניות הפיתוח לעשור הקרוב כוללות את שדרוג מערכות התקשורת והשרידות של מטוסי התדלוק, וכן את קליטת דגם ה"רפאל F5". מטוס זה עתיד לשאת את הטיל ההיפר-סוני ASN4G, המאופיין ביכולת תמרון גבוהה המיועדת לפרוץ מערכות הגנה אווירית מתקדמות. במקביל, הכוח משקיע במעבר לטכנולוגיות מבוססות בינה מלאכותית וקישוריות דיגיטלית רחבה כדי לשמר את יתרונו המבצעי.^[1]