הפארין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחידת מבנה בהפארין

הפאריןאנגלית: Heparin) הוא גליקוזאמינוגליקן הקשור למספר רב של קבוצות סולפט. להפארין יש צפיפות מטען שלילית הגבוהה ביותר מכל מולקולה ביולוגית ידועה. נעשה בו שימוש נרחב בהזרקה כחומר נוגד קרישה וביצירת משטחים נוגדי קרישה בציוד רפואי. הפארין רפואי מסונטז מרקמות של חזירים ופרות.

בהתפתחות, ההפארין נשמר בבעלי חיים מגוונים ביניהם חסרי חוליות שאין להם מערכת קרישה כמו לבני האדם[1]. לכן, משוער כי בגוף האדם הפארין משמש לתפקידים אחרים ולא לקרישה. רוב ההפארין בגוף נשמר בתאי פיטום והוא מופרש למחזור הדם רק בשעת פציעה. ייתכן ומדובר במנגנון המגן מפני חדירת גורמים מזהמים.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הפארין בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Nader, H. B., et al. "Heparan sulfates and heparins: similar compounds performing the same functions in vertebrates and invertebrates?" Brazilian Journal of Medical and Biological Research 32.5 (1999): 529-538.
ערך זה הוא קצרמר בנושא כימיה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0