הנריק רולירד
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית חסיד אומות העולם ריקה. הנריק רולירד (בפולנית Henryk Rolirad ב-11 באפריל 1909 - 4 בינואר 1984) היה מהנדס מערכות מזון פולני, חבר במחתרת הפולנית וב-AK, מחסידי אומות העולם.
קורות חייו
לפני המלחמה
הנריק נולד בעיר פוזנן, פולין, בשנת 1909. בגיל שנתיים אומץ על ידי סטניסלב וסטפניה נוביצ'יץ' רולירד[1].
אביו המאמץ, סטניסלב, היה חוטב עצים במקצועו. את לימודיו בתיכון סיים בבית הספר ע"ש הנדלוב בפוזנן, ולאחר מכן התקבל לעבודה בבית האמנים המקומי. כעבור זמן מה התקבל למשרה בסוכנות הנסיעות הפולנית בעירו, "אורביס", ושם קודם לסגן מנהל. בסתיו 1938, הממונים עליו ציוו עליו לפתוח סניף נוסף של סוכנות התיירות בעיר הסמוכה זבונשין, בו מונה רולירד למנהל הסניף. בתחילת 1939, הועבר רולירד לסניף הסוכנות בוורשה, שם מונה לסמנכ"ל החברה כולה[1].
תחילת המלחמה
עם פרוץ המלחמה, הזדמנה לו האפשרות לנהל מפעל לייצור פסטה, ולאחר החמרה בתנאי המחיה של הפולנים, נאלץ למכור ירקות ופירות בסיטונאות. במהלך תקופה זו, פיתח רולירד קשרים עם המחתרת הפולנית, אליה הצטרף מאוחר יותר. הוא שירת כחייל בארמייה קריובה, תחת פיקודו של הנריק איבנסקי, והשתתף במועצת הביטחון שלה[2].
הפלוגה שלו שיתפה פעולה עם תנועת המחתרת היהודית בגטו, וסיפקה להם מזון ונשק.
פעילות בזמן השואה להצלת יהודים
רולירד עזר בהעברת יהודים מגטו ורשה לצד הארי של העיר, במציאת מקומות מסתור עבורם, והנפקת מסמכים מזויפים עבור יהודים שברחו מהגטו (אתר יד ושם). כמו כן סיפק מקום מסתור ליהודים[3].
פעילותו במהלך מרד גטו ורשה
כמה ימים לאחר תחילת המרד בגטו ב-23 באפריל 1943, הצטרף רולירד לפעילות של תנועת ההתנגדות בגטו. בדו"ח שמסר ליד ושם תיאר כיצד הוא וחבריו התלבשו במדי המשטרה הגרמנית, נכנסו עם משאיות לגטו במטרה לפנות רהיטים שנבזזו על ידי הנאצים מחנויות ודירות בגטו, ובמקום זאת הבריחו בה יהודים אל מחוץ לגטו. לאחר הוצאת היהודים והרהיטים אל מחוץ לגטו, קבוצת מקשרים ליוו יהודים בודדים למקומות מסתור זמניים, שם חיכו עד שימצא להם מקום מסתור קבוע. בסך הכל, היו כ-30 יהודים שהוברחו מהגטו בצורה הזו[4].
השלכות הפעילות שלו
במהלך אחד המבצעים הללו נחשפו רולירד ושותפיו, וכתוצאה מכך נתפסו על ידי המשטרה הגרמנית ונלקחו לחקירה. בדרך למטה המשטרה הותקפה המכונית בה נסע על ידי חברי המחתרת היהודית, מה שאיפשר לרולירד לברוח, אך הוא נפגע מרימון במהלך המהומה שנוצרה, ונשאר נכה עד סוף חייו[1].
בחודשי ההחלמה הרבים בהם נאלץ להישאר בביתו, החביא רולירד את מריה פטלונסקה לבית איינשטיין, אשר טיפלה בו בזמן הזה. רולירד נאלץ להתמודד עם איומים רבים מצד משתפי פעולה שאיימו לשחוט אותו, אך הוא לא נתפס[1].
לאחר המלחמה
לאחר המלחמה החליטו הנריק ומריה להינשא, והנריק החל לשמש כיו"ר הסתדרות מייצרי הטקסטיל ועבד במכון הגסטרונומי בוורשה כמעצב טכנולוגי של מלונות. החל משנת 1957 ניסה לקבל אישור עלייה לישראל, מקום המגורים של משפחתה של אשתו. בשל מצבו הבריאותי הרעוע נאלצו להישאר בפולין, ומאוחר יותר, לאחר שקיבלו אישור עלייה מישראל, לא התאפשר להם לעלות בגלל הרשויות המקומיות. ב-1965 עלו השניים עם בתם הקטנה לארץ. השלושה התיישבו בתל אביב, שם עבד הנריק בעירייה כמתכנן מטבחים וחדרי אוכל בקיבוצים (מסמך חקר).
הכרה והנצחה
ב-18 באוקטובר 1966 הוכר על ידי "יד ושם" בתור חסיד אומות העולם[3]. שנה לאחר מכן, ב-30 באוקטובר 1967, השתתף בטקס נטיעת עצים לכבודו בשדרת חסידי אומות העולם. הוא נפטר ב-4 בינואר 1984 ונקבר בבית הקברות הקתולי ביפו. חודשים לאחר פטירתו הקדיש לו העיתונאי הישראלי-פולני מיצ'יסלאב רייכר שיר לזכרו בעיתון היוצא בארץ בפולנית[1].
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 Artur Patek, [http://journals.pan.pl/dlibra/publication/115834/edition/100679/content POLACY SPRAWIEDLIWI POCHOWANI NA CMENTARZU KATOLICKIM W TEL AWIWIE-JAFIE], Studia Historyczne
- ^ אריה באומינגר, חסידי אומות העולם, עם עובד, 1978
- ^ 3.0 3.1 Rolirad FAMILY, יד ושם
- ^ ארכיון יד ושם, חטיבה 31M, מספר תיק: 218, סימול מקורי: 477, מספר עמודים: 36, עדותו של הנריק רולירד על פעילתו בגטו ורשה.
