העסקה הפטריארכאלית
העסקה הפטריארכלית (באנגלית: Patriarchal Bargain) הוא מונח שטבעה חוקרת יחסי המגדר, אסלאם ומזרח תיכון, דניז קנדיוטי (Deniz Kandiyoti) במאמרה משנת 1988, Bargaining with Patriarchy.[1] המונח מתאר את אסטרטגית הפעולה של הפרט בעל מעמד נחות, אסטרטגיה שדומה לפעולת מיקוח, בתוך מערכת של מגבלות, קרי המסגרת הפטריארכלית. לטענתה של קנדיוטי, המונח פטריארכיה והדיון בו הוביל ליצירת תפיסה מונוליטית לגבי השליטה הגברית, ללא התייחסות לאופן שבו הסדרים תרבותיים והיסטוריים בין המינים התבצעו ולפיכך היא מצאה את הצורך ביצירת מונח שיתאר את ההסדרים הללו, להלן "העסקה הפטריארכלית".[1] קנדיוטי הציגה את הפרט, לרוב נשים, כשחקן בעל רציונל שמנצל טווח של אסטרטגיות הברורות בהקשר התרבותי שלהן.
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל פמיניזם | ||
מהות העסקה
העסקה מתבצעת בהקשר רחב של כללי התנהגות שמיושמים במערכות שונות של קשרי שארות, הקשרים הללו מגדירים את אופי העסקה בין בני הזוג ובין יושבי משק הבית. כאשר הלכה למעשה, ניתן לראות בעסקה כסוג של אסטרטגיה של הפרט בעל המעמד הנחות לשיפור מעמדו בתוך המסגרת הקיימת וללא מאבק ישיר בה. קנדיוטי דנה באסטרטגיה של נשים להגיע למירב הביטחון הכלכלי וכן להגיע לניצול המרבי של אפשריות החיים בתוך מסגרת של מגבלות ותוך עשיית פשרה. התזה העומדת מאחורי המונח היא, כי על מנת להבין את המערכת הפטריארכלית בצורה טובה יותר יש להתייחס להיבט של התמרון בין המגבלות הפטריארכליות. ניתוח של אסטרטגיות ומנגנוני התמודדות יכול לסייע לחשוף את האופי של המערכות הפטריארכליות ולחשוף כיצד גברים ונשים פועלים במסגרתן. כאשר האסטרטגיה של הפרט מושפעת ממגבלות במספר מישורים, האסטרטגיה של הנשים מתבצעת בתוך מסגרת של עסקה פטריארכלית. ובהתאמה, העסקה הפטריארכלית איננה שיקוף פשוט של הבחירות הרציונליות של נשים אלא מעצבת במישור התת-מודע היבטים של הסובייקטיביות המגדרית.
בהקשר של העסקה הפטריארכלית עולה השאלה, כיצד קבוצה בעמדת חיסרון מצליחה להביא לידי ביטוי את האינטרסים שלה וכן מצליחה להשיג אמצעים לקידומה. חוקרים שונים מצאו כי התנהגותן של נשים שעל פניו נראית כלא רציונלית, בבחינה מעמיקה יותר משקפת בחירות רציונליות ומביאה לקידום האינטרס האישי שלהן. גם מקרים שנראו כהקרבה עצמית לצורך קידום ורווחת בני המשפחה האחרים יכולים להתפרש כהשקעה לביטחון העתידי האישי שלהן. העסקה מתבצעת במסגרת פטריארכלית שבתוכה הפרטים הכפופים לגבר, לרוב נשים, מצליחים להבטיח לעצמם מספר זכויות. כאשר הכללים שמווסתים ומסדירים את יחסי המגדר נתונים לעיצוב ומשא ומתן באופן תמידי ויום יומי. הכללים הללו מגדירים, מגבילים ומעצבים את האופציות של נשים וגברים לצד מגבלות אחרות שנובעות מגיל, מעמד, גזע ואתניות. קנדיוטי ניתחה את העסקה הפטריארכלית על רקע של שני דפוסי שלטון גברי מנוגדים:
סהרה התיכונה
הדפוס הנפוץ באזור מרכז אפריקה הוא של מערכת נישואים פוליגמית, כאשר במסגרת זו האחריות של הגבר לתמוך בנשותיו יחסית נמוכה. לרוב, כל אישה אחראית על עצמה ועל ילדיה מבחינת כלכלית וכן אחראית על הגידול והטיפוח עם תמיכה מסוימת ומשתנה מהבעל, זאת בתמורה לחופש פעולה ואוטונומיה כלכלית. למעשה יש פה עסקת חליפין בין אוטונומיה נשית לבין אחריות הגבר כלפי אשתו, הרחבת האוטונומיה הנשית בתמורה לצמצום האחריות של הגבר כלפי אשתו וילדיו. אחד מהמאפיינים הבולטים הוא הפרדה של הנכסים והפעילויות של בני הזוג.
פטריארכיה קלאסית
הדפוס שלהלן מאפיין את דרום ומזרח אסיה וכן את המזרח התיכון המוסלמי וצפון אפריקה, אזור שנקרא החגורה הפטריארכלית .[2] הדפוס הזה מאופיין בתצורת מגורים פטרילוקאלית, כלומר מגורים במשק בית מורחב שבראשו עומד גבר, יחד עם בניו ונשותיהם. במסגרת זו לאישה מסלול חיים מעגלי: כאשר היא מגיעה למשפחה ככלה חדשה היא הופכת להיות הפרט החלש ביותר במשפחה, יש לה אפשרות לשפר את מעמדה רק באמצעות הולדת בן זכר, שלימים יקים משק בית וישים אותה בראשו. כך שבסופו של תהליך, הכלה הצעירה תהפוך לחמה שתעמוד בראש משק בית מורחב וכלות חדשות יהיו כפופות אליה. מעגל החיים של האישה במשפחה הפטריארכלית המורחבת הוא כזה שיוצר איזון בין הקושי והדיכוי שהיא חווה בתור כלה צעיר לבין הכח והסמכות שתהיה לה בתור חמה על הכלות שלה.
בדפוס הזה, הנשים מעדיפות לאמץ אסטרטגיות פעולה בין אישיות באופן שיגדל את ביטחונן, באמצעות מניפולציות מול חברי המשפחה, לרוב הבעל והבן. למרות שהאסטרטגיה הזו לא מטפלת במבנה הפטריארכלי הכללי, כל אישה באופן אישי מנצלת עד תום את ההזדמנויות שלה. המעגליות הזו מעודדת את הנשים לשמר את הצורה הזו של הפטריארכיה, באופן אירוני נשים הופכות למגינות המערכת הפטריארכלית, אותה מערכת שמדכאת אותן.
שבירת העסקה
העסקה פטריארכלית מורכבת משני שלבים - שלב נורמטיבי ושלב של משבר. כאשר גם במהלך השלב הנורמטיבי של פטריארכיה קלאסית, מספר רב של נשים נתונות בחוסר ביטחון כלכלי. זהו המקרה בקרב נשים שלא הצליחו להעמיד צאצאים ולכן גורשו על ידי בעליהן. כמו כן, זהו המצב בקרב היתומות שנותרו ללא משאבים וללא תמיכה של המשפחה הנטאלית (משפחת המוצא, כלומר קרובי המשפחה מצד האב). נשים ללא בן בוגר נותרו גם הן ללא הגנה וכך גם נשים עם בנים שלא תמכו בהן. נשים אלו נחשבו כחסרות מזל, חריגות, שנפגעו בשל הנסיבות, אולם המערכת עצמה נתפסה כהגיונית.
באופן בלתי נמנע, השינויים שחלו בעת המודרנית הובילו לערעור העסקה ומחשבה מחדש אודות ההסדרים הבין מגדריים, ולפי קנדיוטי לשבירת הדפוס הפטריארכלי הישן. במסגרת החדשה, הגברים הצעירים השתחררו מהסמכות והחסות של אבותיהם ויצאו מוקדם יותר ממשק הבית הפטרילוקאלי. הכלה חמקה משליטת החמה ועמדה בראש משק הבית שלה בגיל צעיר יחסית, אולם במקביל היא לא עמדה בראשות משק בית גדול ומורחב ולא זכתה לעמדת כח על כלותיה. התהליך הזה יצר מצב שבו החמה מנושלת מסמכותה ללא פיצוי נאות, ובמקביל הוביל לאובדן ההגנה המקובלת על האישה. נשים נאלצו לצאת מחוץ לגבולות הבית, לעבוד ולתרום לכלכלת משק הבית, כך שלמעשה הן היו חשופות מבחינה פיזית והן מבחינה חברתית. כדי להתמודד מול הסוגיה של חוסר ביטחון משפחתי, נשים בחרו באחת משתי אסטרטגיות: לצאת למאבק לשיווין הזדמנויות או לחלופין להישאר בבית ולקשור את הגברים אליהן בצורה הדוקה יותר. קנדיוטי הציעה כי ניתן לראות בתגובות הללו כניסיון להשיב על כנה את העסקה הפטריארכלית. היא טענה שהפמיניזם עצמו מבטא כמיהה לביטחון ואינטימיות שהיו קיימים בהסדרים הקודמים. למשל, היא ציינה כי תגובות הנגד של נשים בנוגע לסוגיות כגון הפלה, הן ביטוי לרצון שלהן להשיב את תחושת האחריות של הגבר על האישה ועל ילדיו.[1]
שיתוף פעולה עם הפטריארכיה
בהתייחסות לעסקה הפטריארכלית עולה השאלה, האם יש לראות בסוג ההתנהגות הזו כשיתוף פעולה עם הפטריארכיה? או שיש לראות בדבר פעלתנות לצורך שיפור מעמד האישה? מחקרים שונים הראו כי פעולות שנתפסות על פניו ככניעות, ניתן לראותן בניתוח מעמיק כפעולות אקטיביות. לדוגמה, החוקרים שנקר ונורת'סקוט טענו במחקרם[3] כי, נשים משתפות פעולה עם נורמות שמרניות מתוך החלטה מודעת לשפר ולערוך משא ומתן ביחסים המגדריים. מקרה החקר הוא של נשים אסיאתיות שמהגרות לצפון אמריקה, כאשר הנחת המוצא היא שנשים אלו יוצאות מחברה ומסגרת מגבילה ופטריארכאלית ומשתחררות מהן. לכאורה, נשים אלו זוכות במשאבים כלכליים, פוליטיים וחוקיים שמאפשרים להם לערוך משא ומתן מחדש על יחסי הכוחות הפטריארכאלים בתוך המשפחה. המחקר מצא כי, המהגרות מהדור המבוגר מצאו עצמן מבוצרות בתוך המערכת הפטריארכאלית הקיימת וניסו לערוך משא ומתן במטרה להשיג מידה מסוימת של כח. זאת בעיקר באמצעות בריתות וקשרים עם קרובי משפחה גברים. באופן ספציפי, נשים אלו הקדישו מאמצים רבים בטיפוח וטיפול בבניהן ובנכדיהן ככלי אסטרטגי של העסקה הפטריארכאלית.
מחקר נוסף,[4] דן בנושא של התעללות בנשים באמצעות השימוש במסגרת של העסקה הפטריארכלית, בצורה שמדגישה את הנושא של "סוכנות" של נשים שצועדות לקראת הגשמת מטרותיהן בתוך מסגרת של מגבלות משפחתיות ותרבותיות. המחקר ניתח הגירה של נשים מדרום אסיה לארצות הברית ומצא כי המגבלות שהציבו המשפחה הנטאלית וכן החברה למול היתרונות האפשריים שכרוכים בנישואין, מובילות נשים להגר על מנת להתחתן. כאשר נשים אלו נכנסו לתוך נישואין פטריארכליים המלווים בהתעללות. אולם, סוכנות של נשים סייעה לעיתים להיחלץ מפטריארכיה מוקצנת.
המישור הפוליטי של העסקה הפטריארכלית
המונח "העסקה הפטריארכלית" בין היתר, מבאר את הבחירות של נשים וגברים שעל פניו נראות כמפחיתות כח, למעשים בעלי פוטנציאל לרווח מוגבל. כאשר קנדיוטי השתמשה בצורת המשא ומתן עם הכח הפטריארכלי כדי לתאר את היחסים המגדריים, בעוד שהחוקרת שרין חאפז[5] השתמשה באותו מונח על מנת לתאר את העסקה בין אזרחי מצרים לבין מנהיגיה. טענת החוקרת חאפז היא, כי העסקה הפטריארכלית נעשית בכמה מישורים- בין המדינה לפרט, בין הגבר למשפחתו. המדינה מספקת מקומות עבודה לאזרחיה, מהווה סמכות פטריארכלית ראשית ובתמורה מקבלת כניעות של האזרחים למשטר הלא דמוקרטי. במקביל, הגבר מספק פרנסה לאשה ולמשפחה ובתמורה מקבל כניעות נשית. כאשר הפרה של אחד ממרכיבי המשוואה המרובעת הזו גוררת הפרה של כולם.
שימוש דומה במונח נמצא במחקרה של אליזבת תומפסון, אודות החברה האזרחית במנדט הצרפתי בסוריה ולבנון.[6] תומפסון טענה כי, החברות בסוריה ולבנון אחרי מלחמת העולם הראשונה ובמהלך תקופת המנדט הצרפתי חוו "משבר אבהות". לאורך שנות המלחמה, תושבי האזור חוו קשיים רבים, סבלו מרעב, מחסור באספקת מוצרי צריכה בסיסיים וכיוצא בזה. למלחמה היו השלכות רבות על החברה, בין היתר המלחמה ערערה על חלוקת התפקידים המגדריים שכן הגברים יצאו והותירו את הנשים בעמדת המפרנס. המחקר סקר את משבר האבהות שנוצר עקב המלחמה ואת "העסקאות הפוליטיות" שמיסדו מחדש את הסמכות האבהית בצורה חדשה וקולוניאלית. תהליך זה למעשה ביסס את הסדר האזרחי הקולוניאלי, כלומר הסדיר את יחסי המדינה מול החברה על שלל מרכיביה. מערך היחסים הזה נגע לכל אזרח והוא היווה את נקודת המפגש והמשא ומתן בין המדינה לאזרח בנוגע למדיניות ולכוח פוליטי. היררכיה מגדרית הייתה לאחד מעמודי היסוד של "האבהות" הקולוניאלית ובנושא הזה ניהלו האליטה הצרפתית והאליטה המקומית משא ומתן על מנת לשמור על ההיררכיה הקיימת ועל זכויות היתר שלהם.
תומפסון התייחסה לשאלת האזרחות הנשית על רקע ההסדר האזרחי שנוצר לאחר קבלת העצמאות של סוריה ולבנון. היא טענה כי, ההבחנות בין האזרח לאזרחית נוצרו בתהליך של משא ומתן ומחלוקת סביב ההסדר האזרחי. כלומר, יש לראות את הפעילות של תנועות בהובלת גברים וכן תנועות נשים בהקשר רחב יותר של תחרות ושיתוף פעולה הדדי. ההבנייה של הסדר האזרחי והתמקדות הקונפליקט בנושא של מגדר החלישה את כח המיקוח הפוליטי של הנשים.
העסקה הפטריארכלית וחלוקת העבודה
מחקרים רבים מצאו קשר ישיר והדדי בין תפקידים מגדריים, יחסי מגדר, עסקאות פטריארכליות וחלוקת עבודה. דוגמה לכך ניתן למצוא במחקרה של ג'נט טאונסנד[7] אשר מציג את הקשר ההדדי בין האלמנטים שהוזכרו לעיל. טענת המחקר היא, כי חלוקת העבודה אינה שיקוף של דפוסי תעסוקה אלא תולדה ישירה של מאבקי מעמדות. באופן דומה, יחסי המגדר הם התולדה של מאבק, העסקה הפטריארכלית מעוצבת מחדש לכדי עסקה חדשה בזמנים של שינויים.
למשל במקרה של שבט היורבה באפריקה, לרוב הנישואין הם פוליגמיים, הנשים עובדות בחקלאות ובמסחר, נהנות מאוטנומיה נרחבת יחסית וחותרות להרחבת הפעילות המסחרית שלהן ומתנגדות לניסיונות של הגבר להשיג שליטה על עבודתן. במקרה אחר, בסרניה דה סאן לוקאס, הגברים עובדים והנשים שומרות על מהוגנות ונשיות באמצעות הימנעות מעבודה בשדות. הן מוגנות, אולם בו בזמן לא תורמות להכנסה של משק הבית ומהוות נטל כלכלי על המשפחה. דוגמה אחרת של עסקאות בתקופה של שינוי, ניתן למצוא בבחינת עליית שיעור ההשתתפות של נשים במערך הייצור עבור השוק העולמי שהיוותה שינוי בחלוקת העבודה המגדרית. מקרה חקר של מלזיה מלמד כי, הצטרפותן של נשים רבות לעבודה במפעלי קוסמטיקה ערערה על המוסכמות החברתיות הקיימות, הדבר נתפס כהתמערבות והיווה אתגר לצורות השליטה הפטריארכליות הקיימות.
מחקרים שנכתבו בהשראת קנדיוטי
מחקרה של קנדיוטי זכה לתהודה רבה ברחבי המחקר ההיסטורי, החברתי והאנתרופולוגי בתחומי חקר האסלאם, מזרח תיכון ותחומים נוספים. להלן מספר מחקרים שעשו שימוש במונח "עסקה פטריארכלית" ופיתחו תאוריות מקבילות בהשראתו: החוקרת סינתיה קוקברן הציעה במחקרה[8] את המונח "סדר אתני" המתאר את יחסי הכוחות בכל חברה, לפיו ההבחנות החברתיות מבוססות על אתניות במידה מכרעת. פרטים מסוימים מקבוצות נחותות סביר שייקחו חלק ב"עסקה אתנית" שלפיה, הפרט הנחות מספק שירותים לקבוצה האתנית השלטת בתמורה לפטרונות או הגנה. טענת המאמר היא כי העסקה כוללת היבט רחב יותר, פוליטי-כלכלי. חברים בקבוצות מוכפפות הפנימו תודעה ליברלית, על מנת למקסם את הביטחון ולנצל את מירב האפשרויות שעומדות בפניהם.
מחקרה של עמליה סער[9] שנכתב כפרפרזה לקנדיוטי ולקוקברן. המחקר התמקד בעמדה המורכבת של אנשים מרקע מוחלש על רקע הליברליזם. החוקרת הציעה את המונח "עסקה ליברלית" לתיאור מצבם של האוכלוסיות "הצבעוניות" (קרי, המדוכאות) כאשר הן ניגשות לממש את הבטחות הליברליזם. היא מצאה כי האוכלוסיות הללו מאמצות באופן סמלי מודעות "לבנה" (של אנשים בעלי עור לבן) כשהן מנסות לפדות את ההבטחה הליברלית. מטרתו של המונח היא לשרת את המחקר הפמיניסטי פוסט-קולוניאלי ולאפשר קידום של דיון בפערי כח בין נשים.
מחקרים בתחום האסלאם והמזרח התיכון
המחקר של פרנסס חסו [10] נכתב בהשראת המאמר של קנדיוטי ועשה שימוש במונח "עסקה עם השטן". המחקר נכתב על רקע הפניה של ארגוני נשים במדינות ערב, החל משנות השמונים של המאה העשרים, לרשויות השלטון על מנת שהאחרונות יסייעו בשיפור מעמד האישה בשלל תחומי החיים. טענת החוקרת היא כי ההסתמכות על המדינה כגורם מפקח ומווסת הביאה לחיזוק מחדש של יחסי כח בלתי שוויוניים. כלומר, זכויות והטבות שמתקבלות מידי המדינה מלוות למגבלות רבות. לפיכך, עצם הפנייה לרשויות השלטון, שהן פטריארכליות ביסודן, מהווה אבסורד והיא מכנה אותה "עסקה עם השטן".
המחקר של ולנטין מוגדהם[11] דן בסתירות הפנימיות ובאתגרים שעמדו בפני מוסד המשפחה והמערכת הפטריארכלית נוכח השינויים הכלכליים, הדמוגרפים, הרפורמות החוקתיות וגידול שיעור הנשים המשכילות במדינות המזרח התיכון ואפריקה במאה העשרים. למעשה, המחקר דן במצב לאחר שבירת העסקה הפטריארכלית, שמכונה "החוזה המגדרי".
מחקר נוסף דן בדפוסי מגורים בין-דוריים במצרים במאה העשרים.[12] המחקר בוחן האם הדפוס הפטרילוקאלי- פטריליניאלי (מגורים תחת משק הבית המורחב של אבי הבעל, קשרי שארות העוברים דרך הגבר) ממשיך להתקיים באופן שתואם את התאוריה של "העסקה הפטריארכלית". הממצאים גילו כי ההעדפה של הדור המבוגר היא להתגורר יחד עם הבן ולעומת זאת, המגורים עם הבת פחות נפוצים. כלומר, הממצאים אימתו את הנאמנות לערכים של קשרי שארות, בראשם פטריליניאליות. בנוסף, הפטרילוקאליות מתאפשרת ליישום בצורה שכיחה יחסית בעקבות קיומם של נישואים אנדוגמים (לרוב נישואי בני דודים מצד האב), המבוגרים מתגוררים עם הבת שלמעשה נשואה לגבר קרוב משפחה של אביה.
מחקר אחר דן במקרה חקר של המסדר הצופי בטיג'ניה, ניגריה, ומנתח את העסקאות הפטריארכליות בין הנשים לגברים במסדר.[13] ממצאי המחקר חשפו כי, הפעולות השונות של נשים בעמדות רוחניות היו בו זמנית פעולות עצמאיות וכן פעולות כפופות לפטריארכיה. המחקר העלה את הטענה כי השינויים שחלו בחברה ובמדינת ניגריה יצרו תנאים שסייעו לנשים להגדיל את הסמכות הרוחנית שלהן ואת האוטונומיה האישית ללא שבירת העסקה.
ראו גם
לקריאה נוספת
- Alison Williamsa, Joe Wallisa and Paul Williams, "Emirati Women and Public Sector Employment: The Implicit Patriarchal Bargain", International Journal of Public Administration, Vol. 36 (2013), pp. 137-149.
- C. A. Nathanson and R. Schoen, "Bargaining Theory of Sexual Behavior in Women’s Adolescence" ,Proceedings of the Montreal International Population Conference of the International Union for the Scientific Study of Population, Vol. 3 (1993), pp. 113-120.
- K. H. Chong, "Negotiating Patriarchy: South Korean Evangelical Women and the Politics of Gender", Gender & Society, Vol. 20 (2006), pp. 697-724.
- Liv Tønnessen, "Is Islam a Threshold for Escape or an Insurmountable Barrier? Women Bargaining with Patriarchy in Post-Islamist Sudan", Comparative Studies of South Asia, Africa and the Middle East, Vol. 30, No. 3 (2010), pp. 583-594.
- Michael R.Carter and Elizabeth G. Katz, "Separate Spheres and the Conjugal Contract: Understanding the Impact of Gender-Biased Development", in L. Haddad (Ed.), Intrahousehold Resource Allocation in Developing Countries: Methods, Models and Policy (Baltimore: Johns Hopkins University Press, 1993), pp. 95-111.
- Shahin Gerami, and Melodye Lehnerer, "Women's Agency and Household Diplomacy: Negotiating Fundamentalism", Gender & Society, Vol. 15 (August, 2001), pp. 556-573.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 Deniz Kandiyoti, "Bargaining with Patriarchy", Gender & Society, Vol. 2, No. 3 (Sep., 1988), pp. 274-290.
- ^ John Caldwell, Theory of Fertility Decline (London and New York: Academic Press, 1982).
- ^ I. Shankar and H. Northcott, "Through My Son: Immigrant Women Bargain with Patriarchy", Women’s Studies International Forum, Vol. 32, (2009), pp. 424-434.
- ^ Soma Chaudhuri, Merry Morash and Julie Yingling, "Marriage Migration, Patriarchal Bargains, and Wife Abuse: A Study of South Asian Women", Violence Against Women, Vol. 20 (2014), pp. 141 -161.
- ^ Sherine Hafez, "No Longer a Bargain: Women, Masculinity, and the Egyptian Uprising", American Ethnologist, Vol. 39 No. 1 (February, 2012), pp. 37-42.
- ^ Elizabeth Thompson, Colonial Citizens: Republican Rights, Paternal Privilege, and Gender in French Syria and Lebanon (New York: Columbia University Press, 2000).
- ^ Janet G. Townsend, "Towards a Regional Geography of Gender", The Geographical Journal, Vol. 157, No. 1 (Mar., 1991), pp. 25-35.
- ^ C. Cockburn, The Line: Women, Partition and the Gender Order in Cyprus (London: Zed Books, 2004).
- ^ Amalia Sa'ar, "Postcolonial Feminism, the Politics of Identification, and the Liberal Bargain", Gender & Society, Vol. 19, No. 5 (Oct., 2005), pp. 680-700.
- ^ Frances S. Hasso, "Bargaining with the Devil: States and Intimate Life", Journal of Middle East Women's Studies, Vol. 10, No. 2 (Spring 2014), pp. 107-134.
- ^ Valentine M. Moghadam, "Patriarchy in Transition: Women and the Changing Family in the Middle East", Journal of Comparative Family Studies, Vol. 35, No. 2, (Spring, 2004), pp. 137-162.
- ^ Kathryn M. Yount and Katherine M. Yount, "The Patriarchal Bargain and Intergenerational Coresidence in Egypt", The Sociological Quarterly, Vol. 46, No. 1 (Winter, 2005), pp. 137-164.
- ^ Alaine S. Hutson, "Women, Men, and Patriarchal Bargaining in an Islamic Sufi Order: The Tijaniyya in Kano, Nigeria, 1937 to the Present", Gender & Society, Vol. 15, No. 5 (Oct., 2001), pp. 734-753.
