הלל רסקין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מדען ריקה. הלל רסקין (6 במאי 193422 ביולי 2003) היה מחלוצי חוקרי תרבות הפנאי בישראל, מפתח תוכניות לימוד החינוך הגופני, מקדם נושא הכושר הקרבי בצה"ל ומייסד מגמת החינוך הגופני בתוכנית מוסמך בבריאות הציבור של בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים.[1]

חיים אישיים

רסקין נולד בתל אביב בשנת 1934. היה אתלט מצטיין באגודת הפועל תל אביב בריצות קצרות, בריצות למרחקים בינוניים ובקפיצה לרוחק, ובשנת 1952 עם סיום לימודיו התיכוניים בגימנסיה גאולה בתל אביב, החל ללמוד כעתודאי במדרשה למורים לחינוך גופני[2] (לימים המכללה האקדמית בווינגייט). רסקין למד במחזור החמישי שהיה הראשון בו הורחב משך הלימודים לשנתיים, במקום שנה אחת בלבד עד אז.[3] בשנת 1954 סיים רסקין בהצטיינות את לימודיו במדרשה ועל כך הוענק לו פרס דוב הוז מעיריית תל אביב.[4] בעת שירותו הצבאי סיים קורס קצינים ופעל כקצין אימון גופני.

רסקין חלה בלימפומה בשנת 2002. למרות מחלתו המשיך לעסוק בנושאים מגוונים של חינוך גופני, הכנת קונגרסים ועוד. הוא נפטר לאחר כשנה ב-23 ביולי 2003.[5] השאיר אחריו את רעייתו ניצה רסקין, אדריכלית, בת ובן.

אקדמיה

בתום שירותו הצבאי בשנת 1956, החל את לימודיו בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית. הוא סיים את לימודי התואר הראשון במדעי הרוח בשנת 1959.[6] על מנת להפוך את הוראת החינוך הגופני למקצוע אקדמי, נשלח רסקין בשנת 1961 ללימודים גבוהים בארצות הברית בהמלצת פרופסור דוד איילון, יו"ר הוועדה לחינוך גופני של האוניברסיטה העברית.[7] הוא סיים את לימודי התואר השני בחינוך גופני ובחינוך לבריאות באוניברסיטת ניו יורק NYU בשנת 1963 ובשנת 1968 את לימודי התואר השלישי בלימודי פנאי באוניברסיטה זו.[5]

מיד עם תחילת לימודיו באוניברסיטה העברית, החל רסקין לנהל את פעילות החובה בחינוך גופני לסטודנטים שרוכזו במסגרת אגודת הסטודנטים. בין השנים 1958–1986 עברה המסגרת הניהולית של הפעילות הגופנית באוניברסיטה מספר שינויים, עד שהפכה לבסוף בשנת 1986, ל"מרכז קוסל לחינוך-גופני, לתרבות הפנאי ולקידום הבריאות”, הפועל כעמותה מייסודה של האוניברסיטה העברית. רסקין ניהל את המרכז בגלגוליו השונים עד תחילת שנות השמונים ועמד בראש מועצת המנהלים שלו בין השנים 1982 – 2002.[8]

במסגרת פעילותו כמנהל מרכז קוסל, יזם רסקין פעילויות לקידום החינוך הגופני לא רק בקרב הסטודנטים. החשובות שבהן היו השתלמות מורים ארצית לחינוך גופני בהשתתפות אלפי מורים במתקני המרכז ובהדרכת טובי המומחים בארץ למגוון נושאים בתחום זה, פרויקט צבר, פרויקט לשיפור כושרם הגופני של חיילי מילואים ועוד.[8][9]

רסקין יזם והוביל את מבצע צב"ר (צעיר בריא רענן) בין השנים 1973 - 1978.[10] מטרת המבצע הייתה להניע מספר מרבי של מבוגרים לעסוק בפעילות גופנית לשיפור המדדים הבריאותיים ולעורר את המודעות הציבורית לצורך בפעילות זו. הצלחת המבצע, שנמשך לאורך 5 שנים, הביאה לעליה משמעותית בשיעור המבוגרים העוסקים בפעילות גופנית, קידמה יצירת תשתית רחבה של מתקני ספורט ברשויות המקומיות ובכך הרחיבה את פעילות הספורט העממי במדינת ישראל.[8]

בשנת 1982 ייסד רסקין את המגמה לפעילות גופנית במסגרת בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית בירושלים.[8][11] מגמה זו אפשרה למורים לחינוך גופני ולאנשי מקצוע בתחומים קרובים להשיג תואר שני בבריאות הציבור, לחקור את הקשר בין פעילות גופנית ובריאות ואת המועילויות הבריאותיות של הפעילות הגופנית בגילאים השונים. מגמה זו שמשה אנטי תזה לתפיסת הספורט התחרותי והדגישה את הפעילות הגופנית כמקדמת בריאות בקרב כל רובדי האוכלוסייה.[12] מאז הקמת מגמה זו, סיימו בה את לימודיהם בהצלחה מעל 100 בוגרים. חלק גדול מהם השתלב בתפקידי מפתח בתחום זה במשרדי ממשלה, ברשויות מקומיות ובמוסדות קהילתיים.[8]

בשנת 1987 קיבל דרגת פרופסור חבר קליני מהאוניברסיטה העברית והיה לפרופסור הישראלי הראשון בתחום החינוך הגופני בישראל.[11][5] בנוסף להיותו מרצה בבית הספר לבריאות הציבור בירושלים, שימש כמרצה בתחום זה במכללה האקדמית בווינגיט ובמכללת אוהלו.

פיתוח הכושר הקרבי בצה"ל

רסקין השתחרר מצה"ל, בו שירת כקצין אמון גופני, בדרגת סגן והחל שירות מילואים בן שלושים שנה בענף האימון הגופני שהפך לענף כושר קרבי. במהלך שנים אלה יזם פרויקטים רבים בפיתוח הכושר הקרבי של חיילי צה"ל. אלה כללו תוכניות שיפור הכושר הגופני בקרב מתגייסים חדשים, תוכניות כושר קרבי ליחידות מיוחדות, אימון חילות שונים, אימון הלוחם בשלבים שונים, תוכניות אימון לחייל מילואים ועוד.[11]

בשנת 1978 ביקר הלל רסקין במספר זרועות של צבא ארצות הברית, בהן יחידות המארינס, ועקב אחר תוכניות הכושר הקרבי שם.[13] במסגרת שנת שבתון, שנה לאחר מכן, התגייס הלל רסקין לצה"ל למשך שנה אחת של שירות קבע בתפקיד ראש ענף פרויקטים במחלקה לכושר קרבי, בדרגת סגן אלוף.[1] במסגרת תפקידו זה, התמקד בכתיבה ופרסום של חומר מקצועי על יסודות הכושר הגופני והנחיות לחיילים ולמפקדים כיצד לשפר את כושרם הגופני. כן פיתח פרויקט מיוחד לפיתוח כושרם הגופני של חיילי המילואים. סיכום פועלו בצה"ל בשנה זו הופיע בספר שפרסם.[11][14]

קידום תרבות הפנאי בישראל

רסקין החל לחקור את תרבות הפנאי במהלך לימודיו בארצות הברית, במסגרת לימודיו באוניברסיטת ניו יורק. רסקין הגדיר את הפנאי כזמן חופשי שנוצר כתוצאה מתהליכי מודרניזציה המפחיתים את כמות שעות העבודה והמחויבויות הפיזיות והחברתיות של האדם ומגדילים את כמות הזמן החופשי שנותר לו במהלך היממה. רסקין טען שהזמן שהתפנה יכול להיות מנוצל לצרכים חיוביים או שליליים ולפיכך יש ליצור חינוך לניצול נכון של הפנאי, על מנת לעצב דפוסי התנהגות שיסייעו לאדם (בגילאים השונים) לשפר את איכות חייו.[15] מטרת חינוך זה הוא להפנות את תוכן הפנאי לאפיקים מגוונים התורמים למטרות אלה, כגון חינוך לפעילות גופנית מתוך הכרה בתרומתה לבריאותו הפיזית והנפשית של האדם, חינוך ליצירת תוכן נפשי תורם כגון תחביבים, עיסוק אקטיבי ופסיבי בפעילויות תרומות מחוץ למסגרות העבודה והקיום הבסיסי והפרדה מנטלית של הפנאי מהעבודה המחייבת.[16][17]

הלל רסקין הרצה, חקר וניהל פרויקטים שונים בתחומי תרבות הפנאי. ב־1978 יזם והקים את האגודה הישראלית לתרבות הפנאי והנופש, ושימש כיו"ר שלה במשך שנים רבות. ב־1980 נבחר להנהלת הארגון האירופי לפנאי, וב־1987 לארגון העולמי לתרבות הפנאי והנופש, בו הוא כיהן כיו"ר המועצה לחינוך גופני. משנת 1988 שימש כממונה על החינוך לתרבות הפנאי במערכת החינוך בישראל. לזכותו יותר מ־200 פרסומים העוסקים בחינוך לנופש והוא נחשב לאחד המומחים הידועים בעולם בתחום זה.[18]

הלל רסקין הנהיג תוכניות נופש פעיל במהלך יום העבודה במקומות עבודה, בעיקר בתחום הפעילות הגופנית. הוא חקר את השפעת הפעילות הגופנית במהלך שעות העבודה על פריון הייצור בקרב העובדים שהשתתפו בתוכניות אלה בהשוואה לעובדים שלא השתתפו. מחקרים כאלה נערכו במפעלי חברת טבע וחברת אלביט. התוצאות הראו שיפור מובהק בפריון העבודה ובמדדים בריאותיים – נפשיים בקרב עובדים שהשתתפו בתוכניות אלה לעומת אלה שעסקו בפעילות חברתית ולא פיזית.[19] תוצאות המחקרים גרמו לחברות רבות להשקיע בתחום הפנאי על ידי בניית מתקני ספורט ופעילות גופנית לעובדים, קיום בדיקות תקופתיות, הפסקות עבודה בהן מתבצעת פעילות גופנית מודרכת ועידוד השתתפות עובדים במפעלי ספורט עממים כיחידים וכקבוצות.[1][19]

בשנת 1994 עמד רסקין בראש ועדה לחינוך לפנאי שהוקמה ביוזמתו על ידי משרד החינוך. בשנת 1995 פורסמה תוכנית לימודים בנושא זה, שנערכה על ידו, המתווה מסגרת תאורטית ומעשית לחינוך לתרבות פנאי במערכת החינוך מגיל הגן ועד לכיתה י"ב .[20]

רסקין עמד בראש הוועדה לכתיבת תוכנית לימודים חדשה בחינוך גופני לתלמידי כתות ג' – י"ב. התוכנית התפרסמה בינואר 2006, כשנתיים וחצי לאחר פטירתו.[21]

במסגרת עבודת הוועדה, פעל רסקין לפרסום תוכנית לימודים העוסקת בחינוך להגינות ספורטיבית. תוכנית זו התבססה על התוכנית הגרמנית הממלכתית לבתי ספר בתחום זה, אותה עיבד רסקין על מנת להתאימה למערכת החינוך בישראל.[22]

תפקידים נוספים

שימש כיו"ר ועדה להענקת פרסי ישראל בתחום הספורט והחינוך הגופני,[23] יועץ לאומי לחינוך גופני, בריאות ופנאי לארגון המרכזים היהודיים בארצות הבריתJWB[5] ומייסד האגודה הישראלית לתרבות הפנאי והנופש.[5]

ספרים

במהלך שנות פעילותו פרסם פרופסור רסקין כשלושים ספרים בתחום התמחותו.[24]

להלן הבולטים מספריו:

  • פנאי מועיל, נופש פעיל. הוצאת מאגנס 1999
  • גוף פעיל גוף בריא. הוצאת מודן
  • פעילות גופנית ובריאות הציבור: מנע, קידום ושיקום. הוצאת מכון וינגייט לחינוך גופני ולספורט, 1990
  • הכרס ואני כל מה שרצית לדעת על הטיפול בכרסך. הוצאת מאגנס, 1999
  • משחק הוגן: חינוך להגינות ספורטיבית. הוצאת מעלות, 2002
  • תרבות הפנאי והנופש הפעיל: עקרונות, השקפות, מסגרות. הוצאת עמנואל גיל, 1992
  • ידע והבנה בחינוך הגופני ובספורט. הוצאת עמנואל גיל 1991
  • הגורמים הקשורים להשתתפות בפעילות גופנית - ספורטיבית בשעות הפנאי : רקע וממצאי מחקר, הוצאת המכון ליהדות זמננו. מכון שפרינצק 1981
  • תרבות הפנאי בישראל: עקרונות, השקפות, מסגרות. הוצאת מכון וינגייט 1988
  • ספורט ונופש ברשות המקומית: יסודות ארגון ומנהל. הוצאת משרד החינוך והתרבות
  • כושר גופני וכושר קרבי: דפי הסבר למפקד. הוצאת קצין חינוך ראשי - ענף הסברה, 1980[14]

פרסים ועיטורים

  • 1954 פרס הוז לספורט מעיריית תל אביב, מענק למצטיינים במדרשה למורי החינוך הגופני[4]
  • 1981 פרס המטה הכללי של צה"ל על תרומה מיוחדת לפיתוח הכושר הגופני[11]
  • 1984 פרס קאפי, בית האלופים היהודיים ארצות הברית עבור תרומות יוצאות דופן לבריאות ולחינוך גופני בישראל ובארצות הברית
  • 1991 פרס הוז לספורט מעיריית תל אביב על תרומתו לקידום החינוך הגופני והספורט העממי בארץ[4]
  • 1993 פרס יקיר אסא[5]
  • 1996 פרס החינוך משרד החינוך על מפעל חיים[5]

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 אורי דרומי, השעות הכי חשובות של היום, באתר הארץ, 6 באוגוסט 2003
  2. ^ עטרה שרמן, ההתפתחות האקדמאית של המכללה שלבים עיקריים, באתר החינוך הגופני והספורט, ‏יוני 1994
  3. ^ הלל רסקין, ההכשרה הדו שנתית בתחילתה, החינוך הגופני מאי יוני 1970
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 עיריית תל אביב פרס דב הוז, באתר עיריית תל אביב
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 5.4 5.5 5.6 הלל רסקין, על המחבר, אורח חיים בריא, ירושלים: הוצאת משפחת רסקין, 2004, עמ' III
  6. ^ גומרי מחזור ל"א של האוניברסיטה העברית בירושלים, הבוקר, 15 ביוני 1961
  7. ^ דוד איילון, מסטודנט לגמלאי, האקדמיה הישראלית הלאומית למדעים מאי 2003, מאי 2003
  8. ^ 8.0 8.1 8.2 8.3 8.4 תולדות עמותת "קוסל", באתר cosell
  9. ^ החל מבצע צב"ר לעידוד הפעילות הספורטיווית, מעריב, 6 בדצמבר 1972
  10. ^ הלל רסקין, מבצע צעיר בריא רענן, חינוך מבוגרים בישראל, 1974, עמ' 27
  11. ^ 11.0 11.1 11.2 11.3 11.4 רוני לידור, קידום כושר גופני בצבא - קווים לדמותו של הלל רסקין, מחלקת כושר קרבי צה"ל, 2016
  12. ^ הלל רסקין, פעילות גופנית ובריאות הציבור, מכון וינגייט: הוצאת ספרים ע"ש עמנואל גיל, 1993
  13. ^ הלל רסקין, כושר קרבי במרינס רשמי ביקור, מערכות 265 1978, 1978
  14. ^ 14.0 14.1 הלל רסקין, כושר גופני וכושר קרבי: דפי הסבר למפקד, קצין חינוך ראשי - ענף הסברה, 1980. (בiw)
  15. ^ טובה צימוקי, פנאי זה לא בטלה, דבר, 9 באוקטובר 1978
  16. ^ הלל רסקין, בעיות הפנאי בחברה המודרנית כבסיס לתורת הנופש, החינוך הגופני 5, מכון וינגייט, 1970
  17. ^ הלל רסקין, תרבות הפנאי וחינוך לפנאי לקראת המאה העשרים ואחת, בתנועה ד, 1998, עמ' 4
  18. ^ פנאי מועיל, נופש פעיל - כל מה שרצית לדעת על שימוש נבון בשעות הפנאי - הלל רסקין
  19. ^ 19.0 19.1 גילה מצא, לטובת העובד, מעריב, 5 ביוני 1990
  20. ^ הלל רסקין, תכנית לימודים - חינוך לתרבות הפנאי, ירושלים: משרד החינוך התרבות והספורט, 1995
  21. ^ חברי ועדת תכנית הלימודים, הלל רסקין יו"ר יו"ר הוועדה ואח' (ע), תכנית לימודים חינוך גופני לכיתות ג' - י"ב, ירושלים 2006: משרד החינוך התרבות והספורט, 2006
  22. ^ עורך ומעבד הלל רסקין, הלל רסקין (ע), תרגום: קטיה מנור, משחק הוגן חינוך להגינות ספורטיבית, ירושלים: מעלות הוצאת ספרים בע"מ, 2001
  23. ^ ההמלצה התקבלה: פרס ישראל יוענק לאיאן פרומן ולמכון וינגייט, מעריב, 7 בנובמבר 1988
  24. ^ הסופר הלל רסקין, באתר סימניה
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0