הלגיון השני איטליקה
 | |
| מטבע אנטוניאן של הקיסר גליאנוס, אשר עליו סמל הלגיון - הזאבה עם רמוס ורומולוס. על המטבע נכתב "הלגיון השני איטליקה - שבע פעמים אדוק שבע פעמים נאמן". | |
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה | האימפריה הרומית |
| שיוך | הצבא הרומי |
| סוג | לגיון |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | 165 – לא ידוע |
| מקים היחידה | מרקוס אורליוס |
| מלחמות |
המלחמות המרקומניות המלחמות הפרתיות |
| נתוני היחידה | |
| ציוד עיקרי | נשק קר, בעיקר פילום, גלדיוס, סקוטום, לוריקה לוריקה סקוומטה (שריון שרשראות) |
הלגיון השני איטליקה (בלטינית: Legio II Italica) היה לגיון רומאי, אשר הוקם בידי הקיסר מרקוס אורליוס בשנת 165 ושרד עד המאה החמישית. בהמשך נוסף ללגיון השם "פיה פילדיס" אשר משמעותו הוא "האדוק והנאמן".
היסטוריה
הלגיון הוקם בשנת 165 או 166 בידי הקיסר מרקוס אורליוס, יחד עם הלגיון השלישי איטליקה. הקמת שני הלגיונות נעשתה כחלק מהרחבה הכרחית של הצבא הרומי לנוכח העובדה שמרקוס אורליוס ניהל באותה עת מלחמה בשבטי המרקומנים על הדנובה בזמן שעמיתו לשלטון לוקיוס ורוס לחם באימפריה הפרתית.[1] ייתכן ששני הלגיונות החדשים נקראו "איטליקה" כמחווה ללגיון הראשון איטליקה הוותיק אשר הפגין תעוזה במהלך מלחמותיו הקודמות של מרקוס אורליוס כנגד המרקומנים.[2] כדי לסמל את נאמנותו של הלגיון החדש לשני השליטים גם יחד, הוחלט שסמלו יהיה האחים התאומים רמוס ורומולוס מייסדי רומא, כאשר הם יונקים מהזאבה.[3] זמן קצר לאחר הקמתו קיבל הלגיון את התואר "פיה" אשר משמעו: "הנאמן". התואר אושר שבעה פעמים בידי שבעה קיסרים שונים.[4]
מגויסי הלגיון הגיעו מאיטליה עצמה ומנוריקום. הם הוצבו על הדנובה כהגנה מפני המרקומנים. סביר להניח שהלגיון היה חלק מכח המשימה של הקיסר לעתיד פרטינקס (אשר כלל גם את הלגיון הראשון אדיוטריקס ואת הלגיון השלישי איטליקה) אשר לחם במרקומנים בשנת 175 ברייטה ונוריקום. כמו כן ידוע שחיילים מהלגיון השתתפו בבניית חומות העיר סלונה (ספליט המודרנית). הלגיון הועבר בין מספר בסיסים לאורך הדנובה, ורק בשנת 180 הוצב בבסיס קבע בלוריאקום. הלגיון צידד בקיסר ספטימיוס סוורוס במהלך מלחמת האזרחים שהעלתה אותו לשלטון, ולפיכך העניק לו הקיסר את התואר "פילדיס" אשר משמעו: "האדוק". ישנה מחלוקת בשאלה מתי ועל מה הוענק ללגיון התואר. יש הסוברים שהוא הוענק לו בתחילת המלחמה כאשר סוורוס צעד לרומא כנגד דידיוס יוליאנוס והלגיון אבטח עבורו את נוריקום.[3] אחרים סבורים שהוא זכה בתואר מאוחר יותר כאשר סוורוס נאבק בקלאודיוס אלבינוס. למרות שהאוכלוסייה בנוריקום אהדה את אלבינוס, הלגיון נותר נאמן לסוורוס.[4] סביר להניח שהלגיון סייע לסוורוס גם במלחמותיו כנגד הפרתים.
תחת שלטונו של מקסימינוס, לקח הלגיון חלק במלחמות כנגד הדאקים ובהמשך כנגד הוויזיגותים. תחת שלטונו של גליאנוס לחם הלגיון כנגד פוסטומוס שליט האימפריה הגאלית. הקיסר דיוקלטיאנוס פיצל את הלגיון לשלושה חלקים. החלק הראשון נותר בנוריקום בעוד חלק אחד הוצב בלנטיה (לינץ) וחלק נוסף באיוביאקום (שטשטנאו). הקיסר קונסטנטינוס העביר יחידות מהלגיון לדיוויטיה. יחידות אלו הפכו לתקופה קצרה ללגיון עצמאי בשם "הלגיון השני איטליקה דיוויטינסום", ולקחו חלק חשוב בניצחונו של קונסטנטינוס על מקסנטיוס. לא ידוע אם לאחר מכן היחידות הללו המשיכו להתקיים כלגיון עצמאי או שהתאחדו עם שאר הלגיון. במאה החמישית עדיין נמצאו יחידות הלגיון בבסיסיהן גורלו של הלגיון לאחר מכן אינו ידוע.
קישורים חיצוניים
- הלגיון השני איטליקה, באתר livius.org (באנגלית)
- הלגיון השני איטליקה, באתר Imperiumromanum.com (בגרמנית)
- הלגיון השני איטליקה, באתר roemische-legion (בגרמנית)
הערות שוליים
- ^ דיו קסיוס, היסטוריה רומאנה, 55.24.4
- ^ הלגיון הראשון איטליקה, באתר livius.org (באנגלית)
- ^ 3.0 3.1 הלגיון השני איטליקה, באתר livius.org (באנגלית)
- ^ 4.0 4.1 הלגיון השני איטליקה, באתר Imperiumromanum.com (בגרמנית)
