הפיכת הבעת' בסוריה (1963)
| תאריך הסכסוך | 8 במרץ 1963 | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | סוריה | |||||||||
| תוצאה |
הדחתו של הנשיא נאזים אל קודסי התחלת שלטון הבעת' | |||||||||
| ||||||||||
|
820 הרוגים בסך הכל | ||||||||||
הפיכת הבעת' בסוריה (המכונה גם "מהפכת 8 במרץ") התרחשה ב-8 במרץ 1963 והובילה להדחתו של הנשיא נאזים אל קודסי התחלת שלטון מפלגת הבעת' שנתמכה על ידי מצרים. ההפיכה הושפעה על ידי הפיכת הרמדאן שהתרחשה בעיראק בפברואר 1963 ובוצעה על ידי ההנהגה הצבאית של הבעת' ולא על ידי הנהגתה האזרחית. ההפיכה תוכננה ל-7 במרץ, אך נדחתה ביום מחשש מזליגת מודיעין לשלטונות.
רקע
סוריה הוקמה בשנת 1920 כממלכה הערבית של סוריה בהנהגת פייסל הראשון. מדינה זו תוכננה להיות ממלכה ערבית חדשה (ולא רק סורית), אשר דגלה בלאומיות ערבית. הממלכה קרסה לאחר כמספר חודשים, ונוצר המנדט הצרפתי בסוריה. בשלב זה התפחתו בסוריה תנועות שניסו ליצור זהות סורית (ובהן המפלגה הסורית הסוציאלית-לאומית) וכן תנועות קומוניסטיות או אסלאמיות. רוב הסורים בתקופה זו ראו עצמם כערבים, ולא כסורים. בתקופת המנדט נוצרה חברה מעמדית מאוד במדינה. סוריה הפכה לעצמאית עם תום המנדט ב-17 באפריל 1946 ונשלטה על ידי האליטה מתקופת המנדט. אליטה זו דעכה לאחר 1948 ועלייתו של הצבא בפוליטיקה.
בתקופה זו הוקמה מפלגת הבעת' על ידי מישל עפלק וסלאח א-דין אל-ביטאר במהלך שנות ה-40 כתנועה חילונית, לאומנית סוציאליסטית ואנטי-מערבית. בשנות החמישים המפלגה הצליחה להתבסס בקרב מעמד הביניים העירוני וכן בכפרים. בשנת 1956 ארגנה מפלגת הבעת' את מחאת העבודה הראשונה בתולדות סוריה. אחת המחלוקות המרכזיות במפלגה היו האם ועד כמה לתמוך ברעיון השותפות המדינית עם מצרים אשר פורקה בסופו של דבר ב-1961. בנוסף על כך, חלקים מן המפלגה זנחו את רעיונות הפאן ערביות, ונמשכו יותר לסוציאליזם.
בנוסף על כך, בתקופה זו נוצר חוסר שביעות עממי כנגד האליטות השולטות במדינה, וכן מירמור מצד המיעוטים (דרוזים, עלווים, אסמאעילים) שלכאורה קופחו על ידי השלטונות.
תכנון ומהלך ההפיכה
תכנון ההפיכה החל עוד בשנת 1962 על ידי הוועדה הצבאית של הבעת'. בתחילה התכנון היה להשתלט על מספר בסיסים צבאיים, על האקדמיה הצבאית בעיר חומס ועל תחנת הרדיו של דמשק. לאחר תחילת התכנון, נוצרו קשרים בין המפלגה לבין קצינים בכירים בצבא הסורי.
בלילה שבין 7–8 במרץ, טנקים ויחידות נאמנות להפיכה החלו לנוע לעבר דמשק. במקביל המורדים הצליחו להשתלט על כוחות הצבא ברמת הגולן ובא-סווידא. לאחר שהושגה שליטה באזורים אלו והחלה התנועה הצבאית לדמשק, נכבשו גם מתקנים קריטיים כמו סניף הדואר המרכזי, תחנת הרדיו ומטה משרד הביטחון. עד שעות הבוקר הסתיים כיבוש כלל מתקני הצבא והשלטון המרכזיים. במהלך העימותים נהרגו כ-820 איש.
הפעולה הראשונה של השלטון החדש הייתה הקמת המועצה הלאומית לפיקוד המהפכה, שהורכבה משנים-עשר אנשי בעת ושמונה נאצריסטים ועצמאיים.
ראו גם
