הסליק במזרע
.JPG)
הסליק במזרע היה הסליק המרכזי של קיבוץ מזרע שנבנה ב-1936 כחלק מהמכבסה של הקיבוץ. שימש לאחסנת נשק לא חוקי עד מלחמת העצמאות. לאחר קום המדינה שומר הסליק והפך לאתר מורשת.
רקע
לאחר הקמת קיבוץ מזרע ב-1923 החלו חברי הקיבוץ לאסוף נשק הגנה לא חוקי. בתחילה נשמר הנשק בסליקים מאולתרים שכללו צנורות מתכת אטומים וחביות וכן תחת לרצפת מחסן חדר האוכל.
בעקבות מאמצי הבריטים לאיתור סליקים ברחבי הארץ, תוך שימוש במגלי מתכות, התגבר החשש שפתרונות ההסלקה הקיימים אינם בטוחים עוד וגדולים הסיכויים שייתגלו בחיפוש. בהתאם לכך הורתה הנהגת ארגון "ההגנה" לבנות סליק בטוח יותר.
הקמת הסליק המרכזי
החיפוש אחר מקום מתאים לסליק חדש הוביל את אנשי "ההגנה" למכבסה שהייתה באותו זמן בבנייה[1]. בניית הסליק החלה ב-1936 והוא נחפר מתחת לאזור תליית הכביסה במסווה של בור ספיגה. עם השלמת החפירה יצקו הבנאים בטון בקירות ובתקרה כך שנוצר חדר בגודל של 2.5 על 2.5 מטר ובגובה של 2.1 מטר. מהסליק נחפרה מנהרה אופקית עד מתחת למכבסה שם נבנה פיר אנכי שהגיע לפני הקרקע. העמודים ששימשו לתליית הכביסה מעל הסליק היו בעצם ארובות האוורור של הסליק.
הירידה לפיר הוסוותה על ידי אמבטיה ששימשה את חברי הקיבוץ למרחצאות בריאות בעזרת בוץ שהובא לקיבוץ מחמי טבריה. האמבטיה עצמה הותקנה על גבי מסילות שאיפשרו את הזזתה על מנת לחשוף את פתח הירידה. בתחילה חובר מנגנון הזזת האמבטיה לאחד הברזים אולם לאחר שבטעות נעשה בו שימוש ונחשף פתח הכניסה לסליק הועבר מנגנון הזזת האמבטיה לחדר סמוך בה הוצב הדוד לחימום המים לאמבטיה.
לאחר סיום הבנייה הועברו למקום, בחשאי, כלי הנשק מהסליקים האחרים ומונו 4 מחברי המשק כאחראים לטיפול בנשק.
השבת השחורה
ב-29 ביוני 1946, במהלך השבת השחורה, הגיעו כ-1000 חיילים בריטים גם למזרע בחיפוש אחר סליקים ונשק. יעדם המרכזי לא היה הסליק במכבסה אלא מטה ההגנה ששכן בצריף שכונה "צריף המודדים של הקרן הקיימת". חברי הקיבוץ הצליחו לעכב את החיילים בשער בזמן שאחרים פינו מסמכים ומשדרי אלחוט מהצריף לפינות מסתור ברחבי הקיבוץ (וביניהם גם לסליק במכבסה). בחיפוש מקיף שערכו הבריטים בקיבוץ לא הצליחו לגלות את הסליק המרכזי שמתחת למכבסה. לעומת זאת בצריף מטה הפלמ"ח תפסו הבריטים רשימה מקודדת של כל חברי הפלמ"ח שנשכחה מאחור. הצליח אחד מחברי המשק, שהיה באותו זמן חייל בבריגדה היהודית, להשמיד את מחברת הקודים והבריטים לא הצליחו לפענח את הרשימה המקודדת[2].
אחריתו של הסליק
הסליק המשיך לשמש את חברי הקיבוץ עד קום המדינה אז נמסר הנשק שבו לרשות צה"ל. חברי הקיבוץ שימרו את המקום והפכו אותו לאתר מורשת עם הסברים על המקום וניתן לערוך בו סיורים.
לקריאה נוספת
- ד"ר רפי קיטרון, ארץ ישראל הנסתרת - סיפורם של הסליקים ותולדותיהם, הוצאת אריאל, 2010, עמודים 137–138.
קישורים חיצוניים
- זיו ריינשטיין, נמלטים מהחום: טיול תת-קרקעי בעמק יזרעאל, באתר ynet, 31 ביולי 2013
הערות שוליים
- ^ בעל הרעיון לבניית הסליק במכבסה ואחד השותפים להקמתו היה חבר הקיבוץ ישראל פינסטר. שאר השותפים לבניית הסליק היו אריה כפיר, אברהם כץ, אברהם אמרנט ואהרון מינצר
- ^ ניר מן, האלמוני שהציל את הפלמ"ח, באתר News1 מחלקה ראשונה, 3 ביולי 2012
| סליקים בארץ ישראל | ||
|---|---|---|
| כללי | סליק • פורטל:אתרי מורשת בישראל/סליקים |  |
| אתרי סליקים | ||
| אירועים | השבת השחורה | |
| אישים | משה אגוזי • יקותיאל שבח • צבי בן-יעקב | |
