הנרי ריינדרס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הנרי ריינדרספלמית: Henri Reynders,‏ 19031981) היה נזיר בנדיקטיני בלגי וחסיד אומות העולם.

קורות חיים

שחרות

ריינדרס היה החמישי מבין שמונה ילדיהם של בני זוג שהשתייכו למעמד הבינוני גבוה והיו קתולים אדוקים. הוא למד יוונית קלאסית ולטינית בבית ספר קתולי והתקבל בתור נזיר למנזר קייזרסברג (אנ') בלוון שבבלגיה. לאחר שסיים את לימודיו בהצלחה קיבל ריינדרס את השם "האב ברונו" (Dom Bruno).

בשנת 1922 החל ריינדרס ללמוד תאולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה הקתולית של לוון ובאתנאום של סנט אנסלם ברומא. בשנת 1925 הצטרף ריינדרס למנזר מונט-סזאר (Mont-César) ושם חקר את אירנאוס, מאבות הכנסייה. הוא הוסמך לכמורה ב-1928 בלוון, ובשנת 1931 קיבל תואר דוקטור בתאולוגיה.

ריינדרס שב למנזר מונט-סזאר והיה שם מורה לא קונבנציונלי, למורת רוחו של אב המנזר השמרן. הוא השתמש בהוראתו בתכנים של מרטין לותר. בתגובה קוצצו שעות ההוראה שלו והוטל עליו להיות חונך לבן משפחת אצולה צרפתי שהתגורר בבלגיה. בהתייחסו לאפיזודה הזו העיר לימים ריינדרס בבדיחות הדעת: "אני, אנרכיסט, מלמד נסיך!"

עם הזמן שב ריינדרס למשרת ההוראה שלו ופרסם מספר פרסומים בכתבי עת תאולוגיים שהוקדשו לתאולוגיה של העת העתיקה וימי הביניים.

באישור אב המנזר שלו ביקר ריינדרס ברחבי בלגיה ומחוצה לה והרצה במוסדות קתוליים. בין היתר ביקר בגרמניה הנאצית ונחשף למחזות אנטישמיים שאותם הגדיר "מבחילים".

מעורבותו בפעילות הצלה בתקופת השואה

בשנת 1942 הוצב ריינדרס בבית עיוורים שליד טירת הודבומו (Hodbomont), כ-30 ק"מ מדרום למסטריכט שבבלגיה. התגלה לו שמנהל הבית ורבים מתושביו היו יהודים במסתור. הוא יצר קשר עם מנהליהם של ארגוני עזרה נוצריים שבית העיוורים השתייך להם, וסייע בארגון העברתם של הילדים מבין החוסים אל מקומות מסתור אחרים. בינואר 1943 שב ריינדרס לפעול להסתרת יהודים, בשיתוף עם אלברט ון דן ברג (Van den Berg) ותוך קבלת עזרה פיננסית ממנו[1] ומהבנקאי והכלכלן הבלגי ז'יל דובואה-פלרה (Jules Dubois-Pelerin).[2] ריינדרס נסע על אופניו באזור הכפרי וסייע ביצירת קשרים בין יהודים לבין מסתירים פוטנציאליים. להסתרת יהודים הסתייע ריינדרס בבתיהם של בני משפחתו, בהם אמו ואחיו, וכן במוסדות קתוליים.

ככל הידוע הציל ריינדרס מאות ילדים יהודיים. במחברתו תעד ריינדרס את מעשי ההצלה, את הכספים שחילק, את אישורי הזהות הקתוליים המזויפים ואת שמותיהם של כל המקומות בהם הסתיר יהודים. בין היתר מופיעות במחברת מספר עדויות כתובות מפיהם של הניצולים. הוא הכניס את חלקם למוסדות קתוליים אך קבע את סידורי ההסתרה כך שהיהודים לא ייאלצו ללמוד ריטואלים קתוליים.

עם שחרור האזור בספטמבר 1944 הצטרף ריינדרס לכוחות בלגיה החופשית ששירתו עם כוחות בעלות הברית, ככומר צבאי.

לאחר המלחמה

לאחר המלחמה פעל ריינדרס לאיחוד בין הילדים המוסתרים לבין אלה מבין הוריהם ששרדו את השואה. הוא שמר על קשר עם חלק מהניצולים. לגבי אלה מביניהם שביקשו לעבור הטבלה לנצרות, הוא דן בכל מקרה לגופו תוך בדיקת הנסיבות שהביאו לבקשה ובירור אם הבקשה אותנטית ונובעת מתחושה פנימית, או שהיא נובעת מתחושות אהדה למצילים הקתוליים. כמו כן פרסם ריינדרס את המחברת, שבה היו כ-300 אזכורים של מעשי הצלה.

הוא המשיך לעבוד בכמורה בבלגיה, צרפת ורומא. בשנת 154 פרסם ריינדרס מחקר מקיף ולקסיקון בנושא אירנאוס. בשנת 1968 עבר למנזר בעיר אוטינייה (Ottignies) בבלגיה ושם שרת ככומר. בשנת 1975 חלה במחלת פרקינסון וכעבור שש שנים מת.

ב-1964 העניק יד ושם לריינדרס את אות חסידי אומות העולם.

העץ שניטע ביד ושם לכבוד חסיד אומות העולם הנרי ברונו ריינדרס

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0