המחתרת החלוצית בהונגריה בתקופת השואה
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. |
בתקופת מלחמת העולם השנייה הייתה סלובקיה למדינת בובות של גרמניה הנאצית. במרץ 1942 החלו הגירושים ההמוניים של יהודי סלובקיה למחנה ההשמדה אושוויץ, מה שהביא לניסיונם של אלו שלא נשלחו לעבור את הגבול להונגריה, שטרם נכבשה אז על ידי הנאצים. מבין פליטים רבים אלו שהגיעו להונגריה, בלטו במיוחד חברי תנועות הנוער הציוניות.[1] אלו, שפגשו בסלובקיה בפליטים אשר הגיעו מפולין, הבינו ככל הנראה כי רדיפה זו שונה מאלו שהיו רגילים לה, ושאין לראות בגרוש ובהתנכלות ליהודים עוד גל של פוגרומים.[2]
הגעתם של חברי התנועות לבודפשט הייתה לרוח חדשה ומדרבנת להמשך פעילות ציונית חרף המלחמה והאנטישמיות.[3] החוקים בהונגריה, שאסרו בשלב זה על פעילות ציונית מופגנת, אילצו את חברי תנועות הנוער לרדת למחתרת.[4] הפעילות המחתרתית של תנועות הנוער השונות בהונגריה וסביבתה נעשו בשיתוף פעולה תוך נטישת המחלוקות שפילגו ביניהן בטרם המלחמה. בשל הבנתם את גודל האיום וכן שאיפתם להציל כמה שיותר יהודים, התלכדו חברי תנועות הנוער לכדי מה שמכנה המחקר המחתרת החלוצית.[5] עם תנועות הנוער שפעלו באופן מחתרתי בזמן מלחמת העולם השנייה בהונגריה, והרכיבו את המחתרת החלוצית, נמנו 'מכבי הצעיר', 'בני עקיבא', 'השומר הצעיר', 'בית"ר, 'דרור' ו'הנוער הציוני'. בזמן המלחמה חברו יחד תנועות "החלוץ הצעיר" "דרור" ותנועת "הבונים", ונקראו "דרור הבונים".
פעולות ההצלה של המחתרת החלוצית
פעילות המחתרת נפרשה לאורך כל נקודות הגבול של הונגריה: הסלובקית, האוסטרית, הרוסית-קרפטית, הפולנית-צ'כית לשעבר, הרומנית, והיוגוסלבית, וכן חדרה לתוך מחנות העבודה, בתי-הכלא, והגטאות. מטרתם הייתה להציל את מספר היהודים הגדול ביותר שיש ביכולתם, וכן הפצת מעשי הזוועה של הנאצים על-מנת להזהיר את העם היהודי מפניהם, ולעודדם לברוח כל עוד הדבר אפשרי.[6] פעילי המחתרת החלוצית אומנם קיבלו תמיכה כלכלית מסוימת מחברי קהילה שונים אשר תמכו בפעילות המחתרתית הציונית, אך לא קיבלו באופן רשמי את עזרתו של ממסד הקהילה היהודית בהונגריה, ולעיתים אלו אף סירבו לסייע להם במפעל הצלתם. חברי התנועות שקודם למלחמה עסקו בהכשרה חקלאית, קניית השפה העברית ופעולות תרבות שונות, נדרשו כאנשים צעירים חסרי ניסיון לעמוד בפני שאלות הרות גורל, כגון הבחירה בין דרכי ההצלה השונות שבהן יכלו לנקוט.[7] בין השנים 1942-1944 עסקה חברי המחתרת החלוצית בהברחת פליטים מסלובקיה להונגריה ומשם לרומניה, וראו בכך דרך הפעולה המיידית הטובה ביותר כדי להציל את אלו שטרם נשלחו למחנות העבודה וההשמדה.[8] בנוסף, על-מנת שיוכלו הפליטים וכן חברי המחתרת החלוצית לנוע ממקום למקום וכן למצוא מקום מגורים, פרנסה ותלושי מזון, היה עליהם להשיג תעודות ומסמכים המאפשרים להם את אלו, כיוון שהחוק ההונגרי קבע שכולם נדרשים להסתובב עם מסמכים בכל עת, יהודים ולא-יהודים כאחד.[9] כדי להשיג תעודות ומסמכים עסקו חברי המחתרת בזיופם בדרכים שונות, ברכישתם באופן לא חוקי, וכן בגנבתם. כמו כן לאחר כיבוש הנאצים את הונגריה בשנת 1944 עסקו חברי המחתרת באופן לא רשמי באספקת מזון לאוכלוסיות הלא מוגנות בהונגריה, ובנוסף כיוון שראו בילדים היתומים שנותרו לבדם בבודפשט בסוף המלחמה "נכס לאומי", פעלו רבות למען הקמת בתי-הילדים ותפעולם.[10]
הברחת הפליטים באמצעות 'הטיול'
הברחתם של פליטים יהודים מסלובקיה להונגריה ומשם לרומניה, שהחלה בשנת 1942 כונתה בפי חברי המחתרת החלוצית בהונגריה 'טיול', והייתה לאחת המשימות החשובות בה לקחו חלק רבים מחברי תנועות הנוער השונות בהונגריה וסביבתה. הפליטים מסלובקיה וכן פליטים ממדינות אחרות, הגיעו להונגריה לרוב בלווית חברי תנועות הנוער אליה השתייכו, שידעו את השפה הונגרית ונשלחו מתאם תנועתם לסייע בהברחת הפליטים.[11] פעולה זו נעשתה תוך שיתוף פעולה בין תנועות הנוער השונות וכן על ידי תשלום לאיכרים וסוחרים מקומיים אשר תפקידם היה לסייע להעברת הגבול, בשל היכרותם עם הגבולות וגישתם עליהם. שיתוף פעולה זה עם המקומיים לא בכל המקרים עלה יפה, ולעיתים הללו שהיו אמורים לסייע לפליטים היהודים במעבר, הסגירו אותם במקום זאת לידי הרשויות המקומיות והמשטר הנאצי.[12] אומנם פעולות 'הטיול' היו ביוזמתן של הנהגות תנועות הנוער בסלובקיה בשיתוף עם מקבילותיהן ההונגריות, אולם חוסר הניסיון של העוסקים במלאכה הביא לעיתים לכך שהפליטים המוברחים לא תודרכו כראוי בנוגע להמשך דרכם, וכן כיצד עליהם לנוהג בהיותם שוהים בלתי חוקיים במדינה החדשה. בנוסף, בתחילתו היה מיועד 'הטיול' ברובו רק לחברי התנועות ובני משפחותיהם, ולאחר-מכן החלה המחתרת בהצלתם של כלל הפליטים הנזקקים לכך.[13] ככל שהתנסו חברי המחתרת ביותר 'טיולים' כך הכירו את הנתיבים הבטוחים ביותר, וכן ידעו להסביר לפליטים טרם הבריחה כיצד עליהם לנהוג בהגיעם להונגריה, למי עליהם לפנות ובאיזה אופן עליהם להציג עצמם.[14]
קליטת הפליטים בהונגריה והעברתם לרומניה
ככלל ממסדי הקהילה היהודית בהונגריה לא לקחו חלק בהברחת הפליטים מסלובקיה ובקליטתם בהונגריה, ונראה כי אף הפנו עורף לאותם פליטים שפנו אליהם בבקשת עזרה, זאת ככל הנראה בשל החשש מהעונשים הכבדים אשר הוטלו על נותני חסות לפליטים בהונגריה.[15] חברי המחתרת לעומת-זאת קלטו את הפליטים, סיפקו להם מקום דיור, תלושי מזון ומסמכים מזויפים. בשל האיום הכבד היה על הפליטים וכן על חברי המחתרת להחליף מקום מגורים ומסמכים בתדירות גבוהה על-מנת שלא להיתפס.[16] פליטים רבים אלו המשיכו את דרכם לרומניה, ולפי המחקר כ-7000 יהודים ניצלו על ידי פעולת ה'טיול', הן בזכות אלו שיצאו מטעם המחתרת החלוצית והן בזכות אלו שיצאו ביוזמה פרטית.[17]
זיוף תעודות ומסמכים
שיטות להחלפת הזהות וזיוף המסמכים בהן נקטו חברי המחתרת הפליטים אשר הוברחו להונגריה ומהונגריה, נדרשו למסמכים מזויפים על-מנת לשרוד,[18] ולכן עסקו חברי המחתרת ברכישת וזיוף תעודות, מסמכים ודרכונים. שיטות זיוף התעודות היו מגוונות ויצירתיות. אחת הדרכים העיקריות להחלפת הזהות הייתה הניצול של חברי המחתרת את תור האנשים הארוך שהשתרך בפתחו של משרד הרישום המרכזי בבודפשט. חברי המחתרת הסתננו לתוכו ובזמן ההמתנה הממושך בחנו בחשאי את ספרי הרישום הגדולים, ואיתרו שמות של אזרחים בעלי גיל דומה לפליטים אשר הזדקקו לתעודות. לכשמצאו היו משננים את שם האזרח, את שמות הוריו ואת מקום הולדתו. כשהגיע תורם היו מבקשים תעודת לידה לשם אותו איתרו וכשהייתה בידם התעודה יכלו להזמין באמצעות שירות הדואר את תעודות הלידה של ההורים, דבר שסיפק להם הוכחה להיותם חסרי שורשים יהודיים.[19] תעודות רבות נוספות זויפו באמצעות שפיוגרף (דף שיכפול) אשר קיבלה המחתרת מהנהגת התנועות בסלובקיה,[20] ואת הטפסים הריקים עליהם הוחתמו החותמות המזויפות קנתה המחתרת מחבורות פליטים פולנים אשר לעיתים גם מכרו להם תעודות מוכנות מראש.[21] לאחר כיבוש הנאצים את הונגריה, ניסו כמעט כל התנועות להשיג תעודות 'אריות' עבור פעילי המחתרת עצמה, שהעניקו להם חופש תנועה בצורה המיטבית ביותר, תחת האיום המתמיד ששרו בו.[22]
הברחת תעודות מזויפות לגטאות וזיוף תעודות עבור לא-יהודים
בנוסף, כחלק מהניסיון להציל יהודים מההשמדה לאחר כיבוש הנאצים את הונגריה, ביקשו חברי המחתרת להבריח תעודות אריות לתוך 'גטו חוסט' שהקימו הנאצים בשטחים הכבושים של הונגריה באזור קרפטו-אוקראינה. רובם הגדול של תושבי הגטו סירבו להצעה זו כיוון שחששו מהאפשרות להיתפס עם תעודות מזויפות, והעדיפו לעלות על הרכבות אשר בסופו של דבר הובילו אותם למחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו.[23] המחתרת החלוצית עסקה גם בזיוף דרכונים זרים אשר הקנו לבעליהם זכויות יתר מסוימות, כך קרה גם בנובמבר 1944 כאשר יהודי בודפשט חויבו לעבור ולהתגורר בגטו. יהודים שהחזיקו בדרכוני מגן של מדינות נייטרליות כגון: שווייץ, שוודיה, ספרד, פורטוגל והוותיקן, הועברו לגטו המוגנים אשר אליו העבירו המדינות הנייטרליות מצרכי מזון בסיסיים. כ-20,000 דרכונים כאלה זויפו על ידי המחתרת והועברו באמצעותם יהודים רבים להתגורר בגטו המוגנים.[24] תנועת הפועלים בהונגריה וכן גורמים ליברליים אחרים שעם עליית המשטר החדש מצאו עצמם נרדפים וחסרי הגנה, נעזרו גם הם במיומנות הזיוף של אנשי המחתרת אשר הנפיקו להם תעודות שונות כגון: דרכוני מגן, פנקסי שירות צבאי, תעודות אזרחות, פנקסי חבר בארגון צלב החץ, תעודות נישואין והיתרי מגורים.[25] לא ניתן להעריך באופן מדויק את מספר הניצולים בזכות מפעל זיוף התעודות והנפקת המסמכים של המחתרת החלוצית, אך ההערכה היא שתעודות אלו הצילו את חייהם של עשרות אלפי יהודים.[26]
הקמת בתי הילדים והניסיון להגן עליהם מפני המשטר הנאצי
לאחר הכיבוש הנאצי והגירוש ההמוני של יהודי הונגריה, אלפי ילדים עזובים נותרו לבדם בעיר ללא מחסה והגנה. לכן, בנובמבר של 1944 פעל יושב-ראש הפדרציה הציונית בהונגריה אוטו קומוי, בשיתוף פעולה עם המחתרת החלוצית, להקמת בתי הילדים של הצלב האדום. באופן רשמי הוקמו בתי הילדים עבור ילדי חיילים הונגרים, ובפעול שימשו עבור יתומים יהודים וכן פליטים מבוגרים מחוסרי מחסה, והללו נהנו מהגנה בחסות הצלב האדום.[27] חלק מהילדים נמסרו בידי הוריהם בטרם הללו יצאו לצעדות המוות, וחלקם נאספו לאחר מכן על ידי שכנים או יהודים זרים להם והועברו לבתי הילדים.[28] עם הקמתם קיבלו בתי הילדים חסינות מממשלת הונגריה בשל היותם בניינים השייכים לצלב האדום. בשלב מאוחר יותר עם סגירת הגטו, בוטלה החסינות ובתי הילדים נדרשו להעביר כ-300 ילדים ביום בחזרה אל הגטו. המחתרת בשיתוף עם הצבא האדום פעלו להחזרת הילדים אל הבתים שהקימו, לרוב היה זה בטענה שחלו בגטו ויש להחזירם לבית הילדים על-מנת שיבריאו. בצורה זו הצליחו להבריח מהגטו מספר נכבד של ילדים וישנה הערכה כי כ-6,000 ילדים וכ-1,500–2,000 מבוגרים ניצלו בזכות בתי-הילדים.[29]
לקריאה נוספת
- מחתרת הצלה - בני עקיבא בהונגריה בתקופת השואה, נעמי בלנק, חיים גניזי (עורכים), הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן, 1993
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ אשר כהן, המחתרת החלוצית בהונגריה (המכון לחקר תקופת השואה ואוניברסיטת חיפה-בית לוחמי הגטאות, 1984), עמ' 57.
- ^ כהן, המחתרת החלוצית בהונגריה, עמ' 38-39; חווה אייכלר ויהודה תלמי, חלום, מאבק, הצלה: תולדות תנועת “הנוער הציוני” בשטחים דוברי גרמנית (תל אביב: משואה, 1996), עמ' 88.
- ^ כהן, המחתרת החלוצית בהונגריה, עמ' 38.
- ^ כהן, המחתרת החלוצית בהונגריה, עמ' 28.
- ^ כהן, המחתרת החלוצית בהונגריה, עמ' 13.
- ^ מיכאל לזר, מאבק לחיים ותקווה לגאולה: גילויים חדשים על תנועת המחתרת היהודית, לוחמה מחתרתית, הישרדות והצלת יהודים בהונגריה בשנים 1939-1945 (מקום הדפסה לא ידוע: הדפוס החדש, 1992), עמ' 49.
- ^ אייכלר ותלמי, חלום, מאבק, הצלה, עמ' 88-89; אלכסנדר ברזל, חלומות ומאבקים: תולדות תנועת גורדוניה-מכבי הצעיר בהונגריה 1939-1950 (קיבוץ דליה: מערכת, 2000), עמ' 32.
- ^ כהן, המחתרת החלוצית בהונגריה, עמ' 59.
- ^ נעמי בלנק וחיים גינזי, מחתרת ההצלה: “בני עקיבא” בהונגריה בתקופת השואה (רמת-גן: אוניברסיטת בר-אילן, 1993), עמ' 23.
- ^ כהן, המחתרת החלוצית בהונגריה, עמ' 214.
- ^ כהן, המחתרת החלוצית בהונגריה, עמ' 39-40.
- ^ רפי בנשלום, נאבקנו למען החיים: ממיבצעי המחתרת החלוצית בבודאפשט בשנת 1944 (תל אביב: מורשת וספרית פועלים, 1977), עמ' 65.
- ^ בלנק וגינזי, מחתרת ההצלה, עמ' 21.
- ^ בנשלום, נאבקנו למען החיים, עמ' 71.
- ^ בלנק וגינזי, מחתרת ההצלה, עמ' 21-22.
- ^ בלנק וגינזי, מחתרת ההצלה, עמ' 23; כהן, המחתרת החלוצית בהונגריה, עמ' 43.
- ^ כהן, המחתרת החלוצית בהונגריה, עמ' 276.
- ^ אייכלר ותלמי, חלום, מאבק, הצלה, עמ' 92.
- ^ ברזל, חלומות ומאבקי, עמ' 51-52; אייכלר ותלמי, חלום, מאבק, הצלה, עמ' 92; כהן, המחתרת החלוצית בהונגריה, עמ' 44.
- ^ בנשלום, נאבקנו למען החיים, עמ' 41.
- ^ בנשלום, נאבקנו למען החיים, עמ' 42-43; אייכלר ותלמי, חלום, מאבק, הצלה, עמ' 92.
- ^ כהן, המחתרת החלוצית בהונגריה, עמ' 95.
- ^ לזר, מאבק לחיים ותקווה לגאולה, עמ' 44-45.
- ^ לזר, מאבק לחיים ותקווה לגאולה, עמ' 55.
- ^ לזר, מאבק לחיים ותקווה לגאולה, עמ' 59.
- ^ כהן, המחתרת החלוצית בהונגריה, עמ' 279.
- ^ כהן, המחתרת החלוצית בהונגריה, עמ' 212.
- ^ אייכלר ותלמי, חלום, מאבק, הצלה, עמ' 145.
- ^ לזר, מאבק לחיים ותקווה לגאולה, עמ' 61.
