הפארק הלאומי הימי סנגניב
 | |||||||||||||
| חבצלת ים רבגונית (Lamprometra klunzingeri) בריף סנגניב | |||||||||||||
 אתר מורשת עולמית | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||||
| מידע כללי | |||||||||||||
| סוג | פארק ימי | ||||||||||||
| מיקום | |||||||||||||
| מדינה |
 סודאן | ||||||||||||
| קואורדינטות | 19°44′10″N 37°26′35″E / 19.736111°N 37.443056°E | ||||||||||||
הפארק הלאומי הימי סנגניב (בערבית: محمية سنقنيب البحرية) הוא האטול היחיד בים סוף. הוא שוכן כ-25 קילומטרים מהחוף, כ-30 קילומטרים צפונית-מזרחית לעיר פורט סודאן במחוז אל-בחר אל-אחמר (בערבית "הים האדום") שבצפון סודאן. האטול מוקף בתהומות בעומק 800 מטרים, ומאז 1990 הוא מוגן כחלק מ"הפארק הימי הלאומי אטול סנגניב" בשל המערכת האקולוגית הייחודית של שונית האלמוגים שלו על מדרונות תת-ימיים תלולים. הוא מכיל מינים רבים אנדמיים ובסכנת הכחדה של צמחים ובעלי חיים (לדוגמה, אוכלוסיות של צבי ים מהמין צב ים קרני המוגדר בסכנת הכחדה חמורה) נצפו במים שמסביב.
ב-2016 הוכרזו הפארק הלאומי הימי סנגניב והפארק הלאומי הימי דונגונאב יחד עם האי מוכוואר כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.[1] בהסבר להכרזה נכתב כי אטול סנגניב:
הוא המבנה היחיד דמוי אטול בים האדום, ומערכת אקולוגית של שונית אלמוגים תת-ימית הנשלטת על ידי טורפים. הוא מורכב מ-13 אזורי שונית ביו-פיזיוגרפיים שונים, שכל אחד מהם מספק מכלולי שונית אלמוגים טיפוסיים, תומכים בשפע של חיים ימיים ונופים תת-מימיים עוצרי נשימה, ומארחים למעלה מ-300 מיני דגים כשמינים רבים אנדמיים ונדירים. מלבד השימוש כאזורי רבייה למינים מרכזיים, הוא מארח גם אוכלוסיות קבועות של דולפינים, כרישים וצבים ימיים, המשתמשים באטול כאזור מנוחה, רבייה והאכלה.
הנכס והאזור שמסביבו כוללים מערכות שוניות (13 אזורי שונית ביו-פיזיוגרפיים שונים בפארק הלאומי הימי), המאפיין היחיד דמוי האטול בים האדום, לגונות, איונים, שטחי חול, ערוגות עשב ים ובתי גידול של מנגרובים כוללים מגוון של שוניות, משוניות חיות ועד שוניות מאובנות עתיקות. בתי גידול אלו הם משכן לאוכלוסיות של עופות ימיים (20 מינים), יונקים ימיים (11 מינים), דגים (300 מינים), אלמוגים (260 מינים), כרישים, מנטה וצבים ימיים, והאתר מספק מקומות האכלה חשובים למה שהיא אולי האוכלוסייה הצפונית ביותר של תחש המשכן בסכנת הכחדה. הפארק הוא אזור חשוב לאתרי הטלה של מיני דגים מסחריים.
האזור פופולרי כאתר צלילה בשל העולם התת-ימי העשיר בבעלי חיים עם תצורות אלמוגים יפהפיות וכרישים ממשפחת הפטישניים. האזורים שמסביב בים האדום ידועים בעומקם עד 800 מטרים.
בכף הדרומי נמצאת שונית אלמוגים שעליה בנו הבריטים ב-1906 מגדלור לסימון מיקומי אלמוגים, כ-25 קילומטרים מהנמל שעל החוף. מבנה המתכת המקורי הוחלף מאוחר יותר במגדלור מבטון שפועל עד היום ומופעל על ידי ממשלת סודאן.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
 | |
|---|---|
|
