הנס קונרד לייפלט
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. הנס קונרד לייפלט (18 ביולי 1921 - 29 בינואר 1945) היה חבר בקבוצת ההתנגדות של הוורד הלבן בגרמניה הנאצית.
רקע כללי
לייפלט נולד בווינה. אביו, קונרד לייפלט, היה בוגר הנדסה אזרחית, בעוד אמו קתרינה הייתה כימאית ממשפחה נוצרית עם שורשים יהודיים. בשנת 1925 קיבל אביו של הנס את תפקיד מנהל המפעל של עבודות הבדיל והפח בווילהלמסבורג, ולכן עברה המשפחה להמבורג. בשל מוצאה היהודי של אמו, קתרינה לייפלט, המשפחה סבלה מדיכוי בשל חוקי הגזע משנת 1935.
לייפלט סיים את התיכון בשנת 1938, ולאחר מכן גויס לורמאכט. במהלך המערכה במערב הוא פגש את קרל לודוויג שניידר, איתו פיתח עד מהרה ידידות חזקה. ביוני 1940 הוא עוטר במחלקה השנייה של צלב הברזל ובתג השמדת הטנקים במהלך המערכה על צרפת ועל ארצות השפלה. מאוחר יותר הוא שוחרר בכבוד מהוורמאכט בשל היותו מישלינג.
בסתיו 1940 החל את לימודי הכימיה באוניברסיטת המבורג, אך עבר בסמסטר החורף 1941–1942 לאוניברסיטת מינכן, כתלמידו של היינריך אוטו וילנד. לייפלט הורשה ללמוד במינכן רק בשל השפעתו של פרופסור וילנד, זוכה פרס נובל לכימיה בשנת 1927, אשר היה לו חופש אישי גדול יותר לבחור את תלמידיו. דרך שניידר, לייפלט בא במגע גם עם מרגרטה רותה והיינץ קוברסקי, שהיו ביקורתיים כלפי המשטר הנאצי.
מעצר ומוות
לאחר הוצאתם להורג של סופי והנס שול (שלייפלט היה ידידם) וכריסטוף פרובסט ב־22 בפברואר 1943, קיבל לייפלט העתק מהעלון השישי של הוורד הלבן מאוחר יותר בפברואר. יחד עם מארי-לואיזה יאן, הוא השתמש במכונת כתיבה כדי ליצור עותקים שהביא להמבורג באפריל 1943 והפיץ למשפחתו ולחבריו. הם הוסיפו את התוספת: " ורוחם ממילא ממשיכה! ", לכבוד חבריהם.
בסוף סתיו 1943 הוקעו לייפלט ויאן בגין גביית כסף עבור אלמנתו של פרופסור קורט הובר ונעצרו יחד עם 19 פעילים נוספים. הנס לייפלט נידון למוות ב־13 באוקטובר 1944 בדונאוורת על ידי בית הדין העממי, שהואשם בהיותו בוגד על האזנה לשידורי חוץ, חבלה בכוחות צבאיים והוגדר כ- "אוהד את האויב". יאן קיבלה עונש של 12 שנות מאסר בעבודת פרך. הנס לייפלט הוצא להורג באמצעות גיליוטינה ב־29 בינואר 1945 בכלא שטדלהיים . [1] גופתו של לייפלט נקברה בבית העלמין ביער פרלאכר.
חברו קרל לודוויג שניידר שרד את המלחמה, ולבסוף נפטר בשנת 1981. [2]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Körner, Hans-Michael; Smolka, Wolfgang (2003). Hans Leipelt und Marie-Luise Jahn. Studentischer Widerstand in der Zeit des Nationalsozialismus am Chemischen Staatslabor der Universität München. Munich: LM Universum. ISBN 978-3-926163-31-8.
- ^ Widerstand, Gedenkstätte Deutscher. "Gedenkstätte Deutscher Widerstand - Biografie". www.gdw-berlin.de (בגרמנית). נבדק ב-2018-09-28.
