עיט זהוב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןעיט זהוב
GoldenEagle-Nova.jpg
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: עופות
סדרה: דורסי יום
משפחה: נציים
תת־משפחה: עיטים
סוג: עיט
מין: עיט זהוב
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Aquila chrysaetos
תחום תפוצה
Aquila chrysaetos distribution map.png
ירוק בהיר = אזור דגירה
כחול = אזור חריפה
ירוק כהה = אזור בו מצוי לאורך כל השנה
עיט בגן חיות באוסטרבה
עיט זהוב טורף שועל

עיט זהוב או עיט נשרי (בעבר נקרא עיט סלעים; שם מדעי: Aquila chrysaetos) הוא מין של עוף גדול בסוג עיט. זהו עוף דורס מסדרת דורסי היום ומשפחת הנציים והוא טורף-על היכול להתמודד עם מיני טרף הגדולים ממנו.

תפוצה ואזורי מחיה

תחום התפוצה של העיט הזהוב נרחב משל כל שאר מיני העיט. הוא חי בשטחים הרריים חסרי עצים, במדבר ובאזורי גבעות. העיט הזהוב מעדיף לחיות בנופים חשופים למחצה - מדרונות הרים, מרגלות צוקים ועמקי נהרות. רוב אוכלוסיות העיט הזהוב יציבות.

עיט זהב ניתן להתאמה יחסית לבתי גידול שונים, אבל לעיתים קרובות הוא יתגורר באזורים עם כמה מאפיינים אקולוגיים משותפים. הוא מותאם בעיקר לציד בשטחים פתוחים או חצי פתוחים ויחפש את אותם לאורך כל השנה. צמחייה מקומית נראית אטרקטיבי בעבורו ובדרך כלל ימנע מתחומים מפותחים מכל סוג שהוא, עירוניים, חקלאיים או אזורים מאד מיוערים.

בעולם מצב השימור שלו הוא "ללא חשש", אך בישראל נמצא בסיכון אזורי ועתידו בישראל ובמזרח התיכון בסכנת הכחדה חמורה[1].

בישראל קיימים 7-5 זוגות בלבד בין מזרח השומרון להר הנגב.

מראה

  • אורך ממוצע של בוגר: 75-85 ס"מ
  • מוטת כנף: 175-240 ס"מ
  • משקל: 3-5 ק"ג

קודקודו ועורפו המוזהבים בולטים. צבע זה הוא שהקנה לעיט את שמו "עיט זהוב". המקור חזק והפה גדול. כנפיו גדולות והרגליים מכוסות נוצות. הנקבות גדולות במקצת מהזכרים.

התנהגות ותזונה

העיטים חיים כל ימות השנה זוגות-זוגות בתחומי מחיה מוגדרים. בתוך הטריטוריה נמצא מקום הלינה שלהם ובתחומיה נבנים הקנים. העיט דואה בתחום המחיה שלו במשך שעות מדי יום ותר אחר טרף. כשהוא מבחין בטרף, העיט עט עליו במהירות עצומה, ועשוי להגיע עד ל-150 קמ"ש בצלילה. העיט יכול לשאת תוך כדי תעופה טרף במשקל של עד חמישה ק"ג. העיט הזהוב מסוגל לעוט על טרפו ממרומי השמיים ולדרוס ברגליו החזקות ארנבות, שועלים ועופות שונים. הוא ניזון מיונקים שונים ועופות. עיטים זהובים, ובעיקר הנקבות הגדולות, מסוגלים לצוד עופר, טלה או גדי קטנים[2],

בארץ ישראל נוהג העיט להרים צבים אל האוויר ולשמוט אותם על-גבי מצוקים וסלעים כדי לפצח את שריונם ולאכול את בשרם.

בהרי האלטאי שבמונגוליה ישנם בזיירים היודעים לאלף עיט זהוב למטרת צייד[3].

רבייה וגידול צאצאים

העיט הזהוב נוטה לרוב לדגור בצוקים, בין סלעים או על עצים. הקשר בין בני הזוג ממושך ונמשך כנראה כל החיים, אבל אם מת אחד מבני הזוג, משתדך הפרט הנותר מחדש. החיזור בין בני הזוג נמשך כל השנה וגובר לקראת ההטלה. הוא מתבטא בעיקר במעופי-ראווה, תוך צלילות ונסיקות. בהטלה אחת יש לרוב שתי ביצים. הדגירה נמשכת 42–45 יום. הנקבה דוגרת רוב הזמן, אך הזכר עוזר ומאכיל את הנקבה. הגוזלים עוזבים את הקן כשהם בני 65–75 ימים.

תת-מינים

  • A. c. chrysaetos תת-מין אירואסייתי (זה שבישראל) -נמצא בסכנת הכחדה חמורה
  • A. c. canadensis תת-מין אמריקאי
  • A. c. homeryi תת-מין איברי (ספרדי)
  • A. c. japonica תת-מין יפני
  • A. c. daphanea תת-מין רוסי

בתרבות

העיט הזהוב הוא הציפור הלאומית של גרמניה, אוסטריה ואלבניה, מקסיקו וקזחסטן, ומונצח בסמל ההיסטורי עיט הרייך. כמו כן הוא מזוהה עם צלאח א-דין, ונמצא על סמל מצרים, סמל עיראק וסמל הרשות הפלסטינית, ובעבר היה גם על סמל לוב וסמל תימן.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ על פי "הספר האדום של החולייתנים בישראל"
  2. ^ אתר הצפרות הישראלי http://www.birds.org.il/he/article-page.aspx?articleId=660
  3. ^ מתוך BBC כוכב האדם פרק 5 דקה 3
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0