המחאות בגאורגיה (2025-2024)
תבנית מאבק אזרחי ריקה המחאות בגאורגיה החלו ב־28 באוקטובר 2024, לאחר שפרסום התוצאות הראשוניות של הבחירות לפרלמנט ה־2024 (26 באוקטובר) הראה ניצחון למפלגת השלטון החלום הגאורגי בראשות בידזינה איוואנישווילי. עם זאת, גורמים באופוזיציה לצד מפגינים רבים טענו כי התהליך לווה בזיופים, לכאורה בסיוע רוסיה, במטרה להעמיק את השפעתה במדינה ולבלום את מאמצי גאורגיה להצטרפות לאיחוד האירופי. הדרישות המרכזיות שעלו במחאות היו ספירה מחודשת של הקולות ועריכת בחירות חדשות.[1][2] במשך השבועות הבאים התקיימו הפגנות ואתגרים משפטיים שהתגברו משמעותית ב־28 בנובמבר, לאחר שהממשלה הודיעה כי תשהה את המשא ומתן להצטרפות לאיחוד האירופי עד 2028, למרות הבטחת הבחירות. החלטה זו עוררה זעם רחב, במיוחד בשל התמיכה העממית הרחבה בגאורגיה באיחוד האירופי.[3][4] משטרת גאורגיה וקבוצות תומכי הממשלה השתמשו בכוח מופרז נגד מפגינים ועיתונאים, כולל עינויים, כפי שנקבע על ידי נציב תלונות הציבור.[3][4][5][6] ב־13 בפברואר 2025 אימץ הפרלמנט האירופי החלטה שקבעה כי הוא אינו מכיר בתוצאות הבחירות, ודרש לבטל אותן.[7] בימים שלאחר מכן הוטלו סנקציות על בכירים בגאורגיה על ידי ארצות הברית, הממלכה המאוחדת והאיחוד האירופי.[8][9]
ציר זמן
הגל הראשון (28 באוקטובר–25 בנובמבר)
ב-28 באוקטובר, עשרות אלפי מפגינים התאספו בטביליסי כדי למחות על תוצאות הבחירות לפרלמנט של גאורגיה (2024) (אנ'), אותן מתחה הנשיאה סלומה זוראבישווילי ביקורת חריפה באי-סדרים מרובים.[10] בנאומה לקהל, טענה זוראבישווילי כי מפלגת החלום הגאורגי השתמשה בטקטיקות דומות לאלו המופעלות ברוסיה, וטענה כי תוצאות הבחירות לא שיקפו את כוונת הבוחרים. באופן רשמי, דווח כי החלום הגאורגי זכתה ביותר מ-54% מהקולות, ובכך הבטיחה רוב בפרלמנט.[10] הנשיאה זוראבישווילי הרגיעה את המפגינים בנאומה, ואמרה: "לא הפסדתם בבחירות. הם גנבו את קולכם וניסו לגנוב את עתידכם".[10]
משקיפי בחירות ציינו כי מקרים של הפחדה והפרות אחרות היו בולטים במיוחד באזורים כפריים. באזורים אלו, לפי התוצאות, זכתה החלום הגאורגי ב עד 90% מהקולות, מה שמרמז על תוכנית אפשרית לטובת המפלגה באזורים אלו.[10] האיחוד האירופי, מספר ממדינותיו כמו גרמניה וצרפת, וארצות הברית קראו לחקירה של טענות אלו. שגריר האיחוד האירופי בגאורגיה, פאוול הרצ'ינסקי, הצהיר כי "משקיפים בינלאומיים לא הכריזו על הבחירות כחופשיות והוגנות, וגם לא הכריזו על ההפך".[11][12]
הנציבות האירופית ונציג האיחוד לענייני חוץ ז'וזפ בורל קראו לוועדת הבחירות המרכזית של גאורגיה (אנ') "לחקור ולהכריע באופן מהיר, שקוף ועצמאי בנוגע לאי-סדרים בבחירות וטענות בנושא".[13] נשיא המועצה האירופית שארל מישל הצהיר כי יש לברר ולטפל בטענות על אי-סדרים באופן רציני.[14] בינתיים, הונגריה, סין וטורקיה בירכו את החלום הגאורגי על ניצחונם בבחירות.[15][16] ב-30 באוקטובר, משרד התובע הכללי של גאורגיה פתח בחקירה בנוגע לטענות על הונאה בבחירות.[17]
ב-4 בנובמבר, מפלגות האופוזיציה בטביליסי קיימו הפגנה נוספת מול בניין הפרלמנט, וחשפו אסטרטגיה לערער על תוצאות הבחירות. לפני ההפגנה, קבוצה גדולה, כולל מנהיגי אופוזיציה, צעדה מתחנת הרכבת המרכזית דרך העיר לשדרות רוסתוולי ולפרלמנט. בהפגנה, האופוזיציה הפרו-מערבית טענה שוב כי הבחירות ב-26 באוקטובר נגנבו, דחתה את התוצאות וקראה לאי-הכרה בלגיטימיות של הפרלמנט החדש. האופוזיציה דרשה בחירות חדשות בפיקוח בינלאומי וקראה ל"חזית שלום של האופוזיציה" שתתחיל בטביליסי ותתפשט ברחבי המדינה.[18][19]
מנהיגי האופוזיציה אמרו כי המחאות יתעצמו עם הזמן וקראו לתומכים להתאסף במספרים גדולים ברחבי טביליסי כדי לחסום את הגישה לפרלמנט ולשמור על לחץ נראה לעין על הרשויות.[18] בינתיים, שקיפות בינלאומית גאורגיה דיווחה על מספר מקרים של התנהלות לא תקינה בבחירות, כולל הצבעה לא מורשית עם תעודות זהות שנלקחו, אותם ייחסו בחלקם לרשלנות של ועדת הבחירות המרכזית (CEC).[20] למחרת, האופוזיציה הפגינה ליד בית המשפט לערעורים בטביליסי וצעדה לאחר מכן ברחבי טביליסי, תוך שיבוש התנועה.[21] בית המשפט לערעורים החל בבדיקת תיקים על הפרות בבחירות, שנפסקו על ידי בתי משפט מחוזיים לטובת טענות האופוזיציה.
ב-12 בנובמבר, התקיימה הפגנה נוספת מול הפרלמנט, שבה נשאו דברים יושבי ראש ועדות היחסים הבינלאומיים של גרמניה, פינלנד, שוודיה, צרפת, ליטא, לטביה, אסטוניה ופולין.[22][23] לפני ההפגנה, הם קיימו פגישות עם הנשיאה זוראבישווילי.[24]
ב-14 בנובמבר, סטודנטים באוניברסיטת בתומי פתחו בשביתה, והאשימו את מנהל הבחירות בהתאמה עם החלום הגאורגי ודרשו בחירות חדשות. לאחר שכבשו את האוניברסיטה, הם התמודדו עם הפסקות חשמל וחימום, אך המשיכו להפגין בחוץ, תוך קריאה לתמיכה ארצית. מחאות סולידריות התפשטו לטביליסי, עם סטודנטים מהאוניברסיטה הממלכתית על שם איליה צ'בצ'בדזה, אוניברסיטת טביליסי, אוניברסיטת הקווקז, האוניברסיטה הממלכתית לרפואה של טביליסי, והמכון הגאורגי לענייני ציבור (אנ'), בעוד אוניברסיטאות בכותאיסי הביעו תמיכה.[25]
ב-15 בנובמבר, בית משפט בטביליסי דחה 11 תביעות שהגישו מפלגות אופוזיציה וקבוצות חברה אזרחית שערערו על התנהלות הבחירות, כאשר ה-CEC היה הנתבע.[26] למחרת, כשה-CEC אישר רשמית את התוצאות, יושב ראש הוועדה, גיורגי קלנדרישווילי, נשפך עליו צבע שחור על ידי חבר הוועדה דוד קירטדזה, חבר בהתנועה הלאומית המאוחדת, שאמר כי התוצאות הרשמיות של ההצבעה לא שיקפו את "הבחירה האמיתית" של הבוחרים.[27]
ב-17 בנובמבר, התקיימה הפגנה גדולה מול בניין הפרלמנט, בעוד מפלגת הקואליציה לשינוי (גאורגיה) (אנ') יזמה מחאה מקבילה ליד אוניברסיטת טביליסי בשדרות צ'בצ'בדזה (אנ'). הקבוצה חסמה את השדרה, הקימה אוהלים והכריזה על שביתת שבת מסביב לשעון. המחאה נותרה שלווה כשהפעילים הקימו אוהלים, והמשטרה נמנעה מהתערבות. עד הערב, מפגינים משדרות רוסתוולי הצטרפו לקבוצה באוניברסיטה.[28]
עם זאת, המתיחות הסלימה ב-19 בנובמבר, כאשר המשטרה פירקה בכוח את מחנה המחאה בשעות הבוקר המוקדמות. לפחות 16 אנשים נעצרו, כולל צלם של ערוץ הטלוויזיה האופוזיציוני מתווארי ארחי (אנ'). למרות הכישלון הראשוני, המפגינים התארגנו מחדש וכבשו מחדש את שדרות צ'בצ'בדזה עד הערב.[29]
ב-18 בנובמבר, זוראבישווילי הגישה תביעה לבית המשפט החוקתי, בדרישה לבטל את תוצאות הבחירות. הודעה ממשרדה הכריזה על תוצאות הבחירות כ"בלתי חוקתיות", תוך ציון הפרות של עקרונות האוניברסליות והסודיות.[30][31]
מאוחר יותר, זעם פרץ לאחר ששוטרי מהומות הוכנסו לאוניברסיטת טביליסי והשתמשו בה כבסיס לפיזור מפגינים שלווים ב-19 בנובמבר, מה שהצית האשמות כי האוניברסיטה מאפשרת את הדיכוי. תנועות סטודנטים ומרצים דרשו את התפטרות הרקטור, והאשימו את אוניברסיטת טביליסי בבגידה בערכים אקדמיים. בעוד משרד הפנים הכחיש את השימוש באוניברסיטה כבסיס, מחאות וגינויים מצד פרופסורים וסטודנטים ברחבי גאורגיה נמשכו, תוך הדגשת חוסר העצמאות לכאורה של האוניברסיטה תחת ממשלת החלום הגאורגי.[32] מספר פעילים וסטודנטים מאוניברסיטאות שונות נכנסו לקמפוס הראשי של אוניברסיטת טביליסי כחלק מהמחאה המתמשכת והחלו בשביתה בדרישה להתפטרות.[33]
הפרלמנט החדש קיים את ישיבתו הראשונה ב-25 בנובמבר, עם נוכחות של 88 חברי פרלמנט מהחלום הגאורגי בלבד. הנשיאה זוראבישווילי החרימה את הישיבה, בעוד המחאות נמשכו מחוץ לבניין הפרלמנט.[34] מומחים לחוקה טענו כי ההתכנסות העצמית של הפרלמנט ללא זימון הישיבה על ידי הנשיאה היא הפרה של החוקה, תוך ערעור על לגיטימיות הפרלמנט וכינוייה "השתלטות על השלטון".[35][36] על פי החוקה הגאורגית, זימון הישיבה הראשונה של הפרלמנט הוא באחריות הנשיא. היא סירבה לעשות זאת מאחר שדחתה את תוצאות הבחירות כמזויפות, תוך ערעור על לגיטימיות הפרלמנט.[37] הנשיאה זוראבישווילי כינתה את זימון הפרלמנט "בלתי חוקתי",[38] בעוד יושב ראש הפרלמנט שלווה פָּפּוּאשׁווִילִי (אנ') האשים את זוראבישווילי בהפרת החוקה בתגובה, ואמר כי על פי החוקה, הפרלמנט החדש חייב להתכנס לא יאוחר מעשרה ימים לאחר ההכרזה הרשמית על התוצאות על ידי ועדת הבחירות המרכזית.[39]
הגל השני (28 בנובמבר–הווה)
ב־28 בנובמבר 2024 אישר הפרלמנט הגאורגי החדש את ממשלתו של איראקלי קובאחידזה, שביצע שינויים בהרכבה.[40] התוכנית הממשלתית, שכונתה "לקראת אירופה בשלום, בכבוד ובשגשוג", שמה דגש על הצטרפות לאיחוד האירופי תוך שמירה על חוקי גאורגיה, הימנעות ממעורבות במלחמת רוסיה–אוקראינה ושמירה על ערכים מסורתיים.[41][42][43]
באותו היום קיבל גם הפרלמנט האירופי החלטה הדורשת קיום בחירות חדשות בגאורגיה "בפיקוח בינלאומי", וביקש מהנציבות האירופית לשקול סנקציות נגד מנהיגי גאורגיה.[44] בהתייחס לכך קיים קובאחידזה מסיבת עיתונאים בערב. הוא הכריז על השעייה חד‑צדדית של תהליך ההצטרפות לאיחוד האירופי ודחה קבלת מענקים ותקציבים מהאיחוד עד 2028, בטענה כי הם משמשים "כלי סחטנות" מצד גופים כגון הפרלמנט האירופי. הוא הוסיף כי גאורגיה תמשיך ליישם את הסכם ההתאגדות עם האיחוד ותחדש את המשא ומתן רק לאחר שתחזק את כלכלתה.[45]
כחצי יממה לאחר מכן שיבח נשיא רוסיה ולדימיר פוטין את החלטת גאורגיה "לאומץ ולחוזק המנהיגות שהפגינה".[4] נגד ההחלטות החלו ההפגנות ברחבי המדינה, בעיקר בטביליסי אך גם בערים כגון בתומי, פותי, זוגדידי וכותאיסי.[4][46]
הבחירות לנשיאות גאורגיה נקבעו ל־14 בדצמבר 2024. על פי תיקוני החוקה שנכנסו לתוקפם בשנת 2017, נשיא גאורגיה אינו נבחר עוד בבחירות כלליות, אלא באמצעות קולגיום בחירות בן 300 חברים. גוף זה כולל את כל חברי הפרלמנט, נציגים של המועצות העליונות של הרפובליקות האוטונומיות אבחזיה ואג'ריה, וכן נציגים של הרשויות המקומיות.[47][48]
מפלגת השלטון "החלום הגאורגי", שלה רוב בקולגיום הבוחר, מינתה את מיכאיל קאוולשווילי, כדורגלן עבר המזוהה עם עמדות פרו-רוסיות, כמועמד לנשיאות.[49] הנשיאה המכהנת, סלומה זוראבישווילי סירבה להכיר בלגיטימיות הפרלמנט הנוכחי והכריזה כי תמשיך לכהן כנשיאה עד לבחירת פרלמנט חדש.[49][50] ראש הממשלה, איראקלי קובאחידזה, הגיב להצהרתה באומרו: "ברור שב־29 בדצמבר היא תפסיק את תפקידה".[51]
המחאות התאפיינו באלימות נרחבת נגד מפגינים ועיתונאים על ידי המשטרה.[4][3] מספר שוטרים נפצעו.[52] עיתונאית של רדיו אירופה החופשית, תמונה צ'קריאולי, דיווחה כי "מעולם לא חוותה רמת תוקפנות כזו מהמשטרה קודם לכן".[53] אמנסטי אינטרנשיונל הצהירה כי "דפוס חוזר זה של אלימות והפרות זכויות אדם, מתועד היטב מאז המחאות בשנה שעברה, חושף את אסטרטגיית ממשלת גאורגיה להפעיל את כל מכונות המדינה כדי להעניש ולדכא התנגדות".[3]
בינתיים, קובחידזה אמר כי המפגינים, ולא המשטרה, אחראים ל"אלימות שיטתית".[51] הוא כינה את המחאות "הפגנות אלימות" תוך טענה למעורבות של "גורמים זרים",[54] כולל אמירה כי המחאות ממומנות מחו"ל.[4] כמה אנשים, שזוהו בתחילה כמפגינים, תועדו תוקפים את המשטרה עם בקבוקי תבערה ומכשירים פירוטכניים.[55] בסוף דצמבר, עריק בכיר ממשרד הפנים הגאורגי טען כי הרשויות שילמו 500 עד 1000 לארי לסוכן פרובוקטור (אנ') כדי לזרוק חפצים על שוטרי המהומות, במטרה להשחיר את המחאות.[56] המשטרה השתמשה בגז מדמיע, כדורי גומי ותרסיס פלפל,[57] וכן בתותחי מים שמפגינים ועיתונאים טענו כי היו מעורבבים עם כימיקלים או אלרגנים.[58][59] נציב זכויות האדם הגאורגי לוואן יוסליאני אמר כי הפציעות שנגרמו למפגינים מעניקות "רושם אמין" של אלימות עונשית על ידי המשטרה ש"מהווה מעשה עינויים".[59] ב-2 בדצמבר, שר הפנים הצהיר כי 224 מפגינים נעצרו בימים הקודמים, עם אישומים כולל בריונות קלה ואי-ציות לפקודות חוקיות של המשטרה, וכי 113 שוטרים נפצעו מאז 28 בנובמבר.[52]
ב-2 בדצמבר, מנהיג האופוזיציה זוראב ג'פרידזה (אנ') נעצר. הוא שוחרר כעבור מספר שעות.[60] כחבר פרלמנט, יש לו חסינות ממעצר והעמדה לדין.[60] מפלגת הקואליציה לשינוי (גאורגיה), ברית הכוללת את מפלגתו של ג'פרידזה גירצ'י – יותר חופש, ראתה במעצרו "מהלך מכוון וממוקד" של הרשויות.[61] ב-4 בדצמבר, מנהיג אופוזיציה נוסף, ניקה גווארמייה, נעצר.[62] ממפלגת הקואליציה לשינוי נמסר כי הוא "נזרק למכונית מעצר תוך שהותקף פיזית והיה מחוסר הכרה".[62]
ב-8 בדצמבר, סלומה זוראבישווילי נפגשה עם נשיא ארצות הברית הנבחר דונלד טראמפ ונשיא צרפת עמנואל מקרון בפריז. היא שיתפה פרטים על הפגישה ב־X, תוך הדגשת "דיון מעמיק" על הבחירות המזויפות וה"דיכוי המדאיג" בגאורגיה. זוראבישווילי הדגישה את הצורך בארצות הברית חזקה והביעה תודה על תמיכתו של טראמפ, תוך כינוייו כידיד לעם הגאורגי. זוראבישווילי גם נפגשה עם אילון מאסק, שמונה על ידי טראמפ לעמוד בראש מחלקת היעילות הממשלתית החדשה. היא תיארה את השיחה כמצוינת והביעה ציפייה לביקורו של מאסק בגאורגיה. במהלך שהותה בפריז, זוראבישווילי גם קיימה דיונים עם ראש ממשלת איטליה ג'ורג'ה מלוני ונשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי על המצב המתמשך בגאורגיה.[63]
ב-13 בדצמבר, הפרלמנט אישר בקריאה סופית חוק האוסר על עטיית מסכות ושימוש בזיקוקים ומצביעי לייזר במהלך מחאות. החקיקה החדשה גם הציגה תקנות מחמירות יותר על זיקוקים בגאורגיה, הדורשות רישיון לייצוא, ייבוא ומכירה שלהם.[64]
המחאות נמשכו מדי יום במהלך אמצע וסוף דצמבר. ב-18 בדצמבר, הן כללו מחאות מול בניין הפרלמנט ובכל רחבי טביליסי. ב-25 בדצמבר, היום ה-28 של מחאות יומיות רצופות, המחאות כללו צעדות שנקראו "צעדת הנשים", "צעדת בוגרי המערב", "צעדת מגזר הביטוח" ו"צעדת האחדות". זוראבישווילי השתתפה בצעדת הנשים.
ב-28 בדצמבר, אלפי מפגינים ברחבי המדינה החזיקו ידיים ליצירת שרשראות אנושיות לתמיכה בהצטרפות לאיחוד האירופי. בטביליסי, AFP דיווחה על שרשרת באורך של מספר קילומטרים; השרשרת התפרקה לאחר מכן כאשר המפגינים עברו לפרלמנט.[65] ב-29 בדצמבר, קוולשווילי הושבע כנשיא; זוראבישווילי עזבה את ארמון הנשיאות ונשאה נאום בפני אלפי תומכים, תוך טענה כי היא נותרה "הנשיאה הלגיטימית היחידה".[66] המחאות נמשכו בטביליסי, כותאיסי ובתומי. המחאות נמשכו בטביליסי ביום ה-36 שלהן ב-2 בינואר 2025.
הפעיל תמור קטמדזה נעצר בשנית ב-16 בינואר, מיד לאחר שסיים מעצר של חמישה ימים בסמטרדיה. משרד הפנים ציין חוקי הגירה כסיבה למעצרו. קטמדזה חושד כי הדבר נובע מ"נראה שהייה ממושכת מדי בגאורגיה". הוא נעצר בתחילה ב-11 בינואר בהפגנה בבתומי והואשם באי-ציות לבקשת שוטר. קטמדזה, שנולד בשם גפאר ילמז, הוא צאצא של המוהאסיר (אנ') וחי בגאורגיה מאז 2012, אך לא הצליח לקבל אזרחות למרות ניסיונות מרובים. אבותיו, שמקורם באג'ריה, התיישבו בטורקיה לפני 150 שנה. מאז 17 בינואר, הוא שובת רעב.[67][68]
ב-12 בינואר, מזיה אָמַר'לוֹבֶּלִי (אנ'), מייסדת ומנהלת כלי התקשורת הגאורגיים בָּתוּמלֶבִּי (אנ') ונֶטגָזֶתִּי (אנ'), נעצרה במהלך מחאות בבתומי. בתחילה היא נעצרה בגלל הצבת מדבקת מחאה, שוחררה לאחר שעתיים, אך נעצרה מחדש זמן קצר לאחר מכן. הרשויות האשימו אותה לפי סעיף 353 של הקוד הפלילי הגאורגי בסטירת מפקד משטרת בתומי, אירקלי דגֶבּוּאָדזֶה (ირაკლი დგებუაძე), עבירה שגוררת עונש מאסר אפשרי של ארבע עד שבע שנים.[69][70]
ב-13 בינואר, מיכאל רות (אנ'), ראש ועדת החוץ של הבונדסטאג הגרמני, השתתף ביום ה-47 של המחאה היומית בטביליסי והצהיר כי יש צורך ב"בחירות חדשות לממשלה ופרלמנט לגיטימיים". הוא אמר כי מאחר שהמפגינים מגנים על "ערכים אירופיים", הוא רואה בטביליסי את "הבירה האמיתית של אירופה".
ב-14 בינואר, בית המשפט העירוני בבתומי הורה על מעצר מוקדם של מזיה אמר'לובלי, תוך דחיית הצעת ההגנה לערבות של 100,000 לארי. אמר'לובלי פתחה בשביתת רעב לאחר מעצרה, במחאה על מה שהיא רואה כמעצר בלתי צודק,[71] אותה סיימה לאחר 38 ימים ב-18 בפברואר.[72] מעצרה עורר ביקורת נרחבת מצד ארגוני תקשורת וקבוצות זכויות אדם, הרואים בכך התקפה על חופש העיתונות. גופים בינלאומיים, כולל הארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה ומועצת אירופה, קראו לשחרורה המיידי, תוך הבעת דאגה לבריאותה ולהשלכות על עצמאות התקשורת בגאורגיה.[69]
ב-15 בינואר, אזרחי גאורגיה קיימו את השביתה הארצית הראשונה אי פעם כדי לדרוש את שחרור המפגינים שנעצרו ולקרוא לבחירות חדשות. השביתה נועדה לבטא את תסכול הציבור מהבחירות השנויות במחלוקת, העמדה האנטי-אירופית של הממשלה וההתאמה של מפלגת החלום הגאורגי עם ממשלת רוסיה. המארגנים הזהירו מפני הסיכונים של בידוד פוליטי, כולל קיפאון כלכלי ואבטלה, תוך קידום רפורמות דמוקרטיות ומאמצים מחודשים להשתלבות באיחוד האירופי.[73]
ב-18 בינואר, שני מפגינים, אותר קוורצחליה (18) וראטי טקמלדזה (23), נחטפו על ידי אנשים רעולי פנים לא מזוהים כשחזרו הביתה מהפגנה ליד תחנת המטרו רוסטוולי בטביליסי, גאורגיה. המפגינים הופיעו לאחר מכן במתקן מעצר והואשמו בהפרת תקנות המחאה ואי-ציות לפקודות חוקיות של המשטרה, אף על פי שהאנשים שחטפו אותם לבשו בגדים אזרחיים ולא היו להם סימני זיהוי.[74]
המחאות נמשכו עד ליום ה-58 של המחאות ב-24 בינואר, עם הפגנות בטביליסי, זוגדידי ובתומי, תוך קריאות לשחרור אסירים פוליטיים וחזרה על הבחירות לפרלמנט. המחאות כללו קריאות לשחרור העיתונאית מזיה אמר'לובלי, מחאת אמנים בסיסמה "קולנוע נגד טרור" שנערכה ליד מרכז קולנוע, ו עצרת תמיכה בעובדי ציבור שפוטרו מאז תחילת המחאות.
ב-25 בינואר, האקרים השתלטו על מערכות התשלום שהותקנו באוטובוסים של התחבורה הציבורית בטביליסי כדי לנגן שירים וסיסמאות פרו-אירופיות. המכשירים לא רק שידרו את ההמנון הלאומי של גאורגיה והאיחוד האירופי, אלא גם הציגו נאומים נלהבים של ראש הממשלה לשעבר זוראב ז'ווניה, "אני גאורגי, ולכן אני אירופי", הנשיא הראשון זוויאד גמסחורדיה שהכריז על עצמאות גאורגיה, יחד עם נאום של בידזינה איוונישווילי המתנצל בפני רוסיה, השבועה של הנשיא השנוי במחלוקת מיכאיל קוולשווילי, בין היתר. בתגובה, עיריית טביליסי השביתה את המערכות והציעה לנוסעים לנסוע בחינם עד שהמערכת תשוחזר מאוחר יותר באותו יום.[75] ההתקפה הסייברית יוחסה לאנונימוס.[76]
ב-2 בפברואר, כאשר המפגינים ניסו לחסום כניסה לכביש המהיר לטביליסי, כוח משטרה גדול נפרס כדי להתמודד איתם. בין העצורים היו הפוליטיקאים ניקה מליה וגיגי אוגולאווה.
[77][78] משרד הפנים דיווח על 31 מעצרים במהלך אותו יום.[79] משרד נציב תלונות הציבור הודיע כי 22 מתוך 25 העצורים התלוננו על יחס לא הולם, ותשעה אנשים ציינו כי הופעל נגדם כוח מופרז במהלך המעצר ולאחריו. ארבעה מפגינים עם פציעות בפנים ובראש הועברו ממתקני מעצר לבתי חולים, שם אובחנו עם זעזוע מוח.[80]
ב־18 בפברואר 2025 הותקפו בנפרד הנשיאה סלומה זוראבישווילי וראש הממשלה לשעבר גיורגי גאחריה בנמל התעופה הבין־לאומי טביליסי. זוראבישווילי, ששבה מוועידת הביטחון של מינכן, נתקלה בקבוצת מפגינים שגידפו אותה ויידו לעברה ביצים. התקרית תועדה והופצה על ידי נטייה ברידזה, עובדת ערוץ הטלוויזיה הממשלתי "PosTV", שקדמה לכך פרסמה אזהרה בזירה הציבורית לפיה על הנשיאה ללבוש "מעיל גשם". אף על פי שזוראבישווילי עצמה לא נפגעה, מאבטחיה ספגו פציעות.[81]
אירוע דומה התרחש זמן קצר לאחר מכן כאשר גיורגי גאחריה, ראש ממשלה לשעבר, הותקף באותו המקום בקללות וזריקת ביצים. אף ששני האירועים התרחשו לעיני כוחות משטרה, לא בוצעה התערבות או מעצרים.
בעוד שמפלגת "החלום הגאורגי" ניסתה להמעיט בחשיבות המקרים וייחסה אותם לתסכול אזרחי, מבקרים טענו כי מדובר בדפוס של הפחדה פוליטית. הימנעות כוחות הביטחון מפעולה עוררה ביקורת ציבורית על אכיפה סלקטיבית והחרפת האיבה כלפי נציגי האופוזיציה במדינה.[82]
ב־25 בפברואר, היום ה־90 למחאות, ציינה גאורגיה את יום השנה ה־104 לנפילת טביליסי במהלך פלישת הצבא האדום בשנת 1921. שבע צעדות סמלים, שנשאו שמות אישים בולטים מהמאבק לעצמאות, חברו בכיכר הגיבורים והמשיכו להפגנת ענק בשדרות רוסטוולי. בנאומה באירוע, חזרה הנשיאה זוראבישווילי על קריאתה לקיום בחירות חדשות כפתרון למשבר הפוליטי הממושך במדינה.[83]
ב־17 במרץ הודיעו סטודנטים מהאוניברסיטה הלאומית הגאורגית (SEU), לאחר שישבו באולם הלימודים במשך 62 ימים בדרישה לשחרור חברם אירקלי מימינושווילי, כי יעבירו את מחאתם לכיכר הפרלמנט. מימינושווילי נעצר יחד עם זוויאד צצחלדזה ושישה נוספים באשמת השתתפות באירועי אלימות במחאה שהתקיימה בדצמבר.[84]
ב־22 במרץ, במסגרת היום ה־115 למחאות, התקיימה צעדת מחאה נוספת בטביליסי, בה קראו המשתתפים לתמיכה בחוק MEGOBARI – יוזמה דו־מפלגתית בסנאט של ארצות הברית להטלת סנקציות על ממשלת גאורגיה בשל פגיעות בזכויות אדם ודמוקרטיה.[85]
ב־28 במרץ נערכה הפגנה נוספת מול בניין הפרלמנט, במחאה על אמירות שנחשבו פרו-רוסיות מצד ועדה פרלמנטרית מטעם "החלום הגאורגי", אשר עסקה במלחמת רוסיה–גאורגיה בשנת 2008. במהלך האירוע עצרה המשטרה ארבעה משתתפים, בהם חברת האופוזיציה אלנה חושטריה, באשמות מנהליות. באותו ערב, שדרות רוסטוולי נחסמו זה היום ה־121 ברציפות.[86]
ב־31 במרץ, יום השנה ה־34 למשאל העם על עצמאות גאורגיה, השתתפו אלפי אזרחים בעצרת המונית. הנשיאה לשעבר סלומה זוראבישווילי נשאה נאום שבו קראה להקמת חזית מאוחדת של ארגונים פרו-אירופיים, שתדרוש בחירות חדשות ושחרור אסירים פוליטיים. על אף הגבלות חדשות, חלק מהמפגינים עטו מסכות והפעילו זיקוקים.[87]
ב־2 באפריל הכריזו משפחות העצורים על הקמת תנועת התנגדות חדשה בשם "למען חופש אסירי המצפון". בהצהרתם קראו לאחדות פוליטית סביב שלוש דרישות: בחירות חדשות, שחרור עצורים פוליטיים, וחרם על הבחירות המקומיות הקרובות. כמו כן פנו לאיחוד האירופי להטיל סנקציות על תומכי המשטר ובראשם האוליגרך בידזינה איוונישווילי. בנוסף, קראו לכנסייה האורתודוקסית לקחת חלק פעיל, לעסקים להפסיק לתמוך במפלגת השלטון, ולסטודנטים להצטרף למאבק.[88]
בהמשך, נעצרו כמה אישים פוליטיים מסיבות הקשורות להתעלמות מזימונים של ועדת חקירה פרלמנטרית. שר ההגנה לשעבר אירקלי אוקרואשווילי נעצר ב־14 במאי, זוראב ג'פרידזה ממפלגת גירצ'י–יותר חופש ב־22 במאי, וניקה מליה – שכבר נעצר בפברואר – הועבר למעצר מוקדם ב־30 במאי.[89]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ Redeker, Dennis; Davidian, Giorgi; Sebastian, Kuhnke (2024), Georgia at a Geopolitical Turning Point? The International Dimension of the Backlash Against the "Foreign Agents Law", doi:10.2139/ssrn.4971523, נבדק ב-2024-12-12
- ↑ עידן ארץ, הזיוף בבחירות בגאורגיה: הקשר לרוסיה ולמה המערב עשוי להיפגע, באתר גלובס, 31 באוקטובר 2024
- ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 "Georgian police accused of torturing pro-EU protesters" (באנגלית). France 24. 2024-12-03. נבדק ב-2024-12-12.
- ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 4.4 4.5 Kirby, Paul. "Georgia's moment of truth: Protesters demand Western path not Russian past" (באנגלית בריטית). BBC News. נבדק ב-2 בדצמבר 2024.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ "CSOs Joint Statement Condemning Arrests, Torture, and Repression in Georgia". Civil Georgia (באנגלית אמריקאית). 2024-12-10. נבדק ב-2024-12-12.
- ↑ "Georgia: Protesters face arrests, abuse, and denial of fair trial rights". Amnesty International. 2 בדצמבר 2024. נבדק ב-2 בדצמבר 2024.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "MEPs: Georgia's self-proclaimed authorities have no legitimacy" (באנגלית). European Parliament. 2025-02-13. נבדק ב-2025-02-13.
- ↑ Rights-sanctions-regime-2024-12-19/ Britain, US sanction Georgian officials over crackdown on pro-EU protesters, Reuters: December 19, 2024
- ↑ Baltic countries sanction Georgian officials after violence against protestors, Politico: December 2, 2024
- ^ 10.0 10.1 10.2 10.3 Burrows, Emma (28 באוקטובר 2024). "Tens of thousands rally in Georgia to denounce the parliamentary election they say was rigged". AP News (באנגלית).
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ "Statement by the EU Ambassador Pawel Herczynski at the Press Conference, following the publication of the 2024 EU Enlargement Report on Georgia" (באנגלית). The Diplomatic Service of the European Union. 30 באוקטובר 2024. נבדק ב-1 בנובמבר 2024.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "France joins calls for inquiry into alleged irregularities in Georgia election" (באנגלית). RFI. 28 באוקטובר 2024. נבדק ב-1 בנובמבר 2024.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ "Joint Statement by High Representative Josep Borrell and European Commission on Parliamentary elections". 1tv.ge (באנגלית אמריקאית). 27 באוקטובר 2024.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ "Joint Statement by High Representative Josep Borrell and European Commission on Parliamentary elections". Agenda.ge (באנגלית אמריקאית). 27 באוקטובר 2024.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "President of Türkiye congratulates Georgian PM on GD's winning elections". 1tv.ge (באנגלית). נבדק ב-29 באוקטובר 2024.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ "'They Stole Your Vote,' Georgian President Says, As Tens Of Thousands Rally To Protest Elections". RadioFreeEurope/RadioLiberty (באנגלית). נבדק ב-9 בנובמבר 2024.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ "Prosecutor Launches Investigation into Election Fraud Allegations, Summons President for Questioning". Civil Georgia (באנגלית). 30 באוקטובר 2024. נבדק ב-1 בנובמבר 2024.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 18.0 18.1 "Daily protests, repeat elections: what's opposition's plan in Georgia?". JAMnews (באנגלית אמריקאית). 5 בנובמבר 2024. נבדק ב-9 בנובמבר 2024.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ Light, Felix (4 בנובמבר 2024). "Georgian opposition stages new protest over election result" (באנגלית אמריקאית). Reuters. נבדק ב-24 בינואר 2025.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ "Transparency International Georgia: Widespread election misconduct enabled by CEC negligence". JAMnews. 4 בנובמבר 2024.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ "Georgian Opposition Stages Rally Outside Court Of Appeal". Radio Free Europe. 5 בנובמבר 2024.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ "European parliamentarians urge Georgians to "fight for European future" at Tbilisi opposition rally". Agenda.ge (באנגלית). 12 בנובמבר 2024.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ "Thousands rally outside Georgian parliament to demand a new election towards European integration" (באנגלית). Associated Press. 11 בנובמבר 2024. נבדק ב-21 בנובמבר 2024.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "President Meets The Chairmen Of the Committee on Foreign Relations of the 8 EU countries". BM.GE (באנגלית). 11 בנובמבר 2024. נבדק ב-21 בנובמבר 2024.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "Student protests in Batumi spark solidarity across Georgian universities". JAMnews (באנגלית אמריקאית). 15 בנובמבר 2024. נבדק ב-21 בנובמבר 2024.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ "Tbilisi court rejects 11 lawsuits challenging Georgian election results". The Kyiv Independent (באנגלית אמריקאית). 15 בנובמבר 2024. נבדק ב-15 בנובמבר 2024.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ "Georgia election chief doused in paint as protests continue after divisive parliamentary vote" (באנגלית אמריקאית). Associated Press. 16 בנובמבר 2024. נבדק ב-16 בנובמבר 2024.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ ""Reclaim Your Vote" Rally in Tbilisi, Opposition Sets Up Tents Near Tbilisi State University". Civil Georgia (באנגלית אמריקאית). 17 בנובמבר 2024. נבדק ב-21 בנובמבר 2024.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ "Police in Georgia break up protesters' camp in Tbilisi but they quickly return" (באנגלית). Associated Press. 19 בנובמבר 2024. נבדק ב-21 בנובמבר 2024.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ "Georgia's president files lawsuit with country's Constitutional Court to annul election results". Anadolu Ajansı. נבדק ב-21 בנובמבר 2024.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ "How Georgia's presidential lawsuit could benefit opposition, even if dismissed". JAMnews (באנגלית אמריקאית). 19 בנובמבר 2024. נבדק ב-21 בנובמבר 2024.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ "Over 600 lecturers in Georgia have signed a statement supporting protesting students". JAMnews (באנגלית אמריקאית). 20 בנובמבר 2024. נבדק ב-21 בנובמבר 2024.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ "Georgian protesters stage sit-in at Tbilisi State University and demand resignation of rector". OC Media (באנגלית אמריקאית). 20 בנובמבר 2024. נבדק ב-21 בנובמבר 2024.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ "Georgia's newly elected parliament opens its first session with opposition boycotting" (באנגלית אמריקאית). Associated Press. 19 בנובמבר 2024. נבדק ב-25 בנובמבר 2024.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ "Opinion: 'What happened in Georgia can only be described as power grab'". JAMNews (באנגלית אמריקאית). 26 בנובמבר 2024. נבדק ב-28 בנובמבר 2024.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ "Vakhtang Khmaladze: Parliament had no right to vote for recognition of authority, this is nothing else but the seizure of power – all possible mechanisms should be used to prevent him from being elected". IPN (באנגלית אמריקאית). 26 בנובמבר 2024. נבדק ב-28 בנובמבר 2024.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ "President Zurabishvili: "Georgian Parliament Doesn't Exist Anymore"". Civil Georgia (באנגלית אמריקאית). 25 בנובמבר 2024. נבדק ב-28 בנובמבר 2024.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ "President: Parliament Meeting Unconstitutional". Civil Georgia (באנגלית אמריקאית). 25 בנובמבר 2024. נבדק ב-25 בנובמבר 2024.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ "Parliament Speaker claims President "violating Constitution" by refusing to convene Parliament following elections". Agenda.ge (באנגלית אמריקאית). 22 בנובמבר 2024. נבדק ב-25 בנובמבר 2024.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "Georgian Dream approves new government". Oc-media (באנגלית אמריקאית). 28 בנובמבר 2024. נבדק ב-28 בנובמבר 2024.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ "Government Program "Only with Peace, Dignity, Prosperity to Europe" Endorsed by GD Parliament". Civil Georgia (באנגלית אמריקאית). 28 בנובמבר 2024. נבדק ב-28 בנובמבר 2024.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ "Mamuka Mdinaradze: Let's ensure that the risk of war is reduced to zero under the conditions of our government – only to Europe with dignity, dignity and prosperity – this is our slogan, motto and the path we should follow". Interpressnews. 14 בספטמבר 2024.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ "Kakha Kaladze: The Georgian government will play by Georgian rules – if a political decision is made regarding not granting the status, they can keep it for themselves". Interpressnews. 15 בפברואר 2023.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ "Parliament calls for new elections in Georgia". European Parliament. 28 בנובמבר 2024.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "PM Kobakhidze: No EU accession negotiations until 2028, rejecting grants to avoid blackmail". 1tv.ge. 28 בנובמבר 2024.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ "Situation remains tense on Rustaveli Avenue, police urge protesters to refrain from violent actions". 1tv.ge. 30 בנובמבר 2024.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ "Parliament Approves Constitution on Final Reading". Civil Georgia. 27 בספטמבר 2017. נבדק ב-27 בספטמבר 2017.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ "New Constitution Enters into Force". Civil Georgia. 17 בדצמבר 2017.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 49.0 49.1 "Georgia's governing party taps pro-Russian ex-footballer for president" (באנגלית). Al Jazeera English. נבדק ב-2 בדצמבר 2024.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ "Salome Zourabichvili: No legitimate parliament to elect President, I remain your President". 1tv.ge. 30 בנובמבר 2024.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 51.0 51.1 Kirby, Paul (2 בדצמבר 2024). "Georgia's PM Kobakhidze hits back as protests and resignations intensify" (באנגלית בריטית). BBC News. נבדק ב-9 בדצמבר 2024.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 52.0 52.1 "MIA: 224 Arrested, 113 Police Officers Injured During Recent Protests". Civil Georgia (באנגלית אמריקאית). 2 בדצמבר 2024. נבדק ב-3 בדצמבר 2024.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ "The Spark: How Tbilisi's Street Protests Exploded Into Mass Unrest". Radio Free Europe/Radio Liberty (באנגלית). 2 בדצמבר 2024. נבדק ב-2 בדצמבר 2024.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ "Protesters gather for third night of demonstrations after Georgia announces suspension of EU talks" (באנגלית). Associated Press. 30 בנובמבר 2024. נבדק ב-3 בדצמבר 2024.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ Zimko, Oleksandra (1 בדצמבר 2024). "Protesters in Georgia throw Molotov cocktails at security forces". RBC Ukraine. נבדק ב-3 בדצמבר 2024.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ რის შესახებ ისაბურა „ხარებას“ ყოფილმა თანამშრომელმა ქვეყნიდან წასვლამდე, Netgazeti: 27 December 2024
- ↑ "Georgian police crack down on peaceful protests in Tbilisi, escalating assaults on assembly rights" (באנגלית). Amnesty International. 29 בנובמבר 2024. נבדק ב-4 בדצמבר 2024.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Nicholls, Catherine; Edwards, Christian (29 בנובמבר 2024). "More than 100 arrested in Georgia protests after government puts EU hopes on ice" (באנגלית). CNN. נבדק ב-4 בדצמבר 2024.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 59.0 59.1 Topuria, Tea (4 בדצמבר 2024). "At Georgian Protests, Journalists Say They're Being Targeted And Beaten". Radio Free Europe/Radio Liberty (באנגלית). נבדק ב-4 בדצמבר 2024.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 60.0 60.1 "Georgian police briefly detain opposition leader Zurab Japaridze". OC-Media (באנגלית בריטית). 2 בדצמבר 2024. נבדק ב-3 בדצמבר 2024.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ "Georgian opposition leader arrested as pro-EU protest rages" (באנגלית). Al Jazeera English. נבדק ב-3 בדצמבר 2024.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 62.0 62.1 Light, Felix (4 בדצמבר 2024). "Georgian opposition leader violently detained by police, his party says". Reuters. נבדק ב-4 בדצמבר 2024.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ "Georgian president meets Trump and Musk in Paris". JAMnews (באנגלית אמריקאית). 2024-12-08. נבדק ב-2024-12-13.
- ↑ "Georgian parliament bans masks, fireworks during protests". The Kyiv Independent (באנגלית). 2024-12-13. נבדק ב-2024-12-13.
- ↑ "Thousands in Georgia join human chains in anti-government protests" (באנגלית). France 24. 2024-12-28. נבדק ב-2024-12-31.
- ↑ Service, RFE/RL's Georgian. "New Georgian President Sworn In Amid Political Standoff". RadioFreeEurope/RadioLiberty (באנגלית). נבדק ב-2024-12-31.
- ↑ "აქტივისტი თემურ ქათამაძე მეოרედ დააკავეს". Publika (בגאורגית). 2025-01-16. נבדק ב-2025-02-17.
- ↑ "Activist accuses Batumi police chief and 10 other officers of assault". OC Media (באנגלית). 2025-01-24. נבדק ב-2025-02-17.
- ^ 69.0 69.1 "Court sentences media outlet founder to preventive detention after charge of assault on police officer". agenda.ge (באנגלית). נבדק ב-2025-02-11.
- ↑ Demytrie, Rayhan (2025-02-05). "Hunger-striking journalist challenges Georgia's government from jail" (באנגלית בריטית). BBC News. נבדק ב-2025-02-14.
- ↑ "Opinion - Mzia Amaghlobeli is a political prisoner". OC Media (באנגלית). 2025-02-07. נבדק ב-2025-02-18.
- ↑ "მზია ამაღლობელმა შიმშილობა შეწყვיטა". IPN (בגאורגית). 2024-02-18. נבדק ב-2025-02-18.
- ↑ "Georgian businesses and employees to carry out nationwide strike demanding new elections". The Kyiv Independent (באנגלית). 2025-01-05. נבדק ב-2025-01-17.
- ↑ "18 წლის ოთარ კვარაცხელია და 23 წლის რატი ტყემალაძე ადმინისტრაციული წესით დააკავეს". mtavari.tv (באנגלית). 2025-01-18. נבדק ב-2025-01-19.
- ↑ "Tbilisi City Hall suspends passenger payment system in public transport following alleged cyber-attack". 1tv.ge. 27 בינואר 2025.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ "Anonymous: The cyberattack on public transport was carried out by Georgian hackers affiliated with the hacker group Anonymous - this is a warning to the oppressors". interpressnews.ge. 25 בינואר 2025.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ "Opposition politicians Nika Melia and Gigi Ugulava reportedly detained at the protest". georgiatoday.ge. 2 בפברואר 2025.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "Multiple Georgian opposition leaders arrested as pro-EU demonstrators block highway in Tbilisi". The Kyiv Independent (באנגלית). 2025-02-02. נבדק ב-2025-02-03.
- ↑ "გუშინდელ აქციაზე ადმינისტრაციული წესით 31 ადამიანი დააკავეს". gurianews.ge (in Georgian). 3 בפברואר 2025. נבדק ב-4 בפברואר 2025.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ "საგანგაშოა, რომ თითქმის ყველა დაკავებული, სამართალდამცავთა მხרიდან არასათანადო მოპყრობის ფაქტებზე მიუთითებს - ომბუდსმენი". ajaratv.ge (in Georgian). 3 בפברואר 2025. נבדק ב-4 בפברואר 2025.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ "აეროპორტში სალომე ზურაბიშვილსაც ესროლეს კვერცხები". რადიო თავისუფლება (בגאורגית). 2025-02-18. נבדק ב-2025-02-18.
- ↑ "მიუნხენის კონფერენციიდან დაბრუნებულ გახარიასა და ხოკრიშვილს კვერცხები ესროლეს". რადიო თავისუფლება (בגאורגית). 2025-02-17. נבדק ב-2025-02-18.
- ↑ ""გეგმა არის ერთი - ახალი არჩევნები"". radiotavisupleba.ge (in Georgian). 25 בפברואר 2025. נבדק ב-26 בפברואר 2025.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ "სეუ-ის სტუდენტური მოძრაობა პარლამენტთან 24-საათიან უწყვეტ პროტესტს იწყებს" [SEU student movement starts 24-hour uninterrupted protest at Parliament]. alia.ge (בגאורגית). 17 במרץ 2025. נבדק ב-21 במרץ 2025.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ "March and Rally in Support of MEGOBARI Act". civil.ge. 22 במרץ 2025. נבדק ב-23 במרץ 2025.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ "28 მარტის პროტესტის ქრონიკა" [Chronicle of 28 March protests]. on.ge (בגאורגית). 28 במרץ 2025. נבדק ב-29 במרץ 2025.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ "აქციის მონაწილეების ნაწილი პარლამენტის უკანა შესასვლელთან გადავიდა, ისროლეს პიროტექნიკა" [Some protesters move to Parliament's entry, use fireworks]. radiotavisupleba.ge (בגאורגית). 31 במרץ 2025. נבדק ב-1 באפריל 2025.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ "Families of Detained Protesters Announce New Resistance Movement". civi.ge. 2 באפריל 2025. נבדק ב-3 באפריל 2025.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ "Opposition Politician Nika Melia Put in Pretrial Detention". Civil Georgia (באנגלית אמריקאית). 2025-05-30. נבדק ב-2025-06-02.
המחאות בגאורגיה (2025-2024)41334296Q131144158