המכון הישראלי לחקר הנדסה ימית
 | |
| בעלי תפקידים | |
|---|---|
| מנכ"ל | רותם כהן |
המכון הישראלי לחקר הנדסה ימית הוא מכון מחקר הפועל כחברה בע"מ, ועוסק בחקר הנדסה ימית וחופית ובאוקיינוגרפיה פיזיקלית, בבעלות הטכניון וחברת נמלי ישראל.
המכון נודע גם בראשי התיבות שלו בשפה האנגלית- CAMERI - The Israeli Coastal and Marine Engineering Research Institute.
הקמת המכון
המכון הוקם ב-1976 בקמפוס הטכניון בנווה שאנן, חיפה על ידי הטכניון ורשות הנמלים (לימים: חברת נמלי ישראל) כחלק ממגמה ששלטה באותן השנים במדינות מערביות (כגון דנמרק, הולנד ובריטניה) של הקמת גופי מחקר שיעסקו בחקר יישומי, תחת קורת גג אקדמית[1].
כבר מראשית ימיו כלל המכון מתקני מחקר ייחודיים בישראל (כגון תעלת גלים ובריכות גלים) ונסמך על חברי סגל טכניוני בעיקר שהתמחו במחקר הנדסה ימית במדינות אירופה, בדגש על דנמרק (במכון DHI). בין החוקרים הבולטים של "דור המייסדים" נמנו ד"ר מיכאל וידה ופרופ' אליעזר קיט. עם מנהלי המכון בעבר נמנים פרופ' מיכאל שטיאסני ופרופ' נתאי דרימר ובין עובדיו לשעבר בולטים אינג' דב רוזן, לשעבר המדען הבכיר של חקר ימים ואגמים לישראל ואינג' ליאונרדו שטדלר.
בשנותיו הראשונות הוביל המכון, בין היתר, מחקרים בתכנון שוברי הגלים בתל אביב-יפו[2] במתקן שנקרא על שם יהודי אוסטרליה (בדגש על קהילות מלבורן וסידני)[3]. בניין הידראוליקה, שבו ממוקמים חלק ממשרדי החברה ותעלת הגלים של המכון, הוכר כמבנה לשימור.
מדידה ועיבוד נתוני אוקיינוגרפיה פיזיקלית
בשנות ה-90 של המאה ה-20 הוביל המכון את קליטתם של מצופים למדידת גלים (WAVE DIRECTIONAL BUOY) באשדוד (1992) ובחיפה (1993) והפך עם השנים לגוף המוביל בישראל בתפעול ועיבוד נתונים המתקבלים ממצופי גלים.
במרוצת השנים המכון צבר ניסיון עשיר גם בניתוח נתוני מדידות זרמי מים מאמצעי ADCP, רדאר, בתימטריה, מדידות רוח, תצלומי לוויין, תצלומי רחפן, תצלומי אוויר, אמצעי חישה ייעודיים למרחב הימי ועוד.
חוקרי המכון היו הראשונים לזהות גלי פרא ב-2018 מול חופי אשדוד. מדובר בתיעוד היחיד עד כה של גלים מסוג זה במזרח הים התיכון.[4] הנושא ממשיך להיחקר ע"י פרופ' דן ליברזון וחוקרי המכון.
המכון מספק שירותי מידע לשורה ארוכה של גורמים, בהם משרד הביטחון, חיל הים, השירות המטאורולוגי, נמל חיפה, נמל אשדוד, עיריית תל אביב-יפו, נתיבי הגז הטבעי לישראל ועוד.
חוקרי המכון משתמשים במאגרי הנתונים הייחודיים של המכון על גבי מערכות מידע גאוגרפיות ומערכות מידע נוספות, מהמתקדמות מסוגן (לרבות מחשבי-על).
המכון מחזיק את הארכיון העשיר והמקיף ביותר בתחומי הנדסה ימית וחופית בישראל.
בעשור השלישי של המאה ה-21, מועסקים במכון כ24 עובדים (בעלי תואר שלישי, תואר שני, סטודנטים, אנשי צוות טכני ועוד). משרדי המכון הם בקמפוס הטכניון בחיפה בחצרי הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית. למכון שלוחה באילת.
מודלים נומריים
במרוצת השנים המכון קנה מוניטין של גוף המחקר המוביל בישראל בתכנון, הרצה וניתוח מודלים נומריים (ממוחשבים). מודלים אלה מתבססים על נתוני אוקיינוגרפיה פיזיקלית (מדודים ומעובדים), ובונה תחזיות ארוכות טווח המתבססות על תשומות (INPUT) אופרטיביות-הנדסיות. מודלים אלה משמשים בראש ובראשונה לצורכי תכנון מרחבי, תסקירי השפעה על הסביבה ותהליכי קבלת החלטות במרחב הימי והחופי.
בין היתר, המכון היה מעורב במגוון פרויקטים כגון מתקן ההתפלה שורק, מתקן ההתפלה חדרה, תכנון נמל הדרום, תכנון נמל המפרץ, תכנון שוברי הגלים בעיר הרצליה ועוד.
מודלים פיזיקליים
המכון מתייחד בשני מתקנים ייחודיים בארץ שמאפשרים ביצוע מודלים פיזיקליים בתחומי הנדסה ימית:
- תעלת גלים ׁׂ(WAVE FLUME) שהוקמה בשנות ה-50 של המאה ה-20, עוד קודם להקמת המכון - זוהי תעלה באורך 48 מ' והיא מאפשרת ביצוע מודלים פיזיקליים לצורך בחינת יציבות מבנים ימיים (שוברי גלים, למשל); לצורך בחינת התנהגותם של כלי שיט; ומאז 2021 גם לבדיקות בתחום ייצור אנרגיה מגלי ים. תעלת הגלים כוללת גם קרונית גרירה wagon שמאפשרת לחוקרים ללוות את התקדמות הגלים.
- בריכת גלים ׁׂ(WAVE BASIN) שהוקמה במקור בשנות ה-70 של המאה ה-20 כשתי בריכות נפרדות (אחת במודל של נמל אשדוד והאחרת במודל של נמל חיפה). ב־2018 הוקם מודל אחד בקנה מידה של 1:120 הממדל את אזור נמלי חיפה הכולל את נמל הקישון, נמל מספנות ישראל, נמל המפרץ ונמל חיפה.
במסגרת פעילותו בתחום המודלים הפיזיקליים המכון מציע את שירותיו לשורה של חברות הזנק ומאיצי סטארט אפים הפועלים בתחומי החדשנות בתחומי הנדסה ימית וחופית.
שיתופי פעולה בישראל
על אף היותו מכון קטן יחסית שאינו מתקוצב באופן ציבורי, המכון מקיים שורה של שיתופי פעולה עם מוסדות מוכרים להשכלה גבוהה בישראל. בין היתר, המכון מתקצב ומעורב בשורה של מחקרים עם חוקרי הטכניון, מפעיל אמצעי מדידה בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת תל אביב, ומציע את מתקניו ומאגרי הנתונים שלו לחוקרים ממגוון מוסדות העוסקים במחקר ימי ביניהם האוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת אריאל בשומרון, המרכז האקדמי רופין ועוד.
חוקרי המכון שעברו הכשרה ייעודית לנושא, ואשר מחזיקים בתואר אקדמי של מתכנני כלי שיט, הם הגורם היחיד בארץ המוסמך לכתוב דו"חות לתמרון כלי שיט הנדרשים כדי לאשר את כניסתם של כלי שיט לנמלי ישראל. כתיבת דו"חות אלה נשענת על הרצת סימולציות בסימולטור ייעודי הממוקם ברשות הלאומית להכשרה ימית בעכו ועל מתודולוגיות הנדסיות מחמירות ותקנים בינלאומיים של איגוד תשתיות התעבורה הימית הבינלאומי.
שיתופי פעולה בינלאומיים
מימיו הראשונים המכון היה מעורב בשיתופי פעולה בינלאומיים עם המובילים שבמכונים האוקיינוגרפיים שבעולם, בהם DHI, HR WALLINGFORD, ועוד.
מאז 2021 המכון חבר באיגוד ITTC המאגד את מכוני המחקר המובילים בעולם התחומי ההנדסה הימית.
בשנים האחרונות המכון בונה קשרים עם מכונים בינלאומיים מובילים בעולם במטרה להרחיב את תחומי המומחיות של חוקריו ולהטמיע בישראל מצוינות מחקרית ברמה בינלאומית מובילה. בין שיתופי פעולה אלה, ניתן לציין את:
- TUDELFT - האוניברסיטה המובילה בהולנד, ואחת המובילות בעולם, בתחומי מחקר ותכנון של מבנים ימיים, הנדסה ימית וחופית ועוד. המכון מעורב בפרויקט מחקרי חלוצי בנושא מבנים צפיים, איים מלאכותיים והגנות ימיות על מבנים אלה.
- אוניברסיטת ניו סאות' ויילס - במסגרת שיתוף פעולה עם אוניברסיטה זו, הנחשבת למובילה באוסטרליה ואחת המובילות בעולם, המכון קיבל לידיו את פרויקט "שפת הים" שבמסגרתו הציבור משתתף באיסוף נתונים באמצעות טלפון-חכם לצורך מחקר אוקיינוגרפי אודות דינמיקה של קו החוף.
- IMarEST- מוסד בינלאומי שהמטה שלו ממוקם בבריטניה ונחשב למוביל מסוגו בעולם בהוראה והכשרה מקצועית בתחומי מדעי הים. המכון משתף פעולה עם גוף זה במסגרת בניית יכולות בתחום הוראה והכשרה מקצועית (לא אקדמית) בתחומי הנדסה ימית.
מלגות סטודנטים
במטרה לעודד את המחקר האקדמי בתחום ההנדסה הימית בטכניון, המכון משתתף במימון מלגות לסטודנטים לתארים מתקדמים (תואר שני ושלישי) העוסקים בתחומים שיש להם נגיעה להנדסה ימית. הסטודנטים מקבלי המלגות מגיעים ממספר פקולטות שהבולטות בהן הן הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, הפקולטה להנדסת מכונות, הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של המכון הישראלי לחקר הנדסה ימית
הערות שוליים
- ^ אבנר טל, הצעה להקמת המכון הישראלי לחקר הנדסה ימית ופעילותו
- ^ יוסף מיכלסקי, שובר־גלים צף לעונת הרחצה, דבר, 14 באוקטובר 1983
- ^ המכון לחקר הנדסה ימית הוקדש לכבוד יהדות אוסטרליה, בעיתון "שחף", 27 ביוני 1981
- ^ Knobler, S.; Bar, D.; Cohen, R.; Liberzon, D. Wave Height Distributions and Rogue Waves in the Eastern Mediterranean, J. Mar. Sci. Eng. 2021
