הכרוניקה של לברנטי
הכרוניקה של לָבְרֶנְטי או הקודקס הלברנטי (ברוסית: לַבְרֶנְטְיֶבְסְקָיָה לְיֶטָפּיס- Лаврентьевская летопись) הוא אוסף כרוניקות שנכתב בשנת 1377 על קלף. הוא כולל את הגרסה הקדומה ביותר (ששרדה) של הכרוניקה הרוסית הראשונה והמשכים שחוברו לה, ברובם אודות אירועים בנסיכות ולדימיר שבצפון רוסיה. על-פי הקולופון שבו הוא נכתב על ידי הנזיר לָבְרֶנְטי מניז'ני נובגורוד. הוא השפיע על כרוניקות אחרות ככרוניקת השילוש מהמאה ה-15 שנכתבה בלאוורת השילוש-סרגייב, ה"חיבור מקתדרלת סופיה הקדושה בנובגורוד" (Новгородско-Софийский свод) ואחרות.
קורות הכתב
הקודקס נשמר בכנסיית המולד בולדימיר, רוסיה עד תחילת המאה ה-18 אז עבר לידיים פרטיות. ב-1792 נרכש על ידי הרוזן אספן האמנות אלכסיי מוסין-פושקין (מגלה כתב היד של "משא מלחמת איגור") שמסר אותו בהמשך כשי לצאר אלכסנדר הראשון. מתנה זו הצילה את הקודקס, שכן האוסף של הרוזן הושמד כולו בשריפת הענק שכילתה את מוסקבה במלחמת רוסיה–צרפת (1812). ב-1811 העביר הצאר את הכתב לספרייה הלאומית הרוסית בסנקט פטרבורג, שם הוא שמור תחת המספר F.IV.2. הוא יצא בדפוס לראשונה ב-1846 בכרך הראשון של "אוסף הכרוניקות הרוסיות המלא" (ידוע בקיצור: ПСРЛ). כיום מכיל הכרך הראשון 4 מהדורות שונות.
תוכן ומקורות
הקודקס הוא אסופה של כרוניקות עד 1305 מנסיכות ולדימיר. הוא הוזמן עבור דמיטרי מסוזדל, כנראה תחת פיקוחו של דיוניסיויס ה-1 הבישוף של סוזדאל (שנה אחר-כך התמנה למיטרופוליט של קייב). קיימת טענה שלאורנטיוס שינה את אופן הצגתו של יורי השני, נסיך ולדימיר, מייסד ניז'ני נובגורוד, לשלילי ואת זה של הטטרים לחיובי בחלקו[1]. כמו כן מספר תקופות הושמטו ( 898–922, 1263-83 ו 94–1288 ) מטעמי צנזורה. ניכר שבוצעו בכתב היד שינויים בחופזה וניתן למצוא כתב-יד של אדם נוסף במספר דפים.
בקודקס אנו מוצאים:[2]
א) מהדורה שנייה של כרוניקת נסטור שכבר נערכה מחדש קודם לכן בשנת 1116 על ידי ההֶגוּמֵן (ראש מנזר אורתודוקסי) סילבסטר מקייב באופן מקיף את הטקסט של נסטור והוסיף את שמו בסוף הכרוניקה. הואיל וולדימיר השני היה פטרון הכפר וִידוּבִּיצִ'י (Выдубичи), שבו שכן המנזר, היללה המהדורה החדשה את הנסיך ועשתה אותו לדמות מרכזית בנרטיב המאוחר יותר. בין היתר מופיעים בו "הוראות הנסיך ולדימיר".
ב) מהדורה שנייה של כרוניקת טבר: טקסט שלא שרד שנערך ב 1305 עבור הדוכס הגדול מיכאיל מטבר ובו אירועים מן השנים 1284 ל 1305. חלקו הראשון הוזמן על ידי אנדרי בוגולובסקי, נסיך ולדימיר והוא הושלם ב 1177 לאחר רצח הנסיך. חלקו השני אודות וסבולוד הקן הגדול, נסיך ולדימיר ממשיך עד 1193. החלק השלישי ובו שבחים לוסבולד נכתב ב 1212 על ידי בנו הצעיר יורי השני, נסיך ולדימיר. כרוניקות ולדימיר שאלו ממקורות של דרום רוס בעיקר מן העיר פריאסלאב שנסיכי ולדימיר ראו כמורשתם.
ג) כרוניקות של רוסטוב ודרום רוסיה.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
