הנרי נורתקוט, ברון נורתקוט הראשון
 | |||||||
| לידה |
18 בנובמבר 1846 לונדון, הממלכה המאוחדת | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
29 בספטמבר 1911 (בגיל 64) אשפורד, קנט, הממלכה המאוחדת | ||||||
| שם מלא | הנרי סטפורד נורתקוט, ברון נורתקוט הראשון | ||||||
| מדינה |
 הממלכה המאוחדת | ||||||
| מפלגה | המפלגה השמרנית | ||||||
| בת זוג | אליס סטפן | ||||||
| |||||||
| |||||||
הנרי סטפורד נורתקוט, ברון נורתקוט הראשון (באנגלית: Henry Stafford Northcote, 1st Baron Northcote; 18 בנובמבר 1846 – 29 בספטמבר 1911) היה מדינאי שמרני ופקיד קולוניאלי בריטי. הוא שירת כמושל הכללי השלישי של אוסטרליה בין השנים 1904 – 1908.
ראשית חייו
נורתקוט נולד בלונדון כבנם השני של המדינאי השמרני הבולט, סר סטפורד נורתקוט ושל אשתו ססיליה פרנסס, בתו של תומאס פארר ואחותו של הברון תומאס פארר, שהיה נשיא החברה הסטטיסטית המלכותית. נורתקוט התחנך באיטון קולג' ובמרטון קולג' שבאוקספורד ונכנס לעבוד במשרד החוץ כדיפלומט.[1]
קריירה דיפלומטית ופוליטית
נורתקוט היה המזכיר של המשלחת הבריטית למשא ומתן עם ארצות הברית בנוגע לפיצויים שנגרמו לה על ידי הספינות שנרכשו מבריטניה על ידי הקונפדרציה במהלך מלחמת האזרחים האמריקנית (תביעות אלבמה 1873-1873). בין השנים 1877 – 1880 הוא היה מזכירו הפרטי של אביו, שכיהן אז כשר האוצר של בריטניה. ב-1880 הוא נבחר לבית הנבחרים הבריטי מטעם מחוז הבחירה של אקסטר, מושב אותו החזיק עד 1889. בין השנים 1885 – 1886 הוא שירת בממשלתו של הלורד סולסברי כמזכיר הפיננסי של משרד המלחמה ובין השנים 1886 – 1888 כמודד הראשי של מועצת החימוש.[1]. הוא קיבל את תואר עמית מסדר האמבט ב-1880[2] ותואר ברון ב-1887.[3] בינואר 1900, עם התפטרותו מהפרלמנט לאחר 20 שנות חברות, הוענקה לו אזרחות כבוד של העיר אקסטר.
מושל בומבי
בנובמבר 1899 מונה נורתקוט להיות מושל בומביי, בהמלצתו של חמו, לורד מאונט סטפן.[4] הוא יצא מלונדון בסוף ינואר 1900 וחודש לאחר מכן הגיע לבומביי, שם קיבל על עצמו את תפקיד מושל העיר ב-17 בפברואר.[5]
המושל הכללי של אוסטרליה
נורתקוט היה עדיין מושל בומביי כאשר הציע לו שר המושבות, ג'וזף צ'מברליין ב-1903 את תפקיד המושל הכללי של אוסטרליה.[6] שני קודמיו בתפקיד זה, ג'ון הופ והלורד טניסון, שירתו תקופות קצרות והיו להם יחסים בעיתיים עם שרי ממשלת אוסטרליה. הן ממשלת בריטניה והן ממשלת אוסטרליה רצו יציבות והמשכיות בתפקיד המושל ונורתקוט מונה לתקופת כהונה של חמש שנים. ניסיונו הפוליטי והתקופה בה משל בבומביי עשו אותו לבחירה מתאימה. הוא לא היה שתלטן כמו הופ ולא צר אופק כמו טניסון והוא עשה רושם טוב הן על הפוליטיקאים והן על הציבור. נורתקוט היה המושל הכללי הראשון של אוסטרליה שהתמודד עם חוסר היציבות הפוליטית בה. בעשותו זאת, הוא נועץ בנשיא בית המשפט העליון שהוקם אז, סר סמואל גריפית'. באפריל 1904 התפטר ראש הממשלה אלפרד דיקין ומיד ירש אותו בתפקידו מנהיג מפלגת הלייבור, כריס ווטסון, שזמן קצר לאחר מכן הוחלף במנהיג מפלגת הסחר החופשי, ג'ורג' רייד, שבתורו הוחלף שוב על ידי דיקין. הן ווטסון והן רייד פנו לנורתקוט בבקשה לעשות שימוש בסמכותו ולפזר את הפרלמנט לפני שהם התפטרו מתפקידם ובשני המקרים דחה נורתקוט את בקשתם. באותה עת לא הטיל אף אחד ספק בכך שלמושל הכללי יש שיקול דעת עצמי במקרים אלה. בזכות עמידתו האיתנה של נורתקוט, כיבדו כל הפוליטיקאים את החלטותיו.
כמו קודמיו בתפקיד, ראה נורתקוט את עצמו הן כנציג דיפלומטי של ממשלת בריטניה והן כנציג הכתר. הוא היה מעורב באופן פעיל במשא ומתן בין ממשלתו בריטניה ואוסטרליה על הנושאים השנויים במחלוקת של הסחר והספנות, למרות שהשפעתו הצטמצמה ב-1906, כאשר המפלגה הליברלית עלתה לשלטון בבריטניה.
ב-1907 הסתכסכו נורתקוט ודיקין על רקע סירובו של נורתקוט, על פי הנחיות מלונדון, לתת את ההסכמה המלכותית לחוק שהיה אמור להגביל את הפניות מבתי המשפט האוסטרלים למועצה המלכותית. דיקין, למרות היותו אימפריאליסט נאמן, האמין שהפרלמנטים האוסטרלים צריכים להיות הריבונים על אוסטרליה, ואמר זאת בבוטות לנורתקוט. צעד זה היה אחד הגורמים להכרזתו של נורתקוט בפברואר 1908 על כוונתו להתפטר, שנה לפני המועד המתוכנן לתום כהונתו. בספטמבר עזב נורתקוט את אוסטרליה. שנה לאחר מכן הוא הצטרף למועצה המלכותית.[1]
חייו האישיים
לורד נורתקוט נשא לאישה את אליס, בתו המאומצת של לורד מאונט סטפן, ב-1873. לזוג לא נולדו ילדים. לאחר שובו לבריטניה החלה בריאותו להתדרדר והוא מת בספטמבר 1911 בגיל 64. לידי נורתקוט מתה ב-1934.[1]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 thepeerage.com Henry Stafford Northcote, 1st and last Baron Northcote
- ^ The London Gazette: no. 24837. p. 2657. 23 April 1880.
- ^ The London Gazette: no. 25761. p. 6374. 25 November 1887.
- ^ The London Gazette: no. 27141. p. 8182. 5 December 1899.
- ^ The London Gazette: no. 27165. p. 1075. 16 February 1900.
- ^ The Advertiser, 10 August 1903, page 4
| המושלים הכלליים של אוסטרליה | ||
|---|---|---|
|
