הכוחות המזוינים של אקוודור
 | |
| זרועות | |
|---|---|
 | |
 | |
 | |
| פיקוד הגנת הסייבר | |
| היסטוריה צבאית | |
| מלחמת פרו–אקוודור |
הכוחות המזוינים של אקוודור (בספרדית: Fuerzas Armadas del Ecuador) הם הכוח הצבאי הלאומי של אקוודור. המפקד העליון הוא נשיא אקוודור, כיום גיירמו לאסו. הצבא נמצא בדרך כלל בשליטה אזרחית, בעיקר באמצעות משרד ההגנה הלאומי. הצבא האקוודורי היה מעורב בסכסוכי גבול עם פרו (מלחמת אקוודור-פרו (1857–1860), מלחמת פרו–אקוודור, מלחמת פקישה, מלחמת סנפה), וסיפק משקיפים וחיילים לאומות המאוחדות מאז 1948.[1]
משימה
הכוחות המזוינים הם חלק מהכוחות הציבוריים ויש להם את המשימה המוצהרת של שמירה על שלמות והריבונות לאומית של השטח הלאומי של אקוודור. הם גם מעורבים בפיתוח החברתי והכלכלי של המדינה ובמתן סיוע בשמירה על הסדר הפנימי. המשימות כוללות לחימה בפשע מאורגן, פעולות לתפישת סמים ופעולות כנגד הגירה בלתי חוקית. שטח אקוודור מחולק ל-5 "אזורי כוח משימה משותפים" (Fuerzas de Tarea Conjunta), 4 ביבשת אקוודור, החמישי הוא אזור הימי (כולל איי גלאפגוס).
ארגון
הכוחות המזוינים של אקוודור נמצאים תחת בסמכותו של נשיא הרפובליקה באמצעות משרד ההגנה, בתיאום הפיקוד המשותף של הכוחות המזוינים.
מבנה הפיקוד
- המפקד העליון של הכוחות המזוינים (Comandante en Jefe de las Fuerzas Armadas) הוא נשיא הרפובליקה. הוא נסמך על עצת המועצה לביטחון לאומי.
- המועצה לביטחון לאומי (El Consejo de Seguridad Nacional) או NSC היא הגוף העליון האחראי על הביטחון הלאומי, הממונה על התפישה האסטרטגית של ביטחון לאומי, אשר בתורה מהווה את הכלי החיוני לתחילת תהליך התכנון וקבלת ההחלטות. בראש המועצה עומד נשיא הרפובליקה, שהוא גם המפקד העליון של הכוחות המזוינים. ובנוסף את נשיאי הקונגרס הלאומי ואת בית המשפט העליון לצדק, השרים הממונים על ההגנה הלאומית, הממשלה, המשטרה, קשרי החוץ, הכלכלה והאוצר. ראש הפיקוד המשותף ומפקדי שלושת זרועות של הכוחות המזוינים. המועצה עוקבת אחר מימוש מדיניות הביטחון והתוכניות האסטרטגיות שפותחו על ידי הפיקוד המשותף של הכוחות המזוינים, שאושרו על ידי משרד הביטחון הלאומי. המועצה מהווה את גוף הניטור וניהול המשברים הבכיר ביותר.
- משרד ההגנה (Ministerio de la Defensa National), הוא הגוף המנהלי של ההגנה הלאומית. השר מתווה את המדיניות והפעולות שינקטו על ידי המוסדות הבאים בכל הנוגע לביטחון הפנים והחוץ: משרדי הממשלה והמשטרה, משרד החוץ, משרד הביטחון והמזכירות הכללית עבור המינהל הציבורי.
- פיקוד הכוחות המזוינים המשולבים (El Comando Conjunto de las Fuerzas Armadas), הוא גוף התכנון, ההכנה והאסטרטגיה של הצבא. הוא מייעץ להגנה לאומית ומתואם על ידי ראש הפיקוד המשותף של הכוחות המזוינים ומפקדי כל שלושת הזרועות של הכוחות המזוינים של אקוודור: הצבא, הצי וחיל האוויר.
זרועות
פיקוד משותף
הפיקוד אחראי על הניהול והתיאום של ארבעת הזרועות הצבאיות. מטרות הפיקוד הן לשלב את הזרועות הצבאיות ביכולות משותפות וביכולת הדדית, לתת מענה לשינויים ותרחישים חדשים, המבטיחים את השלום, הביטחון ורווחתה של האומה.
צבא
צבא אקוודור (Ejército Ecuatoriano) הוא הזרוע היבשתית של הכוחות המזוינים. 52,538[2] חייליו פרוסים בהתאם לדוקטרינה הצבאית שנקבעה. לצבא אקוודור העכשווי יש מרכיב גדול של יחידות חי"ר ללוחמה בג'ונגל וכוחות מיוחדים. הצבא מפעיל כ-236 טנקים ו-68 מטוסים.
חיל האוויר
חיל האוויר האקוודורי (Fuerza Aérea Ecuatoriana) ראה פעילות לחימה מספר פעמים בשנים 1981 ו-1995 כאשר צבר ניסיון נגד חיל האוויר הפרואני. כיום ל-FAE יש כוח אדם של 6,055[2] והוא מתמקד בעיקר בבקרת גבולות אך גם במלחמה בסמים, בהתקוממות גרילה ובמשימות הומניטריות. מאז 2009 ה-FAE עובר שינויים גדולים ותוכניות מודרניזציה לחיזוק יכולות ההגנה של המדינה.
חיל הים
חיל הים של אקוודור (Armada del Ecuador) הוא כוח קטן, יעיל ומאוזן היטב. עם זאת, הגבלה תקציבית מעכבת כל רכישה גדולה ואת הסיכויים לשמור על כוח חזק באוקיינוס השקט. מאז סוף 2009, המבנה של חיל הים נעשה פשוט יותר. אזור הפעילות של הצי האקוודורי כולל 2,237 קילומטרים של חוף האוקיינוס השקט ו-6,720 קילומטרים רבועים באוקיינוס השקט], (כולל איי גלאפגוס). רוב הנכסים הימיים נמצאים בגואיאקיל. חיל הים מתמקד בעיקר בבקרת גבולות ובהגירה בלתי חוקית. חיל הים מפעיל כ-20 כלי שיט מרכזיים (כולל שתי צוללות) ו-25 מטוסים. יש לו 7,258 חיילים.[2] כדי להגדיל את היכולות התפעוליות נרכשו מישראל 6 כלי טיס בלתי מאוישים: 2 מסוג הרון 1 ו-4 מסוג סרצ'ר.
פיקוד הגנת הסייבר
הגוף האחראי על תכנון וביצוע פעולות הקשורות להגנת סייבר ברשתות ומערכות מידע וטלקומוניקציה, וכן לתרום לתגובה המתאימה במרחב הקיברנטי לאיומים או תוקפנות העלולים להשפיע על ההגנה הלאומית וכן מתן אבטחה לגופים אסטרטגיים המנוהלים על ידי מערכות מחשוב.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ "Educador Armed Forces UN" (PDF). ארכיון (PDF) מ-3 בנובמבר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 2.0 2.1 2.2 "Chapter 15 - Ecuador". A Comparative Atlas of Defence in Latin America (2008 ed.). Red de Seguridad y Defensa de América Latina (Security and Defense Network of Latin America). pp. 180–193. אורכב מ-המקור (PDF) ב-6 במאי 2009.
{{cite book}}: (עזרה)
