הסמקה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הסמקה היא מצב טבעי ונפוץ למדי שבו כלי הדם שבאזור הלחיים מתרחבים באופן לא רצוני, והלחיים "מקבלות" צבע ורוד-אדמדם.

ההסמקה נפוצה כשמרגישים מבוכה, כעס, התרגשות או בושה, כמו כן לפעמים מזוהה עם רגשי חיבה עזים (מסתבר שנובעת גם כן מבושה ומבוכה) . לעיתים קרובות ההסמקה מתרחשת כשחום הגוף גבוה, כחלק ממנגנון הקירור של הגוף; הרחבת כלי הדם ההיקפיים. כשהסמקה מופיעה ללא סיבה "מספיק טובה" זה עלול להיות סימפטום של חרדה חברתית.

ביהדות נודעת התייחסות מחמירה מאד לגרימת בושה לאדם עד שמסמיק וכך אמרו חכמים [1] כל המלבין פני חברו ברבים כאילו שופך דמים משום 'דאזיל סומקא ואתי חיוורא- כלומר הדם (אדמומית פניו) מתאסף והולך לו ופניו מלבינות.

אריתרופוביה הוא פחד מהסמקה, מהמילים היווניות ερυθρός, אדום, ו- φοβία, פחד, מילולית "פחד מאדמומיות.".

קישורים חיצוניים

Flag of WHO.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא בריאות. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0
  1. ^ בבא מציעא נח ע"ב. ותוס' שם