המרכז המסחרי הישן בצפת
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: מכלולזציה.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: מכלולזציה. |
המרכז המסחרי הישן המוכר גם בכינוי בית אשת"ם (ראשי תיבות של "אש תעשיות מתכת"), כינוי שניתן על ידי התושבים כשמו של בית החרושת שפעל בו שנים ספורות.
הבניין ניצב במורדות הדרום מערביים של הרובע היהודי בצפת. הבניין עשוי בטון, גדול בממדיו ושונה מבתי הרובע היהודי העתיק הסמוכים.
הבניין הוקם לאחר מאורעות תרפ"ט בסכום של 25,000 לא"י מכספי "קרן העזרה לנפגעי המאורעות"[1] שגייסה כספים רבים מיהודי העולם על מנת להגיש סיוע ליהודי חברון, ירושלים טבריה וצפת. [2].
בתוכנית מתאר ארצית לאתרי מלחמת העצמאות (תמא /21) 1982, הבניין נמנה כאחד האתרים שיטופלו על פי סעיף ב'.[3]
תולדות המבנה
עבודות הבנייה החלו באוגוסט 1930 לאחר פינוי הריסות הרובע והסתיימו בשנת 1932. מרבית התושבים בצפת, נפגעי הפרעות בעיר, רצו לשקם את בתיהם וחנויותיהם בעזרת כספי הסיוע, ואילו המוסדות התנו את מתן העזרה בבניית מרכז מסחרי גדול ושוק אשר ישמש מקום גם להקמת מפעלים קטנים שיספקו מקומות עבודה לתושבים.
להקמת הבניין היה גם שיקול ביטחוני-הגנתי והוא תוכנן כמבצר בטון שתפקידו לחסום את הכניסה לרובע היהודי במקרה של התקפה או פלישה מהצד הערבי של העיר. [4]
ההנהגה הצפתית דרשה שעבודת הבנייה תעשה על ידי פועלים מצפת והסביבה על מנת לספק להם עבודה, עניין שהקבלנים לא תמיד הקפידו לקיים.[5]
במכרז הבנייה זכתה חברת "הבונה", חברה לבנייה שהקים בשנת 1920 יצחק ליב גולדברג, שידוע גם כ"נדיב הלא ידוע" שהציע מחיר נמוך מטעמים אידאולוגיים ציוניים.[6]. בהר כנען הוצבה מכונה לייצור חצץ, והחומרים הובאו לבניין באמצעות עגלות וחמורים. [7]
הביקורת בעיתונות המקומית והארצית על הקמת המרכז המסחרי
בניית המרכז ונחיצות המבנה ומיקומו ספגו ביקורת קשה בעיתוני התקופה. קרוב לסיום הבנייה נכתב ב"דואר היום" " המרכז המסחרי עומד להיגמר, 20 חנויות ועוד שוק ירקות ואין קונים חנויות. נשאלת השאלה האם צפת צריכה מרכז מסחרי כזה? [8]
"אגודת הדור הצעיר בצפת" הביעה את מורת רוחה כי הוועד לסיוע נוהגים בשררה כלפי התושבים ואפילו האשימו אותם "שעושים עבודתם על חשבון אסון האומה" ודרשו כי העבודה תתבצע על ידי פועלים יהודים מצפת והסביבה ושכרם לא יקופח.[9]
לצפת הגיעו אישים ועיתונאים שביקרו בחריפות את הפרויקט, החל מהמיקום המרוחק ממרכז העיר וכלה בגודל המבנה ושאלת יעילותו במקרה של התקפה על הרובע היהודי. יוסף אליהו שלוש שביקר בצפת בעת הבנייה, כותב מאמר בעיתון דואר היום "על בנין מרכז מסחרי בצפת בעמק עכור", בו טען שהבניין שנבנה כלשונו "במקום הגיהנום הזה אינו ראוי ויש להפסיק את הבנייה". [10]
איתמר בן אב"י כותב בדואר היום מאמר " על "העוון הצפתי", וטוען כי "צריך להוקיע מעשה נורא זה, כמעט מחפיר" אשר נעשה בעיר לפני שנה ..." לדבריו: "הבניין חזק ויפה אבל המקום אינו מתאים, המקום יוצא דופן, רק מוח של יהודים גלותים שהתרחקו מאדמתם...יכלו לבחור מקום לבנות בניין כזה... מלכודת עכברים בפני התקפה פתאומית של חתולים. הקרן השקיעה 24,000 לא"י ועננת מוות שוכנת על פני הרובע העלוב הזה"[11]
הקמת "החברה לפיתוח צפת" והפעילות המסחרית המרכז המסחרי. בשנים 1945–1950
מאז מאורעות תרפ"ט הקהילה היהודית בעיר סבלה מהגירה שלילית בשל מחסור במקורות פרנסה, מה שגרם להחלשתה . [12]
ראש ועד הקהילה היהודית בצפת מר משה פדהצור (פודהורצר), פנה למוסדות היישוב בקריאת להצלת העיר. בעקבות זה הוקמה בשנת 1945 "החברה לפיתוח צפת", חברה שגייסה כספים באמצעות מכירת מניות. אחת ממטרותיה הייתה לפתח את המסחר והמלאכה בעיר [13]
בית קולנוע ומפעלים קטנים
בקומת המסד של המרכז המסחרי הוקם בשנת 1945 בית הקולנוע המקורה הראשון בעיר. בשנת 1933 רכשו יהודה מייברג וזאב מתתיהו פרל את המרכז מחברת אמיק"א [14] והפעיל אותו יוסף בנדרלי. המקרין היה ג'וני שהגיע כעולה חדש מסרביה. הקולנוע שימש את הערבים והיהודים, הוקרנו בו סרטים הוליוודיים וגם סרטים מצריים ולבנונים והוא פעל כשנה. זאב מתתיהו פרל ויהודה מייברג מסרו את הבניין "לחברה לפיתוח צפת" תמורת מניות שניפקה הקרן בשווי של 1000 לא"י.
בשנת 1945 נפתח "מפעל אריגי צפת" שאת נולי האריגה הביאו מארצות הברית.
אחריו נפתחו מפעל "אשת"ם" (אש תעשיות מתכת) לייצור פרימוסים, בית חרושת "נאטלוס" לעטים נובעים, בית חרושת לעפרונות "עפרה" ו"כנען" בית מלאכה למזכרות ותשמישי קדושה ומלאכת מחשבת עשויים בעבודת יד.[15]
רוב המפעלים נסגרו לאחר זמן קצר וחלקם פעלו עד ראשית שנות החמישים[16].
המרכז המסחרי במלחמת העצמאות .
לבניין הייתה חשיבות ביטחונית מכרעת במצור ובקרב על צפת. בהיותו מבנה חזק וגדול המוצב בחזית, מול הרובע הערבי, בגזרה שכונתה "גזרת סטלינגרד", היה ברור כי נפילתו תביא לנפילת הרובע.
בעבודות ההכנה בתקופת המצור על העיר הוקמו ארבע עמדות שנקראו עמדות "המרכז". אחת על מרפסת הבניין שצפתה על הצד הצפוני והדרומי ועוד שלש עמדות ירי, שנפרצו בקיר הדרומי של המבנה וצפו אל הרובע הערבי.
הבניין ספג פגיעות רבות מירי שכוון מהרובע הערבי ומעין זיתים. ביום י"א באדר תש"ח בעיצומה של ההתקפה הערבית על הרובע נפגע מפגיעת צלף, פרג' יהושע אוחנה, בן צפת שהיה מפקד חוליית תת-מקלע סטן, על שמו נקרא יהושע (שוקי )אוחנה ראש העיר של צפת.
המבנה לאחר מלחמת העצמאות
לאחר קום המדינה נמשכה לסרוגין פעילות של בתי מלאכה שרובם נסגרו. הגדול ביניהם היה מפעל אשת"ם לייצור פרימוסים ומיכלי מתכת.
בשנות השמונים שימש המקום כמרכז לאמנות אתיופית מעשה ידי העולים שהגיעו לצפת, לאחר מכן חדריו הושכרו לבתי מלאכה קטנים ומחסנים.
במקום שכן עד לשנים האחרונות המוזיאון לבובות .בקומה העליונה הוקמו שירותים שמשמשים את המבקרים והתיירים הרבים שמגיעים לעיר העתיקה.
בקומת המסד הפתוחה והגדולה נמצא היום "יקב צפת" של משפחת אלון שמתמחה בגידול כרמי ענבים סמוך לצפת ובייצור יין.
החשיבות של הבניין
אף על פי שהתועלת הכלכלית שלה ציפו המוסדות הלאומיים עמדה ביחס הפוך לגודלו ולהשקעה הכספית שנדרשה בבנייתו, הבניין עומד בקריטריונים לשימור מבנים.
מבנה המרכז המסחרי הישן בית אשת"ם נכלל בתוכנית מתאר ארצית אתרי מלחמת העצמאות (תמא/ 21 )[3] .
הערך האדריכלי של הבניין
הבניין בן ה90 בנוי מבטון וברזל ובעבר היה מטוייח בטיח לבן. הוא יוצא דופן ומרשים בגדלו וראשון מסוגו בצפת.
שיטות הבנייה וחומרי הבנייה שונים משיטות הבנייה המסורתיות של צפת באותה תקופה.
תוכניתו מזכירה בניינים מודרניים בסגנון הבין לאומי. חשיבותו גם בכך שמדגים גם את הנזק שנעשה למרקם של עיר בהיותו נטע זר בסביבתו.
חשיבות המבנה מבחינה ערכית והיסטורית
המטרה הכלכלית שלשמה הוקם לא הושגה והיא אף נדחתה על ידי התושבים, אך הושגה המטרה הביטחונית בקרב על צפת.
הבניין, מהווה עדות לאירועים היסטוריים בצפת שהשפיעו על חיי ההתושבים מסמל את עמידתם האיתנה של אנשי צפת במלחמת העצמאות,
עד היום מקפידים לשמור על סימני הפגיעות מההפגזות במלחמת תש"ח.
לקריאה נוספת
- צפת ואתריה, אריאל, כתב עת לידיעת ארץ ישראל, 158-157 עמ' 174
- אלעד פלד, צפת בתש"ח, יומן המערכה, הוצאת אריאל, הוצאת ארץ הצבי 2006
- צפת וכל נתיבותיה, לסייר עם יד יצחק בן צבי, עורך אייל מירון, הוצאת יד בן צבי ירושלים 2006
הערות שוליים
- ^ דוח של ועד קרן העזרה, דבר, 10/03/1930
- ^ פעולת העזרה להקמת ההריסות, דבר, 18/09/1929
- ^ 3.0 3.1 תכנית מתאר ארצית - אתרי מלחמת העצמאות - תוכנית תמא/ 21, באתר www.tabainfo.co.il
- ^ "דבר" 22.9.1930
- ^ "דבר" 24.1.1933 ע'1
- ^ "דבר" 24.8.1930
- ^ דבר 23.11.1930 ע'4
- ^ "דואר היום" 20.5.1932 ע' 10
- ^ "דואר היום" 29.4.1930 ע' 3
- ^ "דואר היום" 15.7.1931 ע' 3
- ^ "דואר היום" 26.12.1932 ע' 2
- ^ "הארץ" 29.4.1930, ע' 3 בצפת החרבה, היישוב העברי בגסיסתו
- ^ "הצופה" 5.2.1945 ע' 3
- ^ "המשקיף", 14.9.1945 עמ' 6
- ^ "המשקיף", 6 בפברואר 1948
- ^ "מעריב" 10 בינואר 1950, רבבות לירות ירדו לטימיון בצפת.
