המחאות בסודאן (2018–2019)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המחאות בסודאן 2018–2019
תאריכי המאבק 19 בדצמבר 20185 ביולי 2019 (28 שבועות ו־3 ימים)
מקום סודאןסודאן  סודאן
עילה
מטרה הדחת עומר אל-בשיר לצמיתות, הסרת אמצעי הצנע, דמוקרטיזציה, בחירות חופשיות, שמירת זכויות האדם ועריכת רפורמות כלכליות
שיטת המאבק מרי אזרחי, שביתות, מהומות, הצתות

ב-19 בדצמבר 2018 פרצו שורה של הפגנות מחאה בערים אחדות בסודאן, בין היתר כתוצאה מעליית יוקר המחיה, כולל מחסור במוצרים בסיסיים, והתדרדרות התנאים הכלכליים בכל מעמדות החברה הסודאנית. המחאות התרחבו במהרה, ממחאות הדורשות רפורמות כלכליות דחופות למחאות הדוחקות בעומר אל-בשיר - שליט סודאן זה שלושים שנה - להתפטר מתפקידו, ולדמוקרטיזציה ולשינוי פוליטי מקיף במדינה[1].

ממשלתו של אל-בשיר הגיבה באלימות כלפי הפגנות לא אלימות אלה, מה שעורר דאגה בינלאומית. ב-22 בפברואר הכריז אל-בשיר על מצב חירום, ופיזר את הממשלה הפדרלית לצד הממשלות המקומיות[2]. כמו כן, הוא החליף את קציני הצבא והמודיעין באנשי אמונו. ב-8 במרץ הודיע ​​אל-בשיר כי כל הנשים שנאסרו במסגרת המחאות נגד הממשלה ישוחררו לאלתר[3]. בסוף השבוע של 6–7 באפריל, התקיימו מחאות מסיביות בפעם הראשונה מאז ההכרזה על מצב החירום. ב-10 באפריל, נראו חיילים מגנים על מפגינים מפני כוחות הביטחון של הממשלה[4]. ב-11 באפריל הדיחו הכוחות המזוינים של סודאן את אל-בשיר מהשלטון באמצעות הפיכה צבאית[5].

מאז הודח אל-באשיר, המשיכו מפגינים, שאורגנו בידי התאחדות המקצוענים הסודאנית וארגוני האופוזיציה הדמוקרטית, להפגין ברחובות סודאן, ולקרוא למועצה הצבאית להתפזר מיד וללא תנאים לטובת ממשלת מעבר אזרחית, ולרפורמות נרחבות בסודאן[6].

רקע

אל-בשיר שלט סודאן מאז 1989, אחרי שהוביל בהצלחה הפיכה צבאית נגד ראש הממשלה הנבחר סאדיק אל-מהדי, שהפופולריות שלו בעם דעכה עד כמעט נעלמה. בית הדין הפלילי הבינלאומי הגיש כתב אישום נגד אל-בשיר בגין פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות להם היה אחראי במערב דרפור[7].

בינואר 2018 פרצו הפגנות גדולות ברחובות ח'רטום, בירת סודן, כתוצאה מעליית מחירי הסחורות הבסיסיות, בהן הלחם. שיעור ההפגנות גדל במהירות וקיבל תמיכה ממפלגות אופוזיציה שונות. גם תנועות הנוער והנשים הצטרפו לגל המחאות.

ממשלת סודאן נקטה בתגובה צעדי צנע שהומלצו לה בידי קרן המטבע הבינלאומית, שכללו פיחות המטבע המקומי, וכן הסרת סובסידיות של חיטה וחשמל. כלכלת סודאן שרויה במצב ירוד מאז עלייתו של עומר אל-בשיר לשלטון, ואף נהייתה לסבוכה יותר ויותר בעקבות קבלת העצמאות של דרום סודאן, שעד אז הייתה מקור חשוב למטבע חוץ, בשל מרבצי הנפט ששכנו בשטחיה. הפיחות של הפאונד הסודאני באוקטובר 2018 הביא לשינויים ניכרים בשערי החליפין ובמחסור במחזור המזומנים. תורים ארוכים עבור מוצרים בסיסיים כגון בנזין, לחם, כמו גם המתנות ארוכות עבור משיכת מזומנים מכספומטים החישו את המצוקה הכלכלית של העם הסודאני, שהציתה את המחאות. בסודאן ישנם כ-70 אחוזי אינפלציה, שיעור אינפלציה השני רק ​​לוונצואלה.

באוגוסט 2018 תמכה מפלגת הקונגרס הלאומי בהתמודדותו של עומר אל-בשיר לנשיאות סודאן ב-2020, חרף חוסר הפופולריות שלו והצהרותיו הקודמות כי לא תמודד בבחירות הקרובות. אירועים אלו הביאו להתנגדות גוברת מצד המפלגות הקוראות לכיבוד החוקה הסודאנית, המטילה כיום איסור על אל-בשיר להתמודד לנשיאות מפאת הגבלת כהונות. פעילים סודאנים פתחו במחאות מקוונות נגד אל-בשיר ברשתות החברתיות וקראו למערכה נגד התמודדותו הצפויה.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

  1. ^ יבגני קלאובר, האביב הערבי הגיע לסודן?, באתר JOKOPOST‏, 9 בפברואר 2019
  2. ^ AP‏, יד קשה נגד המפגינים: נשיא סודאן הכריז מצב חירום למשך שנה, באתר וואלה!‏, 26 בפברואר 2019
  3. ^ סוכנויות הידיעות, ביום האישה: הרודן שחרר את המפגינות נגדו מהכלא, באתר ynet, 10 במרץ 2019
  4. ^ דיווח בסודן: חיילים מגינים על מפגינים שקוראים להתפטרות הנשיא, באתר ynet, 8 באפריל 2019
  5. ^ רויטרס, ניו יורק טיימס ו-AP, נשיא סודאן עומר אל-בשיר הודח לאחר 30 שנה; הצבא תפס את השלטון, באתר הארץ, 11 באפריל 2019
  6. ^ רויטרס, Sudan: huge crowds call for civilian rule in biggest protest since Bashir ousting, באתר הגרדיאן, 19 באפריל 2019 (באנגלית)
  7. ^ סוכנויות הידיעות, נשיא סודן: בית הדין לא יכול לגעת בעפעף, באתר nrg‏, 18 במרץ 2009
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0