המקהלה
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| צייר | אדגר דגה |
| תאריך יצירה | 1877 |
| ממדים בס"מ | |
| רוחב | 32 סנטימטר |
| גובה | 27 סנטימטר |
| נתונים על היצירה | |
| מספר יצירה | RF 12259 |
המקהלה[1] או " זמרי המקהלה "[2] (בצרפתית: Les Choristes; באנגלית: The Chorus או The Chorus Singers) היא יצירה בפסטל על מונוטיפ משנת 1877 מאת האמן הצרפתי אדגר דגה. היצירה היא חלק מסדרה של עבודות דומות המתארות את חיי הבידור הציבוריים היומיומיים באותה תקופה, והיא מציגה קבוצת זמרים המבצעים סצנה מן האופרה דון ג'ובאני. זהו הציור היחיד של דגה העוסק בביצוע אופרה ואינו כולל רקדנים.[1][3]
הציור המקהלה, כמו גם יצירות עכשוויות אחרות של האמן כגון "קפה קונצרט דז אמבסאדר" (Café-Concert at Les Ambassadeurs), משקף את השפעתם של קריקטוריסטים צרפתים בני התקופה. לעיתים מוזכר בהקשר זה אונורה דומייה, אך חוקרי אמנות ומבקרים הצביעו גם על אמנים נוספים שהשפיעו על דגה. המבקרים בני הזמן היללו את היצירה, ואחד מהם ציין כי פניהם ה"מכוערות" של הזמרים מעניקות להם מראה אמיתי יותר.
לאחר הצגתה הראשונה נרכשה היצירה המקהלה (Les Choristes) בידי הצייר גוסטב קייבוט, חברו ועמיתו של דגה, אשר השתמש בירושתו הגדולה כדי לתמוך באמנים אימפרסיוניסטים אחרים. בצוואתו הוריש קייבוט את היצירה למדינה, ובשנת 1894 צורפה לאוסף מוזיאון לוקסמבורג בפריז. מאוחר יותר הוצגה במוזיאון הלובר, ובשנת 1986 הועברה למוזיאון ד'אורסה יחד עם יצירות מודרניות נוספות.
בסוף שנת 2009, בעת שהושאלה למוזיאון קנטיני שבמרסיי, נגנבה היצירה המקהלה. חרף מאמצי החקירה, לא נמצאו באותה עת קצות חוט. בשנת 2018 התגלתה היצירה מחדש, כאשר פקחי מכס מצאו אותה בתא המטען של אוטובוס שנבדק במחוז סן־אה־מרן שמחוץ לפריז. זהות הגנבים נותרה עלומה. לאחר שהתברר כי נגרם ליצירה נזק קל בלבד, היא הוחזרה לתצוגה במוזיאון ד'אורסה.
תיאור היצירה
היצירה היא פסטל שנעשה על גבי מונוטיפ קודם – טכניקה שבה השתמש דגה גם ביצירות נוספות מאותה תקופה, שעסקו אף הן במופיעים ובאמני במה. בעוד שחלק מהמונוטיפים שיצר שימשו בסיס למספר גרסאות, המקהלה (Les Choristes) היא היצירה היחידה הידועה שנגזרה מהמונוטיפ המסוים הזה. צורתה מלבנית וכמעט ריבועית, גובהה 27 סנטימטרים ורוחבה 32 סנטימטרים.
הציור מתאר שורה של זמרים על הבמה, כפי שהם נראים מעט משמאלם ומלפנים. פניהם מוארות באור פנסי רגליים הממוקמים בקדמת הבמה. כל הזמרים פותחים את פיהם בשירה, ורובם מושיטים את ידם כלפי הקהל. יוצאי הדופן הם הזמר השלישי, שנראה מושיט את ידו לאחור לעבר חזהו, והזמר הרביעי שמאחוריו, הנראה מרים חרב. כולם לבושים בעיקר בתלבושות בגוני כתום וצהוב.[4]
פניהם של הזמרים בקדמת הבמה מובחנות זו מזו, אך אינן מעובדות בפרטים, דבר המשקף את האסתטיקה האימפרסיוניסטית של היצירה. ברקע הרחוק נראים שני תאי צפייה המשקיפים על הבמה, זה מעל זה, על רקע קיר אדום, ובתוכם יושבים צופים. דגה חתם את היצירה בפינה השמאלית התחתונה.[4]
דגה סיפר להיסטוריון דניאל הלוי (אנ') כי הסצנה המתוארת ביצירה לקוחה מאופרה מסוימת – דון ג'ובאני מאת וולפגנג אמדאוס מוצרט. בפרט, מדובר בסיום המערכה הראשונה, שבו המקהלה חוגגת את אירוסיהם של מאסטו וצרלינה. אף שדגה יצר יצירות נוספות המתארות מופעי אופרה, זהו הציור היחיד שבו מופיעים אך ורק זמרים, ללא נוכחות רקדנים.[4]
האופרה דון ג'ובאני כמעט שלא הועלתה בפריז עד שנת 1866, אז הצליח הזמר ז'אן-בטיסט פור – מזמין עבודותיו של דגה – לגלם בקולו הבריטון את התפקיד הראשי, ומאותה עת הוצגו הפקות רבות של היצירה. בתקופת יצירת המקהלה ) אייר דגה גם את ספרו של לודוביק הלוי, אביו של דניאל הלוי, מר קרדינל (Monsieur Cardinal), שמתרחש מאחורי הקלעים במהלך מופע של האופרה. כמה מן האיורים הציגו רקדניות המתחילות להתכונן או משתתפות בסצנות אחרות מתוך דון ג'ובאני.[4]
ביקורת ופרשנות
הצייר גוסטב קייבוט, אשר השתמש בירושתו הגדולה כדי לתמוך באמנים אימפרסיוניסטים בראשית דרכם, רכש את היצירה מדגה והשאיל אותה לתערוכה האימפרסיוניסטית השלישית בשנת 1877, זמן קצר לאחר השלמתה. שם היצירה קוצר אז ל-Choristes בלבד. מבקרי התקופה ראו בציור עדות נוספת למעמדו של דגה כאמן האימפרסיוניסטי המזוהה ביותר עם חתירה לריאליזם בבחירת נושאיו ובאופן ייצוגם. אחד המבקרים כתב בהתפעלות: "והמקהלה המכוערת הזאת, הצועקת בקול רם – האם איננה מציאותית להפליא!".[4]
מבקרים רבים, שבחנו את מכלול יצירותיו של דגה בתערוכה, עמדו על ההשפעה הבולטת של אמנות הקריקטורה על יצירתו. במיוחד הושוותה שפתו הצורנית לזו של אונורה דומייה, שאותו העריץ דגה ואף החזיק בכמה מיצירותיו. העיתון La Petite République Française הרחיק לכת והשווה את המקהלה (Les Choristes) וציורים נוספים של דגה המתארים אמנים על הבמה ומחוצה לה – ובהם קונצרט קפה (Café-Concert) ורקדניות ליד הבר (Dancers at the Barre) – באופן חיובי ליצירותיהם של פול גברני ואלפרד גרוון. "איש, גם לא הם", נכתב בעיתון, "לא ראה את עולמם של מאחורי הקלעים ושל הקונצרט-קפה בדרך כה משעשעת. [היצירות] הן אוסף של סאטירה אמיתית ושנונה."[5]
ההערכה ליצירה, כחלק מן העבודות שהציג דגה בשנת 1877, לא פחתה עם חלוף השנים. בשנת 1897, כאשר הוצגה המקהלה במוזיאון לוקסמבורג, תיאר אותה לאונס בנדיט כחלק מקבוצה של "תצפיות חדות, אירוניות ואכזריות... מעשה יד של אמן בטוח ובעל עין חדה והוגנת." הוא כינה את היצירות הללו "מיניאטורות מופתיות קטנות", וציין כי הציבור, שאינו מודע בדרך כלל לגאונותו של דגה, היטיב לרכוש אותן.[6]
היסטוריה
לאחר סיום התערוכה החזיר גוסטב קייבוט את היצירה המקהלה (Les Choristes) לאוספו הפרטי. הוא השאיל אותה פעם נוספת בלבד, לתערוכה נוספת שהוקדשה לאמנים האימפרסיוניסטים בניו יורק בשנת 1886, שבה הוצגה תחת הכותרת Chorus d’Opéra.[4]
עם מותו שמונה שנים לאחר מכן, הוריש גוסטב קאיבוט את כל יצירות האמנות שבבעלותו למדינה, והמקהל הוצגה במוזיאון לוקסמבורג. במהלך מלחמת העולם הראשונה נכללה היצירה שוב בתערוכות נודדות בארצות הברית, שהוצגו בסן פרנסיסקו, פיטסבורג ובאפלו. בשנת 1924 נכללה בתערוכת רטרוספקטיבה של דגה, ובשנת 1929 הועברה ללובר.[4]
במשך שמונים השנים שלאחר מכן לא עזבה היצירה המקהלה (Les Choristes) את פריז. היא נכללה במספר תערוכות בלובר שהוקדשו לפסטלים ולאימפרסיוניזם, ולאחר מכן הועברה בשנת 1986 למוזיאון ד'אורסה החדש. שנתיים לאחר מכן נכללה בתערוכה מיוחדת שהוקדשה ליצירותיו של דגה.[7]
גניבה והשבה
בשנת 2009 הושאלה היצירה המקהלה (Les Choristes) ממוזיאון ד'אורסה למוזיאון קנטיני שבמרסיי, לצורך התערוכה הרב־אומנותית מהבמה אל הציור (De la scène au tableau). בבוקרו האחרון של השנה, זמן קצר לפני סיום התערוכה, הבחין שומר המוזיאון שפתח את המקום כי הציור נעלם.[8]
נראה כי הגנבים פשוט הבריגו את המסגרת והסירו את היצירה, ששווייה הוערך בכ־800 אלף אירו, מן הקיר. החוקרים סברו כי, כפי שקורה במקרים רבים של גניבות אמנות, ייתכן שהגנבים קיבלו סיוע מתוך המוזיאון עצמו. שומר הלילה נעצר ונחקר זמן קצר, אך מאחר שלא נמצא נגדו כל חשד ממשי, שוחרר. לאחר מכן לא הצליחה החקירה להתקדם, ולא נמצאו קצות חוט נוספים.[2]
היצירה התגלתה באקראי כעבור מעט יותר מתשע שנים. ב־16 בפברואר 2018 עצרו פקחי המכס הצרפתיים אוטובוס בין־עירוני ביציאה מהכביש מהיר A4, באזור פרייר־אן־ברי, כ־30 קילומטרים ממזרח לפריז, במחוז סן־אה־מרן. הבדיקה נועדה במקור לאיתור סמים מוברחים, שכן נתיבי אוטובוסים משמשים לעיתים להעברת סחורות בלתי חוקיות.[2]
במהלך החיפוש לא נמצאו סמים, אך באחת המזוודות שבתא המטען התגלתה יצירת אמנות קטנה. אף אחד מנוסעי האוטובוס לא טען לבעלות עליה. עד מהרה זיהו החוקרים כי מדובר, ככל הנראה, בציור האבוד המקהלה, אף שלא היה ברור אם מדובר ביצירה מקורית, על אף חתימתו של דגה. מומחים ממוזיאון ד'אורסיי בחנו את הציור ואישרו כי אכן מדובר ביצירה המקורית, שנמצאה כשהיא ללא נזק כלל.[3]
מספר ימים לאחר מכן פרסמו רשות המכס ומשרד התרבות הודעה משותפת ובה הכריזו על השבת היצירה המקהלה (Les Choristes). שרת התרבות פרנסואז ניסן שיבחה את אנשי המכס על "השבה מוצלחת של יצירה יקרת ערך, שהיעלמותה הייתה אבדה גדולה למורשת האימפרסיוניסטית הלאומית שלנו." שר הפעולה הציבורית והחשבונות, ז'ראר דרמנין, ציין כי "הערנות המתמדת של אנשי המכס", אשר החרימו בשנת 2017 כעשרת אלפים יצירות אמנות החשודות כגנובות, הוכיחה שוב את חשיבותה בשמירה על המורשת הצרפתית.[9]
בשנה שקדמה להשבת היצירה ציין מוזיאון ד'אורסה מאה שנה למותו של אדגר דגה בתערוכה שהוקדשה ליחסיו עם המשורר פול ואלרי. בהמשך הודיע המוזיאון כי היצירה המקהלה (Les Choristes) תיכלל בתערוכה מיוחדת מיצירותיו של דגה העוסקות בעולם האופרה, שתיפתח בספטמבר 2019. לאחר מכן תנדוד התערוכה לוושינגטון הבירה, שם תוצג בגלריה הלאומית לאמנות החל מחודש מרץ 2020.[3]
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 Boggs, Jean Sutherland (1988). Degas. Metropolitan Museum of Art. pp. 270–71. ISBN 9780870995194. נבדק ב-24 בינואר 2019.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ 2.0 2.1 2.2 Breeden, Aurelien (23 בפברואר 2018). "Degas Painting, Stolen in 2009, Is Found on Bus Near Paris". The New York Times. נבדק ב-24 בינואר 2019.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 3.0 3.1 3.2 Rea, Naomi (27 בפברואר 2018). "That Stolen Degas Painting Found on a Paris Bus? Now It's Going to Hang in the Musee d'Orsay". Artnet. נבדק ב-27 בינואר 2019.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 4.4 4.5 4.6 Boggs, Jean Sutherland (1988). Degas. Metropolitan Museum of Art. pp. 270–71. ISBN 9780870995194. נבדק ב-24 בינואר 2019.
{{cite book}}: (עזרה) - ↑ Armstrong, Carol (2003). Odd Man Out: Readings of the Work and Reputation of Edgar Degas. Getty Publications. pp. 134–135. ISBN 9780892367283. נבדק ב-25 בינואר 2019.
{{cite book}}: (עזרה) - ↑ Bénédite, Léonce (1897). Moreau, Georges (ed.). Revue universelle: recueil documentaire universel et illustré, Vol. 7 (בצרפתית). Larousse. p. 731.
Le Bain, Les Choristes et Le Café Boulevard-Montmartre, toutes ces études d'observation aigué, ironique et cruelle, exprimées d'un main si ferme et si sûre ... un œil si juste [et] si sensible ... ces petits chef-d'œuvres sont biens faits donner au public l'idée d'un maître qui pour lui est sinon méconnu, du moins peu connu
- ↑ "Edgar Degas, Les Choristes". Musée d'Orsay. 2006–2019. נבדק ב-26 בינואר 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Davies, Lizzy (31 בדצמבר 2009). "Police suspect inside job as Degas pastel disappears from museum". The Guardian. נבדק ב-27 בינואר 2019.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ "Découverte par la douane d'une œuvre d'Edgar Degas volée en 2009 et appartenant aux collections nationales" [Customs Discovers Degas Work Stolen in 2009 And Returns it To the National Collections] (Press release) (בצרפתית). Paris: French Ministry of Culture. 23 בפברואר 2018. נבדק ב-27 בינואר 2019.
[C]ette heureuse redécouverte d’une œuvre précieuse appartenant aux collections nationales, dont la disparition représentait une lourde perte pour le patrimoine impressionniste français ... a vigilance constante de la douane dans la lutte contre le trafic de biens culturels et son engagement dans la protection du patrimoine culturel.
{{cite press release}}: (עזרה)
| אדגר דגה | ||
|---|---|---|
| ציורים | אישה מתרחצת באמבט • ארבע רקדניות • דוד וגוליית • דיוקן משפחת בללי • האבסינת • המקהלה • המתנה • מוזיקאים בתזמורת • רקדניות בכחול • קפה קונצרט דז אמבסאדר • רקדנית מתנדנדת • שיעור הריקוד • תזמורת בית האופרה | |
| אישים קשורים | מארי ואן גוטם (אנ') (דוגמנית) | |
| שונות | האימפרסיוניסטים (סדרת דוקו-דרמה) • רקדנית קטנה בת ארבע עשרה (פסל) | |
המקהלה41949567Q1565086