המפלגה המהפכנית העממית של מונגוליה
 |
יש לעדכן ערך זה.
| |
| יש לעדכן ערך זה. |
| מדינה |
 מונגוליה |
|---|---|
| מיקום במפה הפוליטית | מרכז-שמאל |
המפלגה המהפכנית העממית של מונגוליה (במונגולית: Монгол Ардын Хувьсгалт Нам) היא מפלגה במונגוליה. במקומות רבים נקראת המפלגה בקיצור MPRM.
המפלגה הייתה בשלטון בין השנים 1921 עד 1996 (ללא אופוזיציה עד 1990) ובין השנים 2000 עד 2004. נשיא מונגוליה הקודם, נמברין אנחבאיאר הוא חבר המפלגה, וכמוהו גם הנשיא שלפניו נטסגין באגאבנדי. כיום נמצאת המפלגה בשיתוף פעולה עם הגוש הדמוקרטי במונגוליה.
היסטוריה
המפלגה הוקמה ב-1 במרץ 1921, והיא למעשה המפלגה הראשונה במונגוליה. שמה המקורי היה "המפלגה העממית של מונגוליה", וצירוף המהפכה לשמה התקבל ב-1924. המבנה הארגוני תוכנן על פי מודל המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות. בשנותיה הראשונות היו דעותיה הפרו-סובייטיות של המפלגה שנויות במחלוקת, אך בסופו של דבר יצאה המפלגה כשידה על העליונה, בסיועו של יוסיף סטלין. מתנגדי המפלגה, ביניהם ראש הממשלה פלג'ידין גנדן שהתנגד לברית המועצות, הוצאו להורג. גנדן הוחלף בידי הורלוגין צ'ויבלסאן, שנחשב לאכזר מבין מנהיגי התקופה הקומוניסטית במונגוליה.
ב-1952 נפטר צ'ויבלסאן, ואת מקומו מילא יומג'אגין טסדנבאל. טסדנבאל תפקד כראש ממשלת מונגוליה במשך 22 שנים, תקופת הכהונה הארוכה של ראש ממשלה כלשהו במונגוליה. הוא היה מתון יותר מצ'ויבלסאן, ופעל על פי מדיניותו של מנהיג ברית המועצות באותה תקופה, ניקיטה חרושצ'וב.
ב-1990 החלה מונגוליה ברפורמה פוליטית, וב-1992 נערכו בה בחירות דמוקרטיות ראשונות. עם זאת, נותרה המפלגה בשלטון עד 1996, אז עלתה המפלגה הדמוקרטית של מונגוליה לשלטון. תחת הנהגתו של נמברין אנחבאיאר, שינתה המפלגה את השקפותיה והתנערה מהקומוניזם. כיום מציגה עצמה המפלגה כמפלגה סוציאל-דמוקרטית, ואנחבאיאר טוען כי הוא חסידו של ראש ממשלת בריטניה, טוני בלייר. בעקבות שינוי זה באופיה, ניצחה המפלגה ברוב גורף את הבחירות בשנת 2000.
בבחירות שנערכו ב-27 ביוני 2004, איבדה המפלגה כמחצית מכוחה בפרלמנט. עם זאת, מכיוון שהאופוזיציה לא זכתה ברוב גורף, נשלטת כיום מונגוליה על ידי "ממשלת אחדות" בין ה-MPRM והגוש הדמוקרטי.
ב-22 במאי 2005 נבחר אנבאיאר לנשיא ברוב של 53.4% מהקולות.
ביקורת על פעילות המפלגה
מבקרי המפלגה טוענים, כי השינוי באופי הקומוניסטי של ה-MPRM הוא חזיון-שווא, וכי הצלחתה של המפלגה נבעה מיחסי ציבור מוצלחים, ולא כתוצאה מרפורמה אמיתית. טענות נוספות גורסות כי המפלגה שואפת לצנזורה מלאה בכלי התקשורת, וכי אנשי תקשורת מהאופוזיציה נשלחו למאסר. מנהיגי אופוזיציה שונים נשלחו לכלא - ביניהם שרים לשעבר וראש המודיעין המונגולי. המפלגה טוענת כי הם נשפטו בעקבות פעילות בלתי חוקית, אך המתנגדים טוענים כי הסיבה היא פוליטית.
קישורים חיצוניים
