הנרי מורטון סטנלי
 | |
| דיוקן של סר הנרי מורטון סטנלי | |
| לידה |
28 בינואר 1841 Denbigh, ויילס |
|---|---|
| פטירה |
10 במאי 1904 (בגיל 63) לונדון, אנגליה |
| לאום | בריטי |
| תקופת הפעילות | 1890–1871 |
| מספר מסעות | 3 |
| גילויים בולטים | מסלול נהר קונגו |
| אזורים שחקר | אפריקה |
| דף בפרויקט גוטנברג | |
סר הנרי מורטון סטנלי (באנגלית: Henry Morton Stanley), שנודע בקונגו גם כבולה מטארי (Bula Matari, "שובר הסלעים"), ונולד כג'ון רולנדס (John Rowlands; 28 בינואר 1841 – 10 במאי 1904), היה עיתונאי וחוקר ארצות מפורסם, אמריקאי ממוצא ולשי, שהתפרסם הודות לחקירותיו באפריקה וחיפושיו אחר דייוויד ליווינגסטון.
חייו
הנרי מורטון סטנלי נולד בוויילס כג'ון רולנדס. הוריו לא היו נשואים, והוא גודל וחונך במוסד. מאוחר יותר עבר לארצות הברית, וכאשר הגיע לניו אורלינס התיידד עם סוחר אמיד ששמו סטנלי, ואימץ את שמו.
לאחר שירות צבאי בשני הצדדים של מלחמת האזרחים האמריקנית, הפך סטנלי לעיתונאי והצטרף לצוות כותבי עיתון הניו יורק הראלד ב-1867. תקופה מוקדמת זו של חייו המקצועיים מתוארת בכרך הראשון של ספרו "מסעותיי המוקדמים והרפתקאותיי באמריקה ובאסיה" (1895). סטנלי הפך לאחד מכתבי העיתון מעבר לים, וב-1869 קיבל הוראה למצוא את חוקר הארצות והמיסיונר הסקוטי דייוויד ליווינגסטון, שהיה ידוע ששהה באפריקה אך לא התקבל ממנו מסר במשך זמן מה. על פי תיאוריו של סטנלי, הוא שאל את ג'יימס גורדון בנט הבן (1841–1918), אשר ירש את ניהול העיתון לאחר פרישתו של אביו ב-1867, איזה סכום מותר לו להוציא. התשובה הייתה "משוך 1,000 ליש"ט כעת, וכאשר תסיים אותם, משוך עוד 1,000 ליש"ט, וכאשר אלו ייגמרו, משוך עוד 1,000, וכאשר תסיים אותם, משוך עוד 1,000 ליש"ט וכך הלאה - אך מצא את ליווינגסטון!".
סטנלי נסע לזנזיבר והצטייד במשלחת עם כל טוב, דבר שהצריך כמה מאות סבלים. ב-1871 מצא סטנלי את ליווינגסטון באוג'יג'י סמוך לאגם טנגנייקה (כיום בטנזניה), ובירך אותו במשפט המפורסם "ד"ר ליווינגסטון, אני משער?" ("?Dr. Livingstone, I presume") (היה זה ב-10 בנובמבר לפי יומנו של סטנלי, אך לפי יומנו של ליווינגסטון פגישתם אירעה בין ה-24 ל-28 באוקטובר). סטנלי הצטרף אליו לחקירת האזור שביססה בבטחה את העובדה שאין קשר בין אגם טנגנייקה לנילוס. כאשר שב סטנלי מהמסע כתב ספר על חוויותיו. הניו יורק הראלד, בשיתוף עם הדיילי טלגרף הבריטי, מימנו מסע נוסף שלו אל יבשת אפריקה, שבו פתר את החידה הגדולה האחרונה של חקר אפריקה והתחקה אחר מסלול נהר הקונגו לים.
מחלוקת סבבה את סטנלי במשך רוב חייו. בשנותיו האחרונות הוא השקיע אנרגיה רבה בניסיון להגן על עצמו כנגד האשמות ביחס לאלימות ולאכזריות שנקשרו למשלחות האפריקאיות שלו. חרף ניסיונותיו של סטנלי, העובדות התגלו בהדרגתיות: דעתו הייתה ש"הפראים מעריכים רק כוח, עוצמה, אומץ לב והחלטיות". סטנלי נשא באחריות למספר מקרי מוות, והיה אחראי בעקיפין בעזרה להקמת השלטון של המלך לאופולד על מדינת קונגו החופשית. רוג'ר קייסמנט משורר ומהפכן אירי, הצטרף למשלחת של סטנלי בין השנים 1874 ו - 1877 לחקר נהר הקונגו.[1]
ב-1886 הוביל סטנלי את המשלחת להצלת אמין פאשה, שליט אקואטוריה שבדרום סודאן. לאחר קשיים רבים ואבדות בנפש, סטנלי פגש את אמין ב-1888, גילה לעולם המערבי את רכס רוונזורי ואגם אדוארד והופיע מחדש עם אמין ועוזריו ששרדו בסוף 1890.
עם חזרתו לאירופה, נשא סטנלי לאישה את הציירת דורותי טננאנט ונכנס לפרלמנט כחבר המפלגה השמרנית ושירת שם בין השנים 1895 עד 1900. סטנלי מת בלונדון ב-10 במאי 1904.
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
- הספר "בחזרה אל לב המאפליה: מסע לקונגו בעקבות הנרי מורטון סטנלי". טים בוצ'ר באתר עיתון הארץ 3.2.2010:http://www.haaretz.co.il/literature/1.1187556
- אודות הספר "הרפתקאות סטנלי באפריקה" מאת רפאל בוזוני באתר "דףדף"
- אלי שאלתיאל, מר סטנלי, אני מניח, באתר הארץ, 24 במרץ 2009
הערות שוליים
- ^ מריו ורגס יוסה, תרגום: עינת טלמון, חלומו של הקלטי, תל אביב: אחוזת בית, 2012, עמ' 48
