הנסיכה עאליה בינת חוסיין
| מדינה | הממלכה ההאשמית של ירדן | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| שושלת האשמית | |||||
| |||||
הנסיכה עאליה בינת חוסיין (בערבית: الأميرة عالية بنت الحسين; נולדה ב-13 בפברואר 1956) היא בתו הבכורה של חוסיין, מלך ירדן. אמה היא אשתו הראשונה, המלכה דינא.[1]
חינוך
הנסיכה עאליה קיבלה את השכלתה היסודית בעמאן, למדה בבית הספר "היליה" לבנות ובמכללת רוזרי בעמאן. לאחר מכן, למדה בבית הספר סיבטון פארק, לאחר שהות של שנה אחת בכל Benenden הספר בקנט (1969-1970), וקבלת אותה בבחינות הבגרות בערבית, אנגלית, וצרפתית מן הספר Millfield בסאמרסט, אנגליה, בשנת 1972. הנסיכה עליה סיימה את לימודיה בהצטיינות באוניברסיטת ירדן בשנת 1977, וקיבלה תואר ראשון בספרות אנגלית.[דרוש מקור]
נישואים
הנסיכה עאליה התחתנה עם סגן-אלוף נאצר ווספי מירזה (נולד ב-1945) ב-12 באפריל 1977 בארמון ראגאדן, ויש לה בן אחד מהנישואים:
- חוסין מירזה (נולד ב-12 בפברואר 1981)[דרוש מקור]
עליה ונאצר התגרשו ב-1988.[דרוש מקור] היא התחתנה עם סייד מוחמד אל-סאלח (בנו הבכור של סייד פריד אל-סאלח) בעמאן ב-30 ביולי 1988. יש להם שני ילדים:
- טלאל אל-סאלח (נולד ב-12 בספטמבר 1989)
- עבד-אלחמיד אלסאלח (נולד ב-15 בנובמבר 1992)[דרוש מקור]
הנסיכה עליה ואחותה זיין הן גם גיסות.
חיים ופעילויות
הנסיכה עאליה עבדה כרשמת ואמנית בבית הספר הבריטי לארכאולוגיה בהנהלת קריסטל בנט, וחברה בקבוצת האמנות של פקרלניסה זייד מאז שנות השמונים. בתפקידה כמנהלת האורוות המלכותיות בירדן לשימור הסוסים הערביים, הנסיכה עליה יזמה את פסטיבל "הסוס הערבי בבית" בשנת 1988 (כיום אירוע שנתי) וארגנה את אליפות המזרח התיכון לסוסים גזעיים, "ירדן". היא הקימה גם את קרן הנסיכה עליה, ארגון ללא כוונת רווח, שאינו ממשלתי, הנמצא תחת המשרד לפיתוח חברתי בממלכה ההאשמית ירדן. המוטו המוצהר שלה הוא "כבוד וחמלה כלפי הבריאה".[2] בתפקיד זה, בשנת 2011, היא נשאה את הנאום המרכזי בכנס ארגון הסוסים הערבי העולמי (WAHO) שכותרתו "הקשר בין סוסים לבני אדם בעולם של ימינו", והציגה הקבלות ברורות בין רווחת בעלי חיים לזכויות אדם.[3]
הנסיכה עאליה מחזיקה בחגורה שחורה דאן 2 בטאקוונדו מאז 1987, והיא נהנית מרכיבה על סוסים,[1] שיפוט של סוסים ערביים, איסוף בולים, קריאה וספורט בכלל. רכיבה על סוסים היא תשוקה משפחתית; אחותה הולדף, הנסיכה חיה בינת חוסין, היא הנשיאה לשעבר של הפדרציה הבינלאומית לספורט רכיבה על סוסים (FEI) וחברה בוועד האולימפי הבינלאומי.[4]
יצירות בולטות[5]
- "הסוס הערבי של מצרים" (מסת"ב 9774163486), חובר בשיתוף עם שריפה שרה גאזי.[6]
- "המורשת המלכותית: סיפור הסוסים הערביים של ירדן" (מסת"ב 0956417043), חובר בשיתוף עם פיטר אפטון.[7]
- "ניסים קטנים: סיפורה של קרן הנסיכה עאליה" (מסת"ב 0956417086), חובר בשיתוף עם סינתיה קלברטסון.[8]
תארים ומדליות
תארים לאומיים
ירדן: אבירה בכירה במסדר הכוכב של ירדן.- ירדן: עיטור חוסיין דרגה ראשונה על תרומה מכובדת (5 בפברואר 2007).
תארים זרים
יפן: בכירה במסדר הכתר היקר.
נורווגיה: אבירת הצלב הגדול של המסדר המלכותי הנורווגי האיכותי.
ספרד: אבירת הצלב הגדול של המסדר המלכותי של איזבלה הקתולית.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 "Briefs". Star-Times. 1 באפריל 2001. נבדק ב-17 ביולי 2010.
Last year Princess Alia Bint Al Hussein Al Saleh daughter of the late King Hussein of Jordan...
{{cite news}}: (עזרה)(הקישור אינו פעיל, February 2019) - ^ "Who We Are". Princess Alia Foundation.
- ^ Princess Alia bin Al Hussein. "The Relationship Between Horses and Humans in Today's World" (PDF). World Arabian Horse Association. אורכב מ-המקור (PDF) ב-1 במאי 2012. נבדק ב-15 בדצמבר 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Review: Royal Heritage – the story of Jordan's Arab Horses, by HRH Princess Alia Al Hussein and Peter Upton | Horsetalk.co.nz
- ^ Amazon
- ^ HRH Princess Alia Al Hussein and Sharifa Sarra Ghazi (15 באפריל 2010). The Arabian Horse of Egypt. The American University in Cairo Press.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ HRH Princess Alia Al Hussein and Peter Upton (30 במרץ 2011). Royal Heritage: The Story of Jordan's Arab Horses. Medina Publishing Ltd.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ HRH Princess Alia Al Hussein and Cynthia Culbertson (24 במאי 2014). Small Miracles: The Story of the Princess Alia Foundation. Medina Publishing Ltd.
{{cite book}}: (עזרה)
