הסליק ברמת יוחנן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הסליק ברמת יוחנן
מבנה המחסן ההיסטורי תחתיו נחפר הסליק
המדפים במחסן הבגדים שהסתירו את הכניסה לסליק. פתח הסליק חבוי במשבצת השנייה מהקיר. סיבוב אחד הברגים של המדפים מוריד את הקוביה ומזיז אותה
מבט על הסולם היורד מפתח הסליק המקורי. משמאלו של הסולם נראית הידית שאיפשרה את סגירת הפתח מתוך הסליק. מימין ניתן לראות את הפתח שנפרץ בקיר הסליק כדי לאפשר ירידת מבקרים

הסליק ברמת יוחנן היה הסליק המרכזי של קיבוץ רמת יוחנן. נבנה ב-1941 מתחת למחסן בגדי החורף ושימש לאחסון נשק עד ובמהלך מלחמת העצמאות. הסליק נפתח רק לאחר מלחמת ששת הימים ומהווה אתר תיירות וחלק משביל המורשת של הקיבוץ[1].

רקע

עם סיום מלחמת העולם הראשונה החל היישוב בארץ לאגור נשק לא חוקי (קנוי וגנוב) בסליקים ישוביים רבים (חלקם הגדול מאולתר) מתוך הבנה שהשלטון הבריטי לא ייתן תמיד מענה ביטחוני. מגמה זו התחזקה ב-1925 כשארגון ההגנה הוקם והחל לבנות סליקים מרכזיים ברחבי הארץ.

גם בקיבוץ רמת יוחנן, שהוקם ב-1932, החל תהליך התקנה והטמנה של סליקים קטנים[2] אולם ב-1941 הוחלט על הקמת סליק מרכזי בשיתוף ארגון "ההגנה".

ההיסטוריה של הסליק

המקום שנבחר לבניית הסליק המרכזי היה מחסן בגדי החורף של הקיבוץ. היה זה מבנה בריטי בעל גג מקושת בו אוחסנו, במהלך הקיץ, שמיכות ובגדי חורף. תחילה הוקם המבנה מעל הקרקע אז החלו מספר חברי קיבוץ[3], לחפור באחת מפינות המבנה. בסיום החפירה נוצקו קירות הסליק ותקרתו כשצינור אוורור הותקן בדופן הסליק. גודל הסליק היה 3.6 מטר על 2.7 מטר וגובהו כ-2.3 מטר.

הירידה לסליק נעשתה דרך פיר ובו סולם. בפתח הפיר הותקנה דלת מתוחכמת שבסיבוב בורג ברצפה הייתה הדלת הכבדה יורדת כ-20 ס"מ ואחר כך ממשיכה לנוע הצידה כ-60 ס"מ עד חשיפת הפתח.

לאחר סיום בניית הסליק (ב-1942 או 1943) החלו חברי הקיבוץ וארגון "ההגנה" לאחסן במקום נשק. למזלם של חברי הקיבוץ לא ערך הצבא הבריטי חיפוש במשק במהלך השבת השחורה ב-1946. בהמשך שימש הנשק שבסליק בקרבות מלחמת העצמאות ובסיום המלחמה הוחזר חלקו לסליק ולא נמסר לצה"ל.

לאחר מלחמת העצמאות

בניגוד לסליקים אחרים, שרק בודדים ידעו עליהם, במקרה של הסליק ברמת יוחנן ידעו רבים מחברי הקיבוץ על הסליק שמתחת למחסן הבגדים אולם הסוד היה איך נכנסים אליו. בין המובילים במאמצים לחשיפת הסליק היה גם קובי ריכטר שאביו קלמן ריכטר היה בין בוני הסליק. בערך ב-1963 רמז קלמן שיש לחפש בורג ברצפת המחסן. בעזרת רמז זה יצרו המחפשים מפתח והצליחו להפעיל את המנגנון של המכסה, לפתוח את הסליק ולהגיע לנשק. על אף הגילוי הוחלט להשאיר את הנשק בסליק מתוך תחושה שהסכנה הביטחונית טרם חלפה.

רק לאחר מלחמת ששת הימים הרגישו חברי המשק שהסכנה חלפה והסכימו במשק למסור את הנשק לצה"ל[4] והוא הועבר למוזיאון חיל האוויר בחצרים. ב-2001 שופץ הסליק וחלק מהנשק שהיה בו הוחזר לצורך תצוגה ובנוסף נפתחה אליו גישה דרך גרם מדרגות חיצוני. במקביל הפך המחסן העליון למוזיאון המציג פריטים מההיסטוריה של הקיבוץ. ב-2011 שיחזרו חברי המשק את מנגנון הפתיחה המקורי שסגר על הפיר דבר שמאפשר הדגמה של פתיחתו.

לאחר חפירת הסליק המרכזי המדובר נחפר בקיבוץ סליק נוסף גדול יותר. סליק זה נתגלה בשנות ה-90 במהלך בניית שכונת מגורים ולאחר בדיקתו כוסה ובתים נבנו מעליו.

לקריאה נוספת

  • ד"ר רפי קיטרון, ארץ ישראל הנסתרת - סיפורם של הסליקים ותולדותיהם, הוצאת אריאל, 2010, עמודים 159–160

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הסליק ברמת יוחנן בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ שביל מורשת רמת יוחנן, באתר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
  2. ^ למשל מתחת לרצפת המזכירות, במוסך, ברפת ועוד
  3. ^ שמות חברי הקיבוץ המעורבים בהקמת הסליק היו: קלמן ריכטר, שלמה יזרעאלי, רפאל באוואר, חנן שמלץ, מנדל רייזנר, יצחק בלנק, יצחק כתר ובנימין זוסמן
  4. ^ בסליק נמנו כ-200 רובים, מספר מרגמות, מקלעים, אלפי כדורי רובה, רימונים ופגזי מרגמה


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0