העובד הדתי
העובד הדתי הייתה מפלגה סוציאליסטית דתית וסיעה במליאת ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל. המפלגה נוסדה בשנת 1943 במטרה להחדיר להסתדרות את ערכי הדת ולהגן על זכויותיו של הפועל הדתי. בנוסף לחברות בהסתדרות, התמודדה המפלגה גם בבחירות לאספות הנבחרים ולכנסת הראשונה, אולם קיבלה תמיד מספר קולות זעום בבחירות ולא עברה מעולם את אחוז החסימה. כן התמודדה בבחירות המוניציפליות בראשית ימי המדינה.[1] ב-1968 הצטרפה למפלגת העבודה הישראלית.[2] בין ראשיה נמנו אינטלקטואלים כפרופסורים ישעיהו ליבוביץ, בנימין זאב פרנקל וליאו לוי.
חלק מחברי המפלגה היו פורשי אגודת ישראל ובהם חברי מושב כפר אחים עם הקמתו ב-1949.[3]
בין 1949 ל-1954 החזיקה סיעת העובד הדתי בהסתדרות את הזרם חינוכי "הפשט הדתי" (או "זרם העובדים הדתי") במסגרת זרם העובדים. בשנת 1954, עם אישור חוק החינוך הממלכתי, אוחדו בתי הספר של תת-הזרם לתוך החינוך הממלכתי דתי.[4]
קישורים חיצוניים
- רשימת נפרדת של "העובד הדתי", דבר, 20 בדצמבר 1948
הערות שוליים
- ^ לקסיקון מן המסד ליהדות ולציונות, הוצאת משרד הבטחון 1987 עמ' 82
- ^ דיון על הצטרפות "העובד הדתי", למפלגת העבודה, למרחב, 28 במרץ 1968
- ^ מושב עולים אדוקים הצטרף להסתדרות, דבר, 11 באוקטובר 1949
- ^ אייל כפכפי, 'הפשט הדתי: הסיכוי שאבד', מדינה ממשל ויחסים בינלאומיים, 31, קיץ-סתיו תש"ן, עמ' 77–100
