הנרי, המלך הצעיר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-edit-clear.svg
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: תרגמת.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: תרגמת.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
הנרי המלך הצעיר
Henry The Young
Henry the Young King.jpg
לידה 28 בפברואר 1155
פטירה 11 ביוני 1183 (בגיל 28)
שם מלא הנרי לבית פלנטג'נט
מדינה אנגליה
בת זוג מרגרט מצרפת (אנ')
שושלת בית פלנטג'נט
תואר הוד מעלתו מלך הממלכה המאוחדת
כינוי הנרי המלך הצעיר
אב הנרי השני, מלך אנגליה
אם אלינור, דוכסית אקוויטניה
צאצאים וויליאם האנגלי שמת בינקות
מלך אנגליה (דה יורה)
11701183
(כ־13 שנים)
מונרך בתקופה הנרי השני, מלך אנגליה

הנרי המלך הצעיראנגלית: Henry The Young; ‏28 בפברואר 1155 - 11 ביוני 1183), היה השני מבין חמשת בניו של המלך הנרי השני, מלך אנגליה ואלינור, דוכסית אקוויטניה, אבל היה הראשון ששרד את הינקות. באופן רשמי הוא היה מלך אנגליה, דוכס נורמנדי, רוזן אנז'ו ומיין.

נעורים

מעט מאוד ידוע על חייו של הנסיך הנרי הצעיר לפני האירועים הקשורים לנישואין וטקס ההכתרה שלו. ילדיה של אמו מנישואיה הראשונים ללואי השביעי, מלך צרפת היו מארי של צרפת, רוזנת של שמפניה ואליקס של צרפת, רוזנת בלואה. היה לו אח אחד מבוגר, ויליאם התשיעי, רוזן פואטייה (נפטר ב-1156), והאחים הצעירים שלו היו: מטילדה, דוכסית סקסוניה, ריצ'רד הראשון, מלך אנגליה, ידוע גם כ"ריצ'רד לב הארי"; ג'פרי השני, דוכס בריטני, אלינור, מלכת קסטיליה, ג'ואן, מלכת סיציליה, וג'ון, מלך אנגליה.

בחודש יוני 1170, הנרי בן החמש-עשרה הוכתר למלך כשאביו עודו בחיים. פואמה לטינית שנכתבה על ידי פקיד בית משפט לכבוד ההכתרה, מרמזת על הכריזמה של נסיך צעיר זה. שם הוא מתואר כנער מקסים ויפה, גבוה אבל פרופורציונלי, בעל כתפיים רחבות וצוואר ארוך ואלגנטי, עור חיוור ומנומש, ועיניים כחולות וגדולות ושיער אדמדם כמו כל השושלת שלו.

הוא היה ידוע בחייו כ"הנרי המלך הצעיר" כדי להבדילו מאביו. הוא לא נספר ברצף המספרי של מלכי אנגליה. עם זאת, הוא היה מלך מיועד ומעמד המלוכה שלו לא היה שנוי במחלוקת. קיימת מחלוקת על אבירותו. לדברי אחד מכתביו של תומאס בקט, הנרי קבל תואר אבירות על ידי אביו לפני הכתרתו, אבל הביוגרף ויליאם מרשל טוען כי המלך קבל על תואר האבירות על ידי ויליאם במהלך המרד של 1173.

גיבור טורניר ומעמד סלבריטי

הנרי לא נהג להתעניין יותר מדי בעסקי היום-יום של השלטון, בניגוד לאביו ולאחיו הצעירים. דעת הרוב בקרב ההיסטוריונים היא זו של ו.ל וורן מ-1973: "הצעיר הנרי היה היחיד מבני משפחתו שהיה פופולרי בימיו שלו. יכול להיות שהסיבה היא שהוא היה גם היחיד שלא נתן שום עדות לתבונה פוליטית, מיומנות צבאית, או אפילו אינטליגנציה רגילה ... ", ובספר מאוחר יותר הוסיף וורן: "הוא היה אדם אדיב, נעים הליכות, אדיב, נשמה של ליברליות ונדיבות. לצערנו הוא גם היה רדוד, יהיר, חסר זהירות, נאיבי, חסר יכולת, וחסר אחריות".

המוניטין של המלך הצעיר בזמנו, לעומת זאת, היה חיובי מאוד, בעיקר בזכות מקומו בתרבות טורנירי האבירים הנלהבת בזמנו. עדות לכך ניתן למצוא בהופעותיו בספר ההיסטוריה של וויליאם מרשל, הביוגרפיה של האביר עליו הוטל לשמש כמנטור של הנרי בשנת 1170, ושהפך לראש הקבוצה שלו בטורניר עד 1182. ההיסטוריה מתארת אותו עובר במהירות ועקביות מטורניר אחד למשנהו, בין צפון ומרכז צרפת בין 1175 ו-1182, עם בני הדודים שלו, פיליפ, רוזן פלנדריה, ובולדווין החמישי, רוזן היינוט', פלנדריה ונמור. הוא היה אחד מהפטרונים המרכזיים של הספורט, וטען כי הוציא מעל 200 פאונד ביום על פמליה של כ-500 אבירים שהביא עימו לטורניר של Lagny-sur-Marne בנובמבר 1179.

בניגוד לחוסר המשקל פוליטי, פטרונותו של המלך הצעיר נתנה לו מעמד סלבריטי ברחבי מערב אירופה. הברון של טרובדון, רטראן דה בורן, שהכיר אותו, אמר כי הוא היה "... המלך הטוב ביותר שאי פעם לקח את המגן, הנועז ביותר והטוב ביותר של כל הטורנירים. מהזמן שבו רולאן (האביר האמיץ) היה בחיים, ואפילו לפני כן, מעולם לא ראה כל כך אביר מיומן, מלחמתי כל כך, שתהילתו הדהדה ברחבי העולם כל כך, מנהר הנילוס והשמש השוקעת". בקרב בני דורו ובני הדור הבא רווחה התפיסה שמותו בשנת 1183 סימן ירידה באיכות הטורניר ובמאמץ האבירי. הכומר שלו לשעבר, טיבורי מג'רבז, אמר כי "מותו היה הסוף של כל מה שאבירי". עם זאת, דה בורן היה מאוחר יותר ביקורתי מאוד כלפי המלך הצעיר, והזכיר אותו לשלילה בכמה מיצירותיו.

קריירה פוליטית ונישואין

הנרי הצעיר שיחק תפקיד חשוב בפוליטיקה של שלטונו של אביו. ב -2 בנובמבר 1160 התארס למרגרט מצרפת, בתו של המלך לואי השביעי, מלך צרפת, ואשתו השנייה, קונסטנס מקסטיליה, בעודו בן 5, וארוסתו רק בת שנתיים. הנישואין היו ניסיון ליישב סוף סוף את המאבק בין רוזני אנז'ו והמלכים הצרפתים על השליטה של במחוז וקסין (כיום בצרפת, על יד פריז), שלואי השביעי ירש מסבו של הנרי, ז'ופרואה החמישי, רוזן אנז'ו, בסביבות 1144. על פי תנאי ההסדר, היה על מרגרט למסור את הטירות של וקסין לבעלה החדש.

בני הזוג נישאו באופן רשמי ב-27 באוגוסט 1172 בקתדרלת ווינצ'סטר, כאשר הנרי מוכתר למלך אנגליה בפעם שנייה, הפעם יחד עם מרגרט, על ידי רוטרו, הארכיבישוף של רואן.

הנרי הצעיר הסתכסך עם אביו בשנת 1173. היסטוריונים בני זמננו טוענים, כי היה זה בשל תסכולו של האיש הצעיר שאביו לא נתן לו שום תחום שליטה, ותחושת הרעב שלו לממון אישי. הוא פתח במרד שנמשך מכוח חוסר שביעות רצון עמוקה הרבה יותר משלטונו של אביו, וממוטיבציה אדירה של אנגלו-נורמנים, נורמנים, פוטווינים ואנגווינים. מלחמת האזרחים (1173-1174) כמעט הצליחה להפיל את המלך והוא ניצל רק בזכות נאמנות מצידם של אצילים עם אחזקות בצד האנגלי של התעלה, ובזכות התבוסה והלכידה של מלך סקוטלנד. הנרי הצעיר ביקש להתפייס אחרי לכידתה של אמו, וכישלונו של המרד. על פי תנאי ההסדר, הונו גדל בהרבה, וככל הנראה הוא הקדיש את רוב שבע השנים הבאות לשעשועים של הטורניר.

חייו של הנרי הצעיר קיבלו תפנית לרעה בשנת 1182. הוא הסתכסך עם וויליאם מרשל, מנהיג טורניר ה-mesnée. המלך הצעיר שלח את אשתו בתחילת 1183 לבית המשפט הצרפתי. מהלך זה נעשה ככל הנראה כדי לשמור עליה במלחמה הממשמשת ובאה עם אחיו, ריצ'רד לב ארי.


מוות וקבורה

קברו ודמותו של הנרי הצעיר בקתדרלת רואן

הנרי המלך הצעיר מת בקיץ 1183, במהלך מערכה בלימוזן נגד אביו ואחיו ריצ'רד. הוא בדיוק סיים לבזוז מנזרים מקומיים כדי לגייס כסף לשלם לשכירי החרב שלו. הוא לקה בדיזנטריה בתחילת יוני. הוא נחלש במהירות והיה ברור לבני ביתו שהוא גוסס ב -7 ביוני, כאשר הוא הודה וקיבל את הטקסים האחרונים. כאות לחרטתו על מלחמתו נגד אביו, הוא השתטח על הרצפה לפני הצלב. הוא הכין צוואה ונתן את גלימתו לחברו וויליאם מרשל, בטיעון שהוא צריך לקחת את הגלימה (כנראה עם הצלב של הצלבן תפור לזה) לכנסייה בירושלים. על ערש דווי, הוא ביקש להיפגש ולהשלים עם אביו, אך המלך הנרי, מחשש לתכסיס, סירב לראות אותו. הוא מת ב -11 ביוני, לופת את טבעת אביו שנשלחה במקום ביאתו, כאות לסליחתו. לאחר מותו, אביו ספד לו: "הוא עלה לי הרבה, אבל הלוואי שהוא היה נשאר בחיים כדי לעלות לי יותר".

אחרי מותו נעשה ניסיון על ידי אימו להעלות אותו לרמת "קדוש". תומאס מארלי, סגן הבישוף של ויילס, פרסם זמן קצר לאחר מכן דרשה ובה אירועים מופלאים שנעשו על ידי הנרי. הנרי השאיר הוראות מפורטות כיצד הוא מעוניין להיקבר: את הקרביים שלו, ואיברים נוספים הוא ביקש לקבור במנזר שארו (Charroux) ואת שאר גופו בקתדרלת רואן. ואכן שרידיו נמצאים בקתדרלת רואן, שבו קבור גם אחיו הצעיר, ריצ'רד, שאיתו היה מסוכסך. קברו של הארכיבישוף של רואן, שחיתן את הנרי ומרגרט, שוכן בקרבת מקום. האחים ריצ'רד וג'ון הפכו שניהם מאוחר יותר למלכי אנגליה.

מראה ואופי

בספר הטופוגרפיה של אירלנד שנכתב על ידי ג'רלד מוויילס מספר המחבר על כך שהנרי הצעיר וריצ'רד היו "שניהם גבוהים קומה, בעלי אומץ והיו כמעט זהים ביניהם;. אבל באופי של הסגולות שלהם היה פער גדול ... [הנרי] היה ראוי להערצה לעדינות ונדיבות ... היה לו נועם הליכות ... היה ראוי לשבח על הרוח קלה שלו ... היה המגן של האנשים רעים ... היה נחוש בספורט לחימה ... השאיפה [של הנרי] היא שרוחב לב יסב את העולם ".

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הנרי, המלך הצעיר בוויקישיתוף
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0