שיעור הריקוד
| מידע כללי | |
|---|---|
| צייר | אדגר דגה |
| תאריך יצירה | 1879 |
| טכניקה וחומרים | צבע שמן, קנבס |
| ממדים בס"מ | |
| רוחב | 88 סנטימטר |
| גובה | 33 סנטימטר |
| נתונים על היצירה | |
| מספר יצירה | 1995.47.6 |
שיעור הריקוד (בצרפתית: La Leçon de danse) הוא ציור מאת האמן הצרפתי אדגר דגה, שנוצר בסביבות שנת 1879. הציור שייך לסדרת יצירות שבמרכזן רקדניות בלט נושא מרכזי ביצירתו של דגה, שהתעניין במיוחד ברגעים אינטימיים מאחורי הקלעים: בחזרות, בהכנות ובהפסקות שבין התנועות, ולא רק במופע עצמו.
תיאור היצירה
הציור מציג חלל רחב ומואר, ככל הנראה חדר חזרות לבלט, ובו לפחות תשע רקדניות צעירות. הן לבושות בתלבושות בגוון תכלת ובנעלי בלט ורודות, רובן בעלות גוון עור בהיר ושיער חום כהה או בלונד כהה. התאורה חודרת מן השמאל וגם מחלונות אחוריים מימין, ומאירה את הקיר הקרוב לצופה, הצבוע בירוק מנטה ובחיפוי עץ כהה בתחתיתו. מראה קטנה תלויה על הקיר.
בפינה השמאלית התחתונה נראית רקדנית ישובה בתנוחה כפופה, ראשה נשען על ידה האחת, וידה השנייה מונחת על ברכיה. היא לובשת ז'קט אדום מעל טוטו בצבע תכלת קרח. רגליה פרושות, אך קצה רגליה נחתך בקצה התחתון של הקנבס. במרכז יושבת רקדנית נוספת על כיסא עץ, לובשת ז'קט ורדרד מנוקד בגווני סגלגל, ומתבוננת ברקדנית שלפניה, שעומדת בגבה לצופה ומתכופפת כדי לקשור סרט ירוק-אמרלד במותניה.
בקצה הימני של הקומפוזיציה נראות רקדניות נוספות - חלקן עומדות, חלקן יושבות, ואחת מהן מניפה מניפה צהובה לפניה. דמויות אלו צוירו בקווים רכים ובלתי חדים, באופן שמעניק להן מראה עמום ובלתי ממוקד.
למרות שצופים רגילים אינם רואים אותו, חשוב לציין כי בשלב מוקדם של העבודה כלל הציור גם צ’לו המונח לצדה של הרקדנית השמאלית, ואף נרתיק כינור פתוח - אך דגה שינה את דעתו ומחק את הכלים בהמשך. שרידיהם נותרו כחלק מהשכבות התחתונות של הציור, וניתן להבחין בהם באופן חלקי בלבד.[1]
סגנון וקומפוזיציה
"שיעור הריקוד" הוא הראשון בקבוצת ציורים שבהם אימץ דגה פורמט אופקי חריג, שהקנה לסצנה תחושת מרחב פנורמי והבליט את אופיו של חלל החזרות. הפורמט הארוך והשטוח מזכיר פריזות דקורטיביות, והקומפוזיציה שואבת השראה מהדפסים יפניים: הדמויות חתוכות, ממוקמות לא במרכז, והחלל מקבל שיטוח מכוון, כשמרצפות הרצפה מטות באלכסון לעבר הצופה.
למרות תחושת הרגעיות והשקט, הקומפוזיציה אינה מקרית. דגה תכנן אותה בקפידה באמצעות סקיצה מוקדמת ששרטט באחת ממחברותיו, שכללה את שלושת מוקדי הציור המרכזיים: הדמות היושבת במרכז, החלון בצד ימין, והאלמנטים המוזיקליים בצד שמאל. מאוחר יותר הוא בחר להסיר את חלקם מהגרסה הסופית.
הדמויות אינן תוצר של התבוננות ישירה בלבד - דגה שילב בהן אלמנטים מרישומים וציורים אחרים. לדוגמה, הדמות הקושרת את הסרט בגבה מופיעה גם בפסטלים ובציורים נוספים מתוך הסדרה הזו. גישתו מזכירה עבודה עם "בובות קומפוזיציוניות" - דמויות מוכרות שהוזזו, סובבו והושמו בזוויות שונות כדי ליצור קומפוזיציה מחושבת אך נראית טבעית.
גם לאחר שהתווה את הקומפוזיציה, דגה לא חדל מלעדכן אותה: מיקום רגלי הכיסא, זווית כף הרגל של הדמות היושבת, וכן הנרתיק של הכינור – כולם שונו, חלקם נמחקו, ולעיתים נותרו שאריות נראות לעין גם בציור המוגמר.[1]
בקצה השמאלי נמצאת נגינת קונטרבס ועליה יושבת רקדנית מותשת שלובשת צעיף כתום בוהק.[2] היה שם גם נרתיק פתוח לכינור, שלמרות שצבוע, עדיין נראה לעין. במרכז הציור נראית רקדנית בצעיף ורוד יושבת על כיסא, כשרקדנית אחרת, כשהיא מופנית הצידה, עומדת ממש מאחוריה ומסדרת את רצועת השמלה הכהה שלה. בקצה הימני, בחלקו האחורי של החדר, קבוצת רקדנים מתאמנים בתנועותיהם לאור הבוקע מחלון גדול.[3]
הציור הורכב בקפידה ומציג את ההשראה שדגה שאב מהדפסים יפניים, עם דמויות הממוקמות במכוון מחוץ למרכז או חתוכה בזוויות בלתי צפויות ומרחב הרצפה הגדול שנראה כאילו נוטה כלפי מעלה.[3]
הבעה רגשית ומציאות מאחורי הקלעים
היצירה משקפת את משיכתו של דגה לעולם הבלט - לא כהצגה גרנדיוזית, אלא כעולם מאחורי הקלעים, גופני, תובעני ורווי שגרה. דמות הרקדנית הכפופה בפינה מדגימה תחושת תשישות, בדידות או התכנסות פנימית. היא אינה משתתפת באופן פעיל במתרחש סביב, ונדמה כי היא שקועה ברגע אישי של התמודדות או התבוננות פנימית.
דגה נמשך להצגת רגעים יומיומיים, חסרי זוהר, כמעין מבט תיעודי אך טעון רגשית. הבחירה לחתוך את הדמויות ולמקם אותן באופן המערער את הציפיות הקלאסיות מחזקת את תחושת הרגעיות – כמעט כצילום אקראי – ומעצימה את התחושה שהצופה מציץ למרחב אישי ואותנטי, ללא התערבות.
הציור מדגים את השילוב בין ריאליזם טכני למבע פסיכולוגי - גישה שהפכה לסימן היכר של דגה בשנות השבעים של המאה ה־19.[4]
קבלה וביקורת
הציור הוצג בתערוכה האימפרסיוניסטית החמישית בפריז, בשנת 1880. המבקרים באותה תקופה לא גילו בו עניין רב. ז'וריס-קרל הויסמנס, מבקר האמנות והסופר, העריך את יכולותיו של דגה אך כינה את הציור "עגום" - לא בשל איכות הביצוע אלא בשל התחושה הקודרת שהוא משדר. פול מנס, לעומתו, הסתייג מהנטייה של דגה לקריקטוריזציה, אך שיבח את האווירה הצלולה והשקיפות האמנותית של העבודה.[1]
קשר לציורים אחרים
מוזיאון המטרופוליטן לאמנות מחזיק בציור בשם רקדניות בחדר החזרות עם קונטרבס (Dancers in the Rehearsal Room with a Double Bass), המתוארך לשנים 1882–1885, אשר ייתכן שהוא הציור השני ברצף.
ציור נוסף מהסדרה, לפני הבלט (Before the Ballet, 1890/1892), נמצא גם הוא בגלריה הלאומית לאמנות בוושינגטון.
הציור חזרת בלט (Ballet Rehearsal / La salle de danse, בסביבות 1885) שייך לאוסף גלריית האמנות של אוניברסיטת ייל.
כאשר מציבים את הציורים זה לצד זה בפורמט של פריז (תבליט רציף), הם מקבלים אופי דקורטיבי – אף על פי שלא נועדו במקור להיתלות כך.
הועלתה הסברה כי קבוצת כארבעים הציורים מציגה במשותף את הדרך שבה בחן דגה את תאוריית הקומפוזיציה שלו, שלפיה "הרווחים בין הדמויות והמרחב הם הבסיס ליצירת עיטור".[5][6][7][8][8]
-
לפני הבלט (1890/1892), הגלריה הלאומית לאמנות -
חזרת בלט ( La salle de danse, c.1885), גלריה לאמנות של אוניברסיטת ייל
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 The Dance Lesson by Edgar Degas, www.nga.gov (באנגלית)
- ↑ Willis, Margaret (30 בספטמבר 2011). "Degas and the Ballet: Picturing Movement Exhibition". Balletco. נבדק ב-10 ביולי 2012.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 3.0 3.1 "The Dance Lesson". National Gallery of Art. 3 בפברואר 1879. נבדק ב-10 ביולי 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Francis Holland, Artwork of the Week: 'The Dance Lesson' by Edgar Degas: A Window into Ballet's Realism and Emotion, Francis Holland School - Sloane Square, 2023-11-01 (באנגלית בריטית)
- ↑ "Dancers in the Rehearsal Room with a Double Bass". Metropolitan Museum of Art. נבדק ב-30 ביוני 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "The Dance Lesson by Edgar Degas (page 2)". National Gallery of Art. נבדק ב-10 ביולי 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "The Dance Lesson by Edgar Degas (page 5)". National Gallery of Art. נבדק ב-10 ביולי 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 8.0 8.1 "The Dance Lesson by Edgar Degas (page 5a)". National Gallery of Art. נבדק ב-10 ביולי 2012.
{{cite web}}: (עזרה)
| אדגר דגה | ||
|---|---|---|
| ציורים | אישה מתרחצת באמבט • ארבע רקדניות • דוד וגוליית • דיוקן משפחת בללי • האבסינת • המקהלה • המתנה • מוזיקאים בתזמורת • רקדניות בכחול • קפה קונצרט דז אמבסאדר • רקדנית מתנדנדת • שיעור הריקוד • תזמורת בית האופרה | |
| אישים קשורים | מארי ואן גוטם (אנ') (דוגמנית) | |
| שונות | האימפרסיוניסטים (סדרת דוקו-דרמה) • רקדנית קטנה בת ארבע עשרה (פסל) | |
שיעור הריקוד41983776Q15727864