הפארק הלאומי אלוואו
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית פארק ריקה. הפארק הלאומי אלוואו (באנגלית: Alvão Natural Park) הוא שמורת טבע בצפון פורטוגל שהוכרזה בשנת 1983. הפארק נמצא בשטח המוניציפלי של מונדים דה באסטו ווילה ריאל. אלוואו הוא הפארק הלאומי הקטן בפורטוגל, הוא משתרע על פני 72.2 קילומטרים רבועים (27.9 מילים רבועים) של אדמה הררית.[1]
היסטוריה
הפארק הוכרז ב-8 ביוני 1983 על פי חוק 237/83, כפארק טבעי.[2]
על מנת לתמוך בשימור הטבע, החלטה של מועצת השרים (142/97), מ-28 באוגוסט 1997, שילבה את אלוואו באזור רחב יותר לפי סיווג של האיחוד האירופי של Natura 2000.[3][3]
גאוגרפיה
הפארק ממוקם במחוזות טראס-אוס-מונטס ואלטו דורו, באזור וילה ריאל, ומחולק בין הרשויות וילה ריאל ומונדים דה באסטו. הפארק משתרע על פני שטח של 72.2 קילומטרים רבועים (27.9 מילים רבועים).[2]
הפסגה הגבוהה ביותר בפארק היא Caravelas, שמתנשאת לגובה של 1,339 מטרים (4,393 רגל) מעל פני הים, והנקודה הנמוכה ביותר היא לוסה לאורך ריו אולו, בערך בגובה של 260 מטרים (850 רגל) מעל פני הים. הפארק מחולק לשני אזורים: אזור גבוה לאורך פרשת המים של ריו אולו המקביל ברובו לקהילה של לאמאס דה אולו, ואזור נמוך יותר הכולל את ריביירה דה פרבנסה ופרשת המים של אולו בפרשת ארמלו.
אקלים
לפארק אקלים אטלנטי ממוזג עם מאפיינים ים תיכוניים.[4] בפארק משקעים רבים במהלך חודשי החורף. חודשים אלו קרים וגשומים, עם ממטרי שלג תכופים בגבהים, בעוד בקיץ יבש וחמים. השונות בשיפוע מאפשרת מיקרו אקלים מגוון, עם צמחייה שונה בין גבהים גבוהים לנמוכים.[4] השילוב של תנאי מיקרו אקלים וגשם הביא לנוף שופע.[5]
צמחייה ובעלי חיים
באזורים הגבוהים נמצאים בעיקר עצי אלון, במיוחד לאורך גדות הנהר, יחד עם עצי לוז ("Corylus avellana"), צינית אירופאית ("Ilex aquifolium"), ערמון ודפנה, ויוצרים יערות מעורבים הכוללים צמחים נדירים כמו טללית עגולת-עלה ("Drosera rotundifolia"), זן של צמח טורף המצוי באדמות הלחות לאורך שפת הנהר.[6]
בנהר האולו חיות לוטרות ("Lutra lutra").[6]
בכל האזור אוכלוסיות הציפורים מגוונות וכוללות זוגות מקננים של עיטי זהב.[6] אוכלוסיות היונקים כוללת חזירי בר ("Sus scrofa"), איילי הכרמל ("Capreolus capreolus"), גיריות מצויות ("Meles meles"), ארנבות ("Lepus granatensis") וארנבונים ("Oryctolagus cuniculus").[6]
בין הזוחלים באזור ניתן למנות את לטאת "Lacerta schreiberi" וצפע "Vipera latastei".[6]
גאוגרפיה אנושית
הארכיטקטורה המסורתית של האזור היא סגנון הררי ייחודי, במיוחד בארמלו ובלאמאס דה אולו, המושפע מהטבע הסוציולוגי והארטזנאלי של הנוף, או ב-Fervença, המושפע מהצורך החקלאי לאורך נוף מדורג.[6]
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של הפארק הלאומי אלוואו
הערות שוליים
- ^ "Parque Natural do Alvão | Trás-os-Montes Guide". Rough Guides. נבדק ב-2015-10-01.
- ^ 2.0 2.1 ICNF: Enquandramento (2004), p.12
- ^ 3.0 3.1 ICNF (2004), p.13
- ^ 4.0 4.1 ICNF: Património Natural (2004), p.1
- ^ ICNF: Património Natural (2004), p.3
- ^ 6.0 6.1 6.2 6.3 6.4 6.5 ICNF, ed. (2016), Geologia, Hidrologia e Clima (בפורטוגזית), Lisbon, Portugal: Instituto da Conservação da Natureza e das Florestas
