ויליאם מרשל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סר ויליאם מרשל
Sir William Raine Marshall
סר ויליאם מרשל
סר ויליאם מרשל
לידה 29 באוקטובר 1865
סטרנטון, הרטליפול (אנ'), מחוז דרהאם הממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת
פטירה 29 במאי 1939 (בגיל 73)
בנולאה דה ל'אורנה (אנ'), מחוז אורן, צרפת צרפתצרפת
השתייכות הצבא הבריטיהצבא הבריטי הצבא הבריטי
תקופת הפעילות 18861924 (כ־38 שנים)
דרגה לוטננט גנרל (צבא בריטניה) לוטננט גנרל
תפקידים בשירות
מפקד הבטליון הראשון של רגימנט הרגלים "יערני שרווד" (אנ') (19141915)
מפקד הבריגדה ה-87 (1915)
מפקד הדיוויזיה ה-42 (1915)
מפקד הדיוויזיה ה-29 (1915)
מפקד הדיוויזיה ה-53 (1915)
מפקד הדיוויזיה ה-27 (1915-1916)
מפקד הקורפוס השלישי (1916-1917)
מפקד המערכה במסופוטמיה (1917-1918)
מפקד הפיקוד הדרומי של הודו (1919-1923)
פעולות ומבצעים
המערכה במוהאמנד (אנ')
המערכה בטיראה (Tirah) (אנ')
מלחמת הבורים השנייה
מלחמת העולם הראשונה
החזית המערבית
המערכה בגליפולי
המערכה במסופוטמיה
עיטורים
Order of the Bath (ribbon).svg "חבר" במסדר האמבט (1916)
Order of the Bath (ribbon).svg "אביר מפקד" במסדר האמבט (1917)
ImperialOrderCrownIndiaRibbon.gif "אביר" במסדר כוכב הודו (1918)
UK Order St-Michael St-George ribbon.svg "אביר מפואר" במסדר מיכאל הקדוש וג'ורג' הקדוש (1919)
מרשל יושב על דופן הרכב שלו במהלך המערכה במסופוטמיה

סר ויליאם מרשלאנגלית: Sir William Raine Marshall;‏ 29 באוקטובר 186529 במאי 1939) היה קצין בכיר בצבא בריטניה. במהלך שנות שירותו השתתף במספר מלחמות וביניהן במערכה מתמשכת בגבולה הצפוני של הודו (המערכה במוהאמנד (אנ') והמערכה בטיראה (Tirah) (אנ')) וכן במלחמת הבורים השנייה. במהלך מלחמת העולם הראשונה שירת תחילה בחזית המערבית, לאחר מכן במערכה בגליפולי ולבסוף פיקד על המערכה במסופוטמיה. לאחר המלחמה שירת כמפקד זירה בצבא הודו הבריטית. במהלך שירותו זכה בשלל תארים, אותות ומדליות.

נעורים

מרשל נולד ב-1865 בכפר סטרנטון שבמחוז דרהאם לוויליאם מרשל ואליזבת לבית ריין. למד בבית הספר התיכון רפטון (אנ') שבקרבת העיר דרבי. בגלל המרחק מהבית למד מרשל בבית הספר בתנאי פנימיה. ב-1883, עם סיום לימודיו, הצטרף מרשל לאקדמיה הצבאית המלכותית בסנדהרסט אותה סיים ב-1886

קריירה צבאית

השנים הראשונות

עם סיום האקדמיה הוצב מרשל לשרות ברגימנט הרגלים "יערני שרווד" (אנ'). בהמשך נשלח מרשל להודו שם השתתף ב-1897 במערכה במוהאמנד (אנ') שמצפון לפשאוור (כיום פקיסטן) כנגד מורדים משבטי הפשטונים. ב-1898 השתתף במערכה בטיראה (Tirah) (אנ') שבחבל ח'ייבר פח'טונח'ווה.

ב-1899 השתתף מרשל במלחמת הבורים השנייה בדרום אפריקה ונשאר שם עד סיום המערכה ב-1902. ביוני אותה שנה הועלה לדרגת לוטננט קולונל (זמני).

מלחמת העולם הראשונה

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, ב-1914, מונה מרשל למפקד הבטליון הראשון של רגימנט הרגלים "יערני שרווד" (אנ')[1] ונשלח למערכה בחזית המערבית בצרפת.

ב-1915 מונה למפקד הבריגדה ה-87 (של הדיוויזיה ה-29) ונשלח בראש יחידתו למערכה בגליפולי. על אף הכישלון הבריטית במערכה זו הועלה מרשל לדרגת מייג'ור גנרל ביוני אותה שנה. בהמשך המערכה בגליפולי מונה לפקד על הדיוויזיה ה-42, הדיוויזיה ה-29, הדיוויזיה ה-53 והדיוויזיה ה-27 איתה עבר לאזור סלוניקי שביוון.

בשלהי 1916 נשלח מרשל למערכה במסופוטמיה כדי להחליף את פרדריק סטנלי מוד בפיקוד על הקורפוס השלישי[2]. במהלך החודשים הבאים הוביל את הקורפוס לניצחון בקרב כות השני ובכיבוש בגדאד.

בנובמבר 1917 מונה מרשל למפקד מערכה במסופוטמיה כמחליפו של פרדריק סטנלי מוד שנפטר בבגדאד מכולרה. בתפקידו זה המשיך מרשל לנהל את המערכה ולהוביל את צבא בריטניה בזירה זו להמשך הניצחונות במהלך 1918[3]. באוקטובר אותה שנה קיבל מרשל את כתב הכניעה של הצבא הטורקי במוסול במסגרת הסכם הפסקת האש של מודרוס[4][5].

בעקבות פעילותו במהלך המלחמה זכה מרשל במספר תארים וביניהם "חבר" במסדר האמבט (1916), "אביר מפקד" במסדר האמבט (1917), "אביר מפקד" במסדר כוכב הודו (1918) ו"אביר מפואר" במסדר מיכאל הקדוש וג'ורג' הקדוש (1919)

לאחר מלחמת העולם הראשונה

לאחר תום המלחמה חזר מרשל להודו ומונה למפקד הפיקוד הדרומי (אנ') ושירת בתפקיד זה עד 1923. לאחר סיום תפקיד זה חזר לאנגליה וב-1924 פרש מהצבא. לאחר פרישתו עבר לגור בצרפת.

משפחתו

מרשל נישא ב-1902 לאמה לבית קנדל (ילידת דורצ'סטר). לאחר פרישתו מהצבא כתב את זיכרונותיו בספר בשם Memories of Four Fronts. מרשל נפטר בעיירה בנולאה דה ל'אורנה (אנ') שבמחוז אורן בצרפת.

ספריו

  • Marshall, Lieutenant General Sir William, Memories of Four Fronts. London: Ernest Benn Ltd, 1929.

לקריאה נוספת

  • Liddell Hart, Basil. A History of the World War. Faber & Faber 1930, Cassell 1970, Papermac 1997. מסת"ב 0-333-58261-6.
  • Woodward, David R (1998). Field Marshal Sir William Robertson. Westport, Connecticut: Praeger Publishers. מסת"ב 0-275-95422-6.
  • Barker, A.J. (1967). The Bastard War: The Mesopotamian Campaign of 1914–1918. New York: Dial Press.
  • Candler, Edmund (1919). The Long Road To Baghdad. Cassell and Company.
  • Davis, Paul K. (1994). Ends and Means: The British Mesopotamian Campaign and Commission. Farleigh Dickinson University Press. ISBN 0-8386-3530-X.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ויליאם מרשל בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ רגימנט זה היה היחידה בה החל את שירותו הצבאי
  2. ^ שמו הקודם של הקורפוס היה "קורפוס חידקל" שתפקידו היה לפרוץ את המצור על כות
  3. ^ בין נצחונות אלו ניתן למנות את קרב חאן בגדאדי וקרב שרקט
  4. ^ כיבוש מוסול על ידי הבריטים התחולל לאחר מועד תחילת הפסקת האש והיה מוקד למתיחות בין המעצמות על רקע הדרישה הטורקית מהבריטים לסגת מהעיר לקו בו היו במועד כניסת הפסקת האש לתוקפה
  5. ^ השיקולים בכיבוש מוסול ב-1918, באתר defenceindepth.co


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0