סליק אבידוב בנהלל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הכניסה למבנה הרפת של משק אידוב ממנו ניתן היה לרדת לסליק
סכמה של הסליק בנהלל. ניתן לראות את 2 הבורות ואת הירידה לסליק

סליק אבידוב בנהלל היה סליק מרכזי של ארגון ההגנה שנבנה ב-1943 בחצר ביתו של יעקב אבידוב בנהלל. לאחר הקמת המדינה הוכרז כאתר מורשת מטעם המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל וניתן לסייר במקום.

רקע

לאחר תום מלחמת העולם הראשונה החלו יישובים רבים לאסוף ולרכוש נשק כשכל ישוב דאג לעצמו ובהתאם לכך כל ישוב טרח והקים סליקים פרטיים בתחום היישוב בכוחות עצמו. החל מ-1925, עם קום ארגון ההגנה, החלו ראשי הארגון בתהליך כלל ארצי של הרחבת היקף הנשק הנאגר ושיפור אופן אחסנתו. במסגרת זו הקים הארגון 4 סליקים ארציים מרכזיים (בגבעתיים, קבוצת גבע, קבוצת כנרת ובאיילת השחר). בנוסף פעל הארגון לשפר את הסליקים ביישובים נוספים ברחבי הארץ.

מאחר שרוב הסליקים הוקמו בקיבוצים היו אלו "על הכוונת" של הבריטים דבר שהתבטא בפשיטות ובחיפושים חוזרים ונשנים בקיבוצים. לכן החליטו ראשי ההגנה לפזר את הסיכון ולהקים סליקים גם במושבים. החלטה זו לוותה בהרבה חששות בגלל העונשים הכבדים שהטילו הבריטים בעקבות גילוי סליקים. בעוד שבמקרה של גילוי סליק בקיבוץ אין גורם אחד שניתן להאשים אותו הרי שבמקרה של גילוי סליק במשק פרטי במושב כן ניתן להאשים גורם ספציפי.

על אף החשש החל ארגון "ההגנה" בבניית סליקים במושבים כשאחד מהם נבנה במשק של יאני אבידוב בנהלל[1].

ההיסטוריה של הסליק

בניית הסליק במשק אבידוב החלה ב-1943. כדי להסוות את מטרת הבנייה הכריז אבידוב על בניית בור איסוף שתן של הפרות ברפת המשק. התכנון היה לחפור 2 בורות כשלבור הקטן אכן יאסף השתן בעוד שהבור הגדול יהפוך לסליק.

את החפירה ביצעו פועלים, מומחי חציבה, מחיפה. עבודתם לוותה במחאה של תושבי נהלל שלא היו בסוד העניינים והתנגדו לעבודת שכירים במושב. לאחר סיום חציבת 2 הבורות נוצק בטון בקירות ובתקרה. הסליק נבנה בעומק 2.5 מטר ובשטח של כ-5 מ"ר. פיר חיבר אותו אל פני הקרקע שם הוסתר פתחו במשאבה אותה ניתן היה להזיז[2]. במקביל לבנייה הונחו 4 צנורות אוורור אנכיים שהוסוו כעמוד חשמל וכעמודי תמיכה למבנה הרפת שנבנתה מעל הסליק.

עם סיום בניית הסליק החלו אנשי ההגנה להעביר אליו נשק במהלך הלילה. בשבת השחורה לא גילו הבריטים את הסליק אך מחשש שבחיפוש נוסף הוא יתגלה נאטם הפתח עד פרוץ מלחמת העצמאות אז הוא נפתח שוב והנשק שבו נמסר לכוחות הלוחמים.

לאחר קום המדינה

ניסיון ההשתלטות על הסליק

על אף הקמת המדינה וצה"ל נותר בארגונים שונים החשש מפני הממלכתיות. אחד הארגונים האלו היה מפ"ם שחשד במנגנונים של מפא"י ולכן הורתה הנהגת מפ"ם לקיבוציו להכין נשק בסליקים. ב-1949 נרשם ניסיון דומה של מפ"ם להשתלט על הסליק במשק אבידוב. דב אבידוב (בנו של יאני) הוזמן לפגישה עם משה סנה בחיפה כשבהמשך החלו שליחים של מפ"ם לשפץ את הסליק ללא אישור המשפחה. הנושא דווח למשה דיין ואיסר הראל והניסיון נעצר.

הקמת המוזיאון

נכדו של יאני, עופר אבידוב, שיפץ את הסליק והפך אותו לאתר תיירות הפתוח למבקרים המשולב במספר אתרים נוספים הקשורים לסיפור משפחת אבידוב.

מחווה אומנותי

כמחווה לסליק אבידוב מספר מאיר שלו, בספרו מספר על שומר הכפר, רילוב, על הסליק שהקים ברפת שלו, ועל שלל כלי הנשק שצבר שם.

לקריאה נוספת

  • ד"ר רפי קיטרון, ארץ ישראל הנסתרת - סיפורם של הסליקים ותולדותיהם, הוצאת אריאל, 2010, עמודים 144–145

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סליק אבידוב בנהלל בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ אבידוב היה פעיל בארגון ההגנה
  2. ^ תחילה הוזזה המשאבה ידנית ובהמשך הורכב מנוף שהקל על הזזת המשאבה


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0