רפורמה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: מנעד של דוגמאות ספציפיות מדי או כלליות מדי.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: מנעד של דוגמאות ספציפיות מדי או כלליות מדי.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

רפורמהאנגלית: reform, בלטינית: reformo) היא תהליך שינוי שיטתי והדרגתי של סדר חברתי (בעיקר דתי, פוליטי-מנהלי וכלכלי) ישן. נהוג להבחין בין רפורמה למהפכה: מהפכה משמעותה שינוי יסודי, מיידי ורדיקלי, ואילו רפורמה מביאה לשינוי איטי יותר והדרגתי. רפורמה יכולה לבוא בעקבות חילופי שלטון במהפכה. מקורה של המילה "רפורמה" במילה האנגלית reform, שמשמעותה תצורה או עיצוב מחדש (שינוי צורה) של דבר מה (re-formation).

רפורמה אגררית

רפורמה אגררית היא חלוקה מחדש של האדמות בין האזרחים. רפורמה כזו באה הרבה פעמים אחרי החלפת השלטון בידי בני המעמדות הנמוכים. במסגרת רפורמה כזו, עשויה להיות הלאמת אדמות או חלוקת אדמות אצולה ואדמות כנסייה לאנשים פשוטים. עשויה להיות גם חלוקה של אדמות למשפחות אנשי הצבא הכובש.

דת

הרפורמציה הפרוטסטנטית

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – הרפורמציה הפרוטסטנטית

בתחום הדת, התנועה הרפורמית הגדולה ביותר הייתה הרפורמציה הפרוטסטנטית. התנועה, שפעלה באירופה במאה ה-16, קראה לשינוי ערכי ומוסדי בכנסייה הקתולית, במסגרת הדת הנוצרית. בתחילת דרכה הנהיג את התנועה הנזיר האוגוסטיני הגרמני מרטין לותר. תנועת הרפורמציה הפרוטסטנטית קמה בתגובה לשחיתות בממסד הקתולי, ולמה שנתפס על ידי כחוסר גמישות הגותית. התנועה הביאה לפיצול בעולם הנוצרי וליצירתם של זרמים ומוסדות עיקריים, ביניהם הנצרות הפרוטסטנטית ותת-זרמים נוספים.

יהדות

Postscript-viewer-blue.svg ערכים מורחבים – רפורמים, קונסרבטיבים

בראשית המאה ה-19 פנו חלק מהמשכילים בגרמניה לערוך "תיקונים" בנוהגי הדת המקובלים. השינויים הוגבלו בתחילה למישור האסתטי, אך הייתה זאת תחילתה של מגמה שראתה ביהדות דת מיושנת הזקוקה לשיפור, והעניקה לגיטימיות לשינויים אנושיים בקיום התורה האלוקית וחוקיה. ב-1818 נעשה בהמבורג לראשונה שינוי עקרוני, והושמטו חלק מהתפילות לחידוש עבודת הקורבנות ולקיבוץ גלויות. כעבור דור, בשנות ה-40, התגבשה מגמה זו בהנהגת אברהם גייגר ועמיתיו, שזנחו את המבט על חוקי הדת כנגזרים מהתורה שניתנה בסיני והחליפו אותה במה שהם תפסו כיהדות מתפתחת היסטורית בהשראה אלוקית תמידית. על בסיס זה הם הצדיקו שינויים נרחבים, שאמנם לא יושמו ברובם בקהילות הגרמניות השמרניות יחסית אלא על ידי ממשיכיהם בארצות הברית. בנוסף לרפורמים פעלו הקונסרבטיבים המוקדמים, שהטיפו לכך שחוקי ההלכה הושפעו תמיד מהעולם החיצון וקראו לגמישות רבה יותר בפסיקתה; ראייתם את המשנה כפרי יצירה אנושית במידה רבה וניתוקה המוחלט מנתינתה בסיני, הביאה להוקעתם על ידי האורתודוקסים ככופרים. בהמשך התפתחו מתנועה זו הרקונסטרוקטיבים, בהנהגת מרדכי קפלן, שכלל לא האמינו בכך שההלכה או כל ציווי אחר באים ממקור אלוקי, וראו בחוקי הדת את מורשת העם היהודי שראוי לשמרם רק בשל כך.

פוליטיקה

התנועה הצ'רטיסטית

אחת התנועות המשמעותיות ביותר שפעלו למען רפורמה פוליטית היא התנועה הצ'רטיסטית (Chartism) בבריטניה. התנועה הצ'רטיסטית הייתה תנועת עובדים שפעלה בין השנים 1838 ו-1848, והייתה תנועת העובדים ההמונית הראשונה בעולם. הצ'רטיסטים שאפו להכניס רפורמות בשיטת הממשל בבריטניה על מנת להפוך אותה לדמוקרטית יותר. שמה של התנועה נגזר מ"הצ'רטר העממי" (אנגלית: People's Charter), הצהרת עקרונות שפורסמה בשנת 1838 והעלתה את הדרישות הבאות:

  1. מתן זכויות הצבעה אוניברסליות לזכרים;
  2. התקנת שיטת הצבעה חשאית;
  3. ביטול דרישות הרכוש מחברי פרלמנט;
  4. תשלום משכורת לחברי פרלמנט (כך שעניים יוכלו להיות חברי פרלמנט);
  5. אזורי בחירה בגודל שווה;
  6. בחירות שנתיות לפרלמנט.

על אף שהתנועה הצ'רטיסטית לא הובילה באופן ישיר ליצירתם של רפורמיות פוליטיות, היא הייתה תקדים רב משמעות ופתחה פתח שאיפשר לארגונים ואינדיבידואלים שבאו אחריה להיאבק למען רפורמות.

רפורמות בישראל

רבים משרי החינוך של מדינת ישראל הכריזו על רפורמות נרחבות, שבסופו של דבר יושמו באופן חלקי.

בשנת 2009 נערכה בישראל רפורמה במערכת ההוצאה לפועל שכללה עריכת שינויים נרחבים בחוק ההוצאה לפועל, ביטול זמני של צווי המאסר נגד חייבים והכנסת הגבלות מסוגים חדשים.

בשנת 2010 קידמה הממשלה הצעת רפורמה בחוק התכנון והבנייה, שמטרתה לקצר את הליכי האישור של תוכניות בניה. הצעת הרפורמה ספגה ביקורת מצד ארגוני איכות הסביבה בישראל, אשר סברו כי היא הועברה במחטף וכי הפעלתה תביא להשלכות קשות על הסביבה.[1]

בשנת 2011 קיבלה הממשלה החלטה מספר 3993 על רפורמה בניהול ההון האנושי בשירות המדינה ראה קישורים להודעות נציבות שירות המדינה בנושא זה [1] [2] [3]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים