הסכם תעופה
הסכם תעופה (באנגלית: air transport agreement, נקרא לפעמים גם air service agreement -ו ATA או ASA) הוא הסכם בילטרלי להסדרת שירות תעופה מסחרית בינלאומית בין שתי מדינות.
המערכת של הסכמי תעופה מבוססת על אמנת שיקגו והאמנות הרב-צדדיות הקשורות אליה. אמנת שיקגו נחתמה בדצמבר 1944 ומאז חלה על שירותי אוויר בינלאומיים. לאמנה יש גם מגוון נספחים המכסים נושאים כמו אבטחת תעופה, פיקוח על בטיחות, כושר אווירי, ניווט, הגנה על הסביבה וגישה (כניסה ויציאה משדות תעופה).
היסטוריה
בשנת 1913, במה שהיה כנראה הסכם התעופה הראשון, נחתם הסכם בין גרמניה לצרפת להסדרת שירותי ספינות אוויר בין המדינות.
אחד ההסכמים הראשונים לאחר מלחמת העולם השנייה היה הסכם ברמודה, שנחתם ב-1946 בין הממלכה המאוחדת וארצות הברית. מאפייניו של הסכם זה הפכו מודל לאלפי הסכמים כאלה שיבואו בעקבותיהם, אם כי בעשורים האחרונים חלק מהסעיפים המסורתיים בהסכמים כאלה שונו בהתאם למדיניות "שמיים פתוחים" שאומצה על ידי מדינות ברחבי העולם[1].
באופן עקרוני כל הסכם תעופה צריך להיות רשום על ידי הארגון הבין-לאומי לתעופה אזרחית ב-DAGMAR, מסד הנתונים של הארגון, אך מקור זה אינו מקיף לחלוטין.
הסכמי תעופה הם הסכמים פורמליים בין מדינות - הנלווים למזכרי הבנות וחילופי מסמכים דיפלומטיים רשמיים.
הסכמי תעופה מכסים את המסגרת הבסיסית שבמסגרתה ניתנות לחברות תעופה זכויות דו-צדדיות כלכליות לטוס בין שתי מדינות. התדירות, חברות התעופה המיועדות של שתי המדינות החותמות, נקודות המוצא והביניים, זכויות התעבורה, סוג המטוס ונושאי מס מכוסים בדרך כלל על ידי מזכרים.
הסכמי התעופה של ישראל
במשך השנים חתמה מדינת ישראל עשרות הסכמי תעופה עם מדינות שונות, בין השאר:
- איחוד האמירויות - באוקטובר 2020, נחתם הסכם תעופה עם איחוד האמירויות, שמאפשר 28 טיסות נוסעים שבועיות בין נתב"ג לנמלי התעופה באיחוד האמירויות הערביות. בנוסף, ההסכם מאפשר טיסות שכר ללא הגבלה מנמל התעופה רמון, וכן 10 טיסות מטען שבועיות בין המדינות[2].
- איטליה - במאי 1952 חתמו לראשונה שתי המדינות על הסכם תעופה שהתיר לחברת אל על לבצע טיסות המשך מרומא לניו-יורק, וינה ואתונה. ההסכם היה העל חשיבות רבה באותה עת, מאחר שמטוסים לא היו בעלי טווח טיסה שאפשר טיסה ישירה מישראל לצפון אמריקה[3].
- ארמניה - בשנת 1997 חתמו שתי המדינות על הסכם תעופה, אשר אפשר קיום טיסות סדירות ביניהן. אך עד שנת 2012, הופעל הקו בין ירוואן לתל אביב רק על ידי חברת התעופה הארמנית ארמאוויה. בנובמבר 2012 החלה גם חברת ארקיע, להפעיל טיסות סדירות בין שתי המדינות[4].
- בחריין - ב-22 באוקטובר 2022 חתמו שתי המדינות על הסכם תעופה שמאפשר הפעלת 14 טיסות נוסעים שבועיות בין נתב"ג למנאמה והפעלת מספר טיסות לא מוגבל בין בחריין לנמל התעופה רמון[5].
- גאורגיה - ישראל וגאורגיה חתמו על הסכם תעופה לראשונה במאי 1992[6] מאז הורחב ההסכם מספר פעמים. בספטמבר 2003 נחתם הסכם שהתיר גם לחברת ארקיע לבצע טיסות סדירות שבועיות בין נמל התעופה בן-גוריון לטביליסי. זאת לאחר שאל-על החליטה לא לבצע טיסות מקבילות בקו מול חברת התעופה הלאומית של גרוזיה, "אייר זנה", על פי ההסכם הקודם[7]. באוגוסט 2012 נחתם הסכם תעופה חדש שאפשר לחברות תעופה נוספות של ישראל וגאורגיה להפעיל טיסות בין שתי המדינות ולהגדיל את תדירות הטיסות מ-6 טיסות ל-10 טיסות שבועיות לכל צד. עוד סוכם, כי כל מדינה תוכל למנות 3 חברות תעופה סדירות להפעלת טיסות הנוסעים, במקום חברת תעופה אחת[8].
- דרום אפריקה - באוקטובר 1950 נחתם הסכם תעופה בו הוסכם על הפעלת טיסות סדירות של אל על ליוהנסבורג[9].
- הממלכה המאוחדת - בספטמבר 1950 נחתם הסכם תעופה ראשון עם בריטניה, במסגרתו הוסכם שמטוסים בריטים יוכלו לבצע עצירות ביניים בלוד בדרכם למזרח[10]. בספטמבר 2007 נחתם הסכם תעופה חדש בין ישראל לממלכה המאוחדת, שכלל הוספת מפעילה שנייה לקו הטיסות בין לונדון לתל אביב[11].
- הרפובליקה הדומיניקנית - באוגוסט 1999, נחתם הסכם תעופה ראשון של ישראל עם הרפובליקה הדומיניקנית[12], אם כי רק בשנת 2016 החלה לפעול טיסה ישירה מתל אביב לרפובליקה הדומיניקנית, במסגרת חבילת נופש, ולא באופן קבוע[13].
- וייטנאם- בדצמבר 2020 חתמו שתי המדינות על הסכם תעופה שיאפשר פתיחת קו תעופה ישיר בין המדינות[14].
- מיאנמר - בינואר 2003 נחתם הסכם תעופה ראשון עם מיאנמר[15].
- רוסיה - בנובמבר 2002 ישראל ורוסיה חתמו בסוף השבוע על הסכם תעופה חדש המסדיר את טיסות השכר בין המדינות[16].
- שווייץ - ב-2006 חתמו המדינות על הסכם תעופה חדש המאפשר להגדיל את מספר הטיסות בין המדינות[17].
הערות שוליים
- ↑ זוהר בלומנקרנץ, מהו הסכם "שמיים פתוחים"?, באתר הארץ, 19 באפריל 2013
אלעד שמחיוף, מה היא בעצם מדיניות השמיים הפתוחים?, באתר מאקו, 18 באפריל 2013 - ↑ מיכל רז-חיימוביץ', הסכם התעופה עם האמירויות יאפשר 112 טיסות שבועיות לכל כיוון, באתר גלובס, 20 באוקטובר 2020
הדר קנה, הכינו את הדרכונים: הסכם התעופה בין ישראל לאמירויות ייחתם השבוע, באתר TheMarker, 18 באוקטובר 2020 - ↑ הסכמי תהבורה אוירית עם איטליה, קול העם, 21 במאי 1952
- ↑ ספיר פרץ, ארקיע תתחיל לטוס לארמניה: תפעיל טיסות בקו ת"א-ירוואן, באתר גלובס, 5 בנובמבר 2012
- ↑ עמליה דואק, בחרין חתמה על הסכם תעופה עם ישראל, באתר מאקו, 22 באוקטובר 2020
מיכל רז-חיימוביץ', נחתם הסכם תעופה בין ישראל ובין בחריין, באתר גלובס, 22 באוקטובר 2020 - ↑ עתי"ם, ישראל וגרוזיה חתמו על הסכם תעופה משותף, חדשות, 22 במאי 1992
- ↑ זוהר בלומנקרנץ, ארקיע תפעיל מיוני 2004 טיסה שבועית לגרוזיה, באתר הארץ, 8 בספטמבר 2003
- ↑ זוהר בלומנקרנץ, למרות האיומים: כץ ממשיך בצעדים לפתיחת השמיים לתחרות, באתר TheMarker, 6 באוגוסט 2012
- ↑ הקו השבועי בין לוד ויוהאניסבורג ייפתח במוצאי שבת, הארץ, 22 באוקטובר 1950
- ↑ א. רות, לוד - מרכז תחבורה חשוב בין המזרח הרחוק לארה"ב לפי הסכם התעופה בריטניה - ישראל, הארץ, 27 בספטמבר 1950
- ↑ ישראל ובריטניה סיכמו על הוספת מפעילה שנייה לקו הטיסות בין לונדון לתל-אביב, באתר גלובס, 12 בספטמבר 2007
דליה טל, הסכם תעופה חדש בין ישראל ואנגליה, באתר גלובס, 11 בספטמבר 2007 - ↑ דרור מרום, הסכם תעופה ראשון עם הרפובליקה הדומיניקנית, באתר גלובס, 23 באוגוסט 1999
- ↑ מיכל רז-חיימוביץ', כמה תעלה טיסה ישירה מתל-אביב לאיים הקאריביים?, באתר גלובס, 8 ביוני 2016
- ↑ חתימת הסכם בריאות עם הודו והסכם שירותי תעופה עם וייטנאם, באתר Gov.il, 21 בדצמבר 2020
- ↑ זוהר בלומנקרנץ, ישראל ומיאנמר עומדות לחתום לראשונה על הסכם תעופה, באתר TheMarker, 20 בינואר 2003
- ↑ זוהר בלומנקרנץ, ישראל ורוסיה חתמו על הסכם תעופה בתחום השכר, באתר TheMarker, 3 בנובמבר 2002
- ↑ הסכם ישראל-שווייץ: מספר הטיסות השבועיות יגדל ל-17, באתר TheMarker, 25 באוקטובר 2006
הסכם תעופה41213114Q4907577