המכון לכימיה באוניברסיטה העברית

המכון לכימיה באוניברסיטה העברית הוא מכון מחקר לכימיה, הוותיק ביותר בישראל, אשר נוסד ב-1924, לפני פתיחתה הרשמית של האוניברסיטה העברית ב-1925.

המכון פועל בקמפוס גבעת-רם של האוניברסיטה, ומעבדותיו נמצאות במספר בניינים, ביניהם: לוס אנג'לס, פילדלפיה, ארונברג ומכון קזאלי לכימיה יישומית.

נכון לשנת 2021, לומדים במכון כ-250 סטודנטים לתואר ראשון, 100 תלמידים לתואר שני, 150 תלמידים לדוקטורט ו-50 פוסט דוקטורנטים מחוץ לישראל^[1].

יושב ראש המכון הוא פרופ' שלמה יצחייק, ויושב ראש החוג הוא פרופ' ליעוז אתגר^[2]. מבין בוגרי המכון הבולטים, ניתן למנות את המדענים עדה יונת, צבי רפופורט, איתמר וילנר ונתן שרון.

היסטוריה

המכון נוסד בקמפוס הר הצופים על ידי פרופסור אנדור פודור, בתמיכת אלברט איינשטיין וחיים ויצמן. המימון הראשוני להקמת המכון ניתן על ידי אדמונד ג'יימס דה רוטשילד^[3] במרץ 1923. המאמר האקדמי הראשון פורסם מטעם המכון בינואר 1924^[4]. המכון חווה תנופה משמעותית עם העלייה מגרמניה בשנות ה-30. חוקרים בולטים שהצטרפו למכון בשנים אלו היו ארנסט דוד ברגמן, ישעיהו ליבוביץ ולדיסלאוס פרקש. לאחר סיום מלחמת העצמאות ב-1949 המכון פעל במספר מוקדים בירושלים. בשנת 1959 המכון עבר לקמפוס גבעת רם.