הסרת שיער בלייזר
הסרת שיער בלייזר הוא הליך קוסמטי, בו רופא או מטפל בהשגחת רופא מפעיל מכשיר לייזר ייעודי להסרת שיער מהמטופל. שיטה זו מסוגלת להוריד כמויות גדולות של שיער משטחים גדולים בגוף (כגון גב או חזה).
מאחר שקרן האור נספגת באופן בררני בפיגמנט החום, השיטה מתאימה לשיער כהה ולא לבעלי שיער ג'ינג'י, בלונדיני או לשיער שיבה וכמו כן אינה מתאימה לבעלי עור כהה, העלול לספוג את הקרניים ולסבול מכוויות. ככל שהשערה כהה יותר, והעור בהיר יותר, כך השיטה יעילה יותר ובטוחה יותר.
היסטוריה
מכשיר הלייזר הראשון שנועד להרוס את זקיקי השיער הומצא על ידי תיאודור הרולד "טד" מיימן, פיזיקאי יהודי אמריקאי ב־7 ביולי 1960. לייזר זה מסוג אודם (RUBY) היה איטי ולא יעיל; הוא הצליח למזער את צמיחת השיער אך גם הביא לנזק קשה וכוויות בעור. לייזר זה היה יכול להרוס רק כמה זקיקי שיער בכל פעם, מה שהפך את הסרת השיער לתהליך מייגע מאוד.
לייזר מסוג אלכסנדרייט Alexandrite פותח לראשונה בשנות השבעים. אף על פי שהלייזרים הללו היו הרבה יותר בטוחים מקודמיהם, הם לא הצליחו לספק חום מספיק כדי להרוס את זקיק השיער. כתוצאה מכך נדרשו שנים על מנת להגיע לתוצאות קבועות.
לייזר מסוג יאג YAG היה הלייזר הראשון שאושר על ידי ה-FDA להסרת שיער בשנת 1964. לייזר זה הצליח להפחית את צמיחת השיער אך לא הצליח להסיר שיער באופן קבוע.
בשנת 1975, דרמטולוג הרווארד ד"ר תומאס ב פיצפטריק, דרמטולוג הארוורד יצר את סולם סוגי העור של פיצפטריק שמציע סיווגים לצבע עור האדם. משתמשים בו כיום כדי לקבוע מועמדים מתאימים לטיפול בלייזר והתאמת סוג הלייזר המתאים לטיפול.
בשנת 1983 המדענים הצליחו לפתח לייזר המצליח לאתר את זקיק השיער. כתוצאה מכך, היה ניתן להרוס את זקיק השערה מבלי ליצור נזק לעור.[1]
מכשירי הסרת שיער בלייזר נהפכו לנגישים מסחרית בשנים 1995 ו-1996.[2]
אופן פעולת המכשיר והטיפול
העיקרון העומד מאחורי המכשיר הוא "פוטותרמוליזיס סלקטיבי" (הפירוש של "פוטותרמוליזיס" הוא פירוק על ידי אור). הלייזר עובר דרך העור הבהיר, נספג באזור המצמיח שיער כהה, הופך לאנרגיית חום ומשמידו. המטרה הכהה היא בדרך כלל מלנין אשר נמצא בריכוז גבוה בבסיס השיער. טכניקה זו יעילה ברוב המכשירים עבור אנשים בהירים בעלי שיער כהה – הם אשר מראים בידול מובהק בין עורם לשיערם. פיתוחים נוספים במכשיר הלייזר, אפשרו גם לכהי עור ובעלי שיער בהיר לעבור את הטיפול.
אופן הטיפול
הסרת שיער בלייזר מתבצעת על ידי רופא או על ידי מטפל בהשגחת רופא. בדרך כלל ב-5–12 טיפולים שונים, זאת מכיוון שלא כל השיער חשוף בזמן הטיפול הבודד ולעיתים חלק מהשיער מתגבר על הטראומה וגדל שוב. מספר הטיפולים תלוי במגוון גורמים שהחשובים בהם הם תכונות השיער ושינויים הורמונליים בגוף. בכל מקרה, היעילות המקסימלית של טיפולי הלייזר היא הסרה של 90% מהשיער ואת השיער הנותר יש להוריד בשיטת האפילציה.
רקע פיזיקלי להסרת שיער בלייזר
לייזר-רקע
מודל האטום וקרינה אלקטרומגנטית
בשנת 1913 הציע החוקר נילס בוהר שהאלקטרונים באטום של כל חומר שהוא, מסודרים במסלולים מסוימים-רמות אנרגיה שונות. הוא קבע כי אטומים יכולים לעבור בין המסלולים האלה. עלייה ברמת אנרגיה של אלקטרון היא תוצאה של ספיגת אנרגיה, וירידה ברמת אנרגיה-תוצאתה פליטת אנרגיה. האנרגיה הנפלטת, במקרה זה, היא אור בצבע מסוים (קרינה אלקטרומגנטית באורך גל מסוים). מעבר בין שתי רמות אנרגיה, לפי מודל האטום של בוהר, יביא לפליטת אנרגיה באורך גל ייחודי. אף על פי שמודל האטום התפתח מאז תיאור האטום על ידי בוהר-תפיסתו עומדת בבסיס עקרון הלייזר.
לייזר ופליטה מאולצת
לייזר, הוא מכשיר אשר פולט אור באורך גל ספציפי. באמצעות עירור האלקטרונים בחומר מסוים, מועלים אלקטרונים באטום לרמות אנרגיה שונות. בנופלם לרמות אנרגיה נמוכות יותר, נפלט אור באורך גל מסוים. לשימוש בלייזר נבחרים חומרים שהאטומים שלהם מכילים 3–4 רמות אנרגיה.[3]
במכשירי לייזר, לא מתרחשת פליטה ספונטנית בין רמות האנרגיה-כלומר, לא מעררים את החומרים ומאפשרים לו לפלוט אנרגיה בצורה ספונטנית. שימוש בתהליך של פליטה מאולצת, כפי שיוסבר בהמשך, מאפשר ניצול מקסימלי של החומר הפולט והפקת אור בעצמה גבוהה.
פליטה מאולצת עושה שימוש באפקט הנ"ל – אם אלקטרון נמצא במצב מעורר ועובר דרכו פוטון, חלקיק אור, בעל אנרגיה זהה לזו המופקת במעבר בין רמות האנרכיה-הפוטון יגרום לאלקטרון ליפול לרמת אנרגיה נמוכה יותר ולפלוט פוטון נוסף באותו אורך גל. שימוש באפקט זה מאפשר להכפיל פוטונים בעלי אותו אורך גל שוב ושוב.[4]
פוטותרמוליזיס סלקטיבי
אור באורכי גל שונים יכול להבלע על ידי אובייקטים והאנרגיה שלו תהפוך לאנרגיית חום. עובדה זו מנוצלת בהסרת שיער בלייזר לטובת תהליך של "פוטותרמולזיס סלקטיבי" שמשמעותו-פירוק על ידי אור.
אור נבלע על ידי אובייקטים כהים ומוחזר מאובייקטים בהירים. על כן, ניתן להתאים אורך גל שייבלע על ידי זקיק השערה ויביא לפגיעה ביכולת ייצור השיעור. כלומר-התאמת אורך גל אור, תדירותו ומשך הפעלתו כדי להשיג אפקט רצוי על רקמת המטרה (במקרה זה-זקיק השערה) תוך מזעור האפקט על רקמות אחרות.
זקיק השערה, הוא המבנה בו צומחות השיערות. בקצה המבנה הזה נמצאים תאי גזע המכילים מלנין, הם האתרים האחראים על יצירת השערה. מלנין הוא הכרומופור עבור כל מכשירי הלייזר בשוק השרת השיער, הוא זה שמעניק לשיער ולעור את צבעם. קרן הלייזר, גורמת לנזק מקומי לתאי הגזע בבסיס זקיק השערה, בכך שהיא מחממת מטרות כהות (מלנין) ולא מסבה נזק לעור משום שהיא מוחזרת ממנו.
קיימים שני סוגי מלנין בשיער-אאומלנין מעניק צבע חום שחור, פאומלנין מעניק צבע צהוב (בלונדיני) ואדום. בשל האמור לעיל, טכניקת פוטותרמוליזיס סלקטיבית יעילה עבור שיער בצבע כהה-חום, שחור או אדום. הסרת שיער לבן, או בעל גוון בהיר בלייזר תניב תוצאות גרועות.
שילוב אידיאלי להסרת שיער בלייזר של גוון עור ושיער, אם כן, הוא השילוב של עור בהיר ושיער כהה. שילוב זה יביא לבליעה מקסימלית של עור על ידי זקיקי השערה הכהים ולא יסב נזק לעור, שכן-הוא יוחזר ממנו. שילוב זה מאפשר שימוש באורכי גל קצרים, שלהם אנרגיה גבוהה יותר, ועל כן-השיער יוסר ביעילות רבה יותר. ישנם לייזרים שהוכיחו יעילותם עבור מטופלים כהי עור. אורכי גל ארוכים יותר, לעומת זאת, הם בעלי יכולת חדירות לעומק העור.
נמצא, כי חומרים שונים, אשר מספקים פליטת אור באורכי גל שונים – יעילים עבור שיער וסוג עור שונים. ככל שהעור כהה יותר, יש להשתמש באורכי גל גדולים יותר.[5]
סוגים שונים של הסרת שיער בלייזר
כאמור, חומרים שונים, אשר מספקים פליטת אור באורכי גל שונים-יעילים עבור שיער וסוג עור שונים. ככל שהעור כהה יותר, יש להשתמש באורכי גל גדולים יותר.[5]
| סוג הלייזר | אורך הגל (nm) | סוג העור המתאים ללייזר מסוג זה |
|---|---|---|
| ארגון | 488 או 514.5 | לא בשימוש כעת |
| רובי | 694.3 | חיוור |
| אלקסנדריט | 755 | כל סוגי העור |
| Pulsed diode array | 810 | חיוור-בינוני |
| Nd:YAG | 1064 | עור כהה |
תופעות לוואי
כמו בכל טיפול בלייזר, סיבוכים יכולים להופיע עם הסרת שיער בלייזר.
אדמומיות ונפיחות של זקיק השערה הם אירועים שכיחים שנראים ברוב הליכי הסרת שיער בלייזר. לעיתים, כאב ואי נוחות יתרחשו עם הסרת שיער בלייזר – לרוב ניתן לטפל בקלות בתרופות נגד כאבים ללא מרשם או בקרמים ומשחות מרגיעות למיניהן. ברוב המקרים, תופעות אלו צפויות להיעלם במהלך 12–24 השעות שלאחר הטיפול.
שלפוחיות וכוויות, אם כי נדירות, אכן מתרחשות ועלולות להותיר יותר מדי או מעט מדי פיגמנט בעור, מצב הידוע כהיפר-פיגמנטציה או היפו-פגמנטציה. במקרים מסוימים השלפוחיות והכוויות עלולות להותיר צלקות בעור.[6]
במחקרים רפואיים מצאו כי יש סכנה של עד 10% לתופעה הנקראת צמיחה פרדוקסלית, שבה מופיעה האצת צמיחת השיער כתוצאה מהטיפול בשיער עדין באזורים מסוימים בפנים אצל נשים ובגב העליון אצל גברים.[7][8]
רגולציה
במדינות מסוימות הסרת שיער באמצעות לייזר היא הליך לא מוסדר שכל אדם רשאי לבצע. בחלק מהמקומות, רק רופאים ואנשי מקצוע המפוקחים על ידי רופא יכולים לעשות זאת, בעוד שבמקרים אחרים ההרשאה מתייחסת לאנשי מקצוע מורשים כמו עובדי סיעוד, עוזרי רופאים, אסתטיקאים או קוסמטיקאיות.[9]
רגולציה בישראל
מבחינת משרד הבריאות בישראל, הסרת שיער אינה מוגדרת כפעולה כירורגית הטעונה רישוי, ומכונים קוסמטיים להסרת שיער אינם טעונים רישוי ועל כן אינם נמצאים בפיקוח משרד הבריאות. מכונים להסרת שיער בלייזר אינם חייבים ברישוי ואינם נמצאים בפיקוח משרד הבריאות. עם זאת, המלצת משרד הבריאות היא כי את הטיפול יבצע רופא או מטפל מתחומי הרפואה שעבר הכשרה מתאימה.[10]
השוואה לטיפולים אחרים
שיטות נוספות להסרת שיער גוף לא רצוי כוללות הבהרת שיער, מריטה, גילוח, שעווה ושימוש בתכשירים כימיים. אף אחת משיטות אלה אינן נותנות מענה קבוע לשיער לא רצוי ועלולות להיות לא נוחות ומייגעות[11][12]
הסרת שיער במחט חשמלית (Electrolysis): היא שיטה להסרת שיער בה מחט דקה עמוק בזקיק השערה הורסת את הזקיק באמצעות זרם חשמלי ובכך מאפשרת הסרת שיער באופן קבוע. עם זאת, טכניקה זו תלויה מאוד במפעיל והיעילות בהשגת הסרת שיער לצמיתות משתנה בקרב חולים. אופי הטיפול לרוב לא מעשי מבחינת הטיפול באזורים גדולים.[13][14]
טיפול נוסף הוא שימוש במשחה רפואית המכילה אפלורניטין שמאט את קצב צמיחת השיער ויעיל לשיער פנים לא רצוי, וכיום נמצא בעיקר בטיפול של שיעור יתר בקרב נשים.[15][16]
טכנולוגיית הבזק אור לעומת טכנולוגיית הלייזר
כיוון שטכנולוגיית הבזק אור וטכנולוגיית הלייזר להסרת שיער יצאו לשוק בסוף שנות ה-90 והציעו תכונות מתקדמות להסרת שיער, התפתחה תחרות בין שתי הטכנולוגיות.
יתרונות הלייזר לעומת הבזק אור
עוצמת מכשיר הבזק אור נמוכה מזו של הלייזר ואחוזי הצלחת הטיפול הם מעט נמוכים יותר במכשיר הבזק אור לעומת מכשיר הלייזר. מספר הטיפולים בלייזר נמוך משמעותית מטיפולים בהבזק אור (מספר הטיפולים משתנה בין אדם לאדם).
חסרונות הלייזר לעומת הבזק אור
יתרונם הבולט של מכשירי הבזק אור הוא טיפול בכהי עור לעומת הלייזר שאינו מסוגל לבצע זאת לרוב – עושה זאת על ידי יצירת מספר אורכי גל שונים, תכונה זו מאפשרת לטפל גם בבעלי גוון עור כהה על ידי התאמת אורך הגל על פי הפרשי הגוונים בין העור לשיער. יתרון נוסף הוא בכך שאין צורך בהשגחה רפואית לעומת הצורך בהשגחה רפואית בטיפולי לייזר.
חסרונם המשותף
לבעלי שיער בהיר, בלונדיני או ג'ינג'י, וכן לבעלי עור כהה- שתי השיטות אינן יעילות לרוב משום שאנרגיית האור של שני המכשירים אינה נקלטת ביעילות על ידי גוונים בהירים של שיער, שאינם נבדלים משמעותית מהגוון הכללי של העור. מכשיר לייזר חדש פתר חלקית את הבעיה, המכשיר נותן פתרון לכהי עור ולבלונדינים על ידי הקטנת עוצמת האור והארכת משך זמן הפולס, אך עדיין לא נמצא פתרון לבעלי שיער שקוף (בעלי שיער שיבה או שיער בהיר מאוד).
"הסרת" שיער
עם הפיכת הליך הסרת שיער בלייזר לפופולרי התרבו בכל העולם המערבי מכונים רפואיים וקוסמטיים אשר הציעו שירות זה. מכונים אלו נקטו באסטרטגיית פרסום אגרסיבית והבטיחו הסרת שיער. רבים מהלקוחות אשר עברו את הטיפול גילו שלא מלוא שערם הוסר אלא רק רובו ובתגובה הציפו את המכונים ואת הרשויות בתלונות ובתביעות. כיום, בארצות הברית מכונים מפרסמים את הטיפול כדילול שיער בלייזר מחשש לתביעות ואילו בישראל, לעומת זאת, עדיין רווח המנהג לפרסום ההליך כהסרת שיער בלייזר.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- גליה שפרינג, בדיקת "גלובס": כך תיזהרו מההבטחות של מכוני הסרת השיער, באתר גלובס, 20 באוגוסט 2012
- Laser Hair Removal FACT SHEET
הערות שוליים
- ^ The History Of Laser Hair Removal | | Curious History, 2016-05-26 (באנגלית)
- ^ Laser History and Current Issues | Quackwatch (באנגלית)
- ^ Megan Andersen, Beauty and the Geek: The Engineering Behind Laser Hair Removal, USC Viterbi School of Engineering (באנגלית)
- ^ 4.2.2 פליטה מאולצת, באתר school.kotar.cet.ac.il
- ^ 5.0 5.1 S. Gan, Emmy M. Graber, Laser Hair Removal: A Review
- ^ COMPLICATIONS THAT CAN OCCUR, ASDS, 21.02.13 (ארכיון)
- ^ Paradoxical effects of hair removal systems: a review (באנגלית)
- ^ Paradoxical hypertrichosis after laser therapy: a review (באנגלית)
- ^ The Lowdown on Hair Removal, National Laser Institute, 2012-05-09 (באנגלית)
- ^ שאלות ותשובות בנושא פניות הציבור: האם מכוני לייזר בפיקוח משרד הבריאות – טיפול בפטרת – הסרת שיער בלייזר?, באתר משרד הבריאות
- ^ STL Volume 10 Number 10, Treatments for Unwanted Facial Hair, Skin Therapy Letter, 2005-12-01 (באנגלית)
- ^ S. W. Lanigan, Management of unwanted hair in females, Clinical and Experimental Dermatology 26, 2001, עמ' 644–647 doi: 10.1046/j.1365-2230.2001.00908.x
- ^ Robert N. Richards, Mary Alice McKenzie, Gay E. Meharg, Electroepilation (electrolysis) in hirsutism: 35,000 hours' experience on the face and neck, Journal of the American Academy of Dermatology 15, 1986-10-01, עמ' 693–697 doi: 10.1016/S0190-9622(86)70225-9
- ^ R. N. Richards, G. E. Meharg, Electrolysis: observations from 13 years and 140,000 hours of experience, Journal of the American Academy of Dermatology 33, 1995-10, עמ' 662–666 doi: 10.1016/0190-9622(95)91290-8
- ^ Iltefat Hamzavi, Eileen Tan, Jerry Shapiro, Harvey Lui, A randomized bilateral vehicle-controlled study of eflornithine cream combined with laser treatment versus laser treatment alone for facial hirsutism in women, Journal of the American Academy of Dermatology 57, 2007-07-01, עמ' 54–59 doi: 10.1016/j.jaad.2006.09.025
- ^ Stacy R. Smith, Daniel J. Piacquadio, Brian Beger, Curt Littler, Eflornithine Cream Combined with Laser Therapy in the Management of Unwanted Facial Hair Growth in Women: A Randomized Trial, Dermatologic Surgery 32, 2006, עמ' 1237–1243 doi: 10.1111/j.1524-4725.2006.32282.x
