לדלג לתוכן

הפנקס האדום

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
פנקס חבר בהסתדרות על צורותיו השונות משנת 1949 ואילך
בן־גוריון, 1952

הפנקס האדום היה הכינוי שניתן לתעודת החבר של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל, ששימשה במשך עשרות שנים סמל להשתייכות פוליטית חברתית וליכולת להשתלב בשוק העבודה בראשית ימי מדינת ישראל. הפנקס נקרא כך בשל צבעו האדום, שנקשר אידאולוגית לצבע דגלן של תנועות פועלים סוציאליסטיות ברחבי העולם.

רקע

ערך מורחב – ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל

ההסתדרות נוסדה בשנת 1920 בתקופת המנדט הבריטי, ושימשה לא רק כארגון עובדים אלא גם כמערכת חברתית כלכלית רחבה שכללה קופות חולים, מפעלים, מוסדות תרבות ושירותי רווחה. בתקופה זו, במיוחד בשנות ה-30 ועד שנות ה-70 של המאה ה-20, הייתה ההסתדרות גורם מרכזי במשק הישראלי.

הנהגת המדינה, ובראשה אנשים כמו דוד בן-גוריון, ראו בהסתדרות בסיס לבניית החברה והכלכלה בישראל. כתוצאה מכך, החברות בה לוותה לעיתים קרובות בהזדמנויות תעסוקה וקידום מקצועי.

בפברואר 1935 החליטו ההסתדרות וקופת חולים כללית על הנהגת "המס האחיד" – איחוד דמי החברות בשני הארגונים.[1] במסגרת זו ויתרה קופת חולים על עצמאותה הכלכלית והפכה לגוף הפועל במסגרת ההסתדרות הכללית. יישום ההחלטה על המס האחיד התבצע ב-1937.[2] המסגרת המשותפת הזו התקיימה עד לשנת 1994.

בסוף שנות ה-70, עם התחזקות הכלכלה החופשית והגיוון הפוליטי, בהובלתו של ראש הממשלה מנחם בגין, גברה הדרישה לצמצם את השפעת ההסתדרות על שוק העבודה.

משנות ה-80 ואילך, עם הפרטת המשק והיחלשות מעמד ההסתדרות, הפנקס האדום איבד בהדרגה את כוחו וחשיבותו.

כיום הוא נחשב בעיקר לפריט היסטורי ולסמל של תקופה שבה ארגון עובדים מילא תפקיד מרכזי כמעט בכל תחומי החיים בישראל.[3]

ב-1993 יזם חיים רמון במסגרת תפקידו כשר הבריאות את ניתוק הקשר בין קופת חולים כללית להסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל. עם בחירתו של רמון ליו"ר ההסתדרות הוא פעל לקבלת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (שאותו יזם כשר הבריאות) בכנסת ולניתוק הקשר שבין הקופה להסתדרות. צעדים אלו אפשרו למעשה להשלים את חקיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי, חקיקה אשר ההסתדרות התנגדה לה במשך שנים מתוך רצון לשמור על מעמדה של הקופה שהייתה בבעלותה כארגון המרכזי בשרותי הבריאות בישראל.

בינואר 2021 יצא לאקרנים סרטו של יריב מוזר, "הפנקס האדום" לציון מאה שנות ההסתדרות הכללית. הסרט סוקר את ההיסטוריה של הארגון - החל משנותיו הראשונות ותפקידי המפתח שמילא טרם הקמת המדינה, דרך תהליכי ההתנוונות והבירוקרטיזציה שעבר והובילו לשקיעתו, ועד לתהליכי ההתחדשות שעבר בעשור השני של המאה ה-21. במסגרת הסרט נחשפו לראשונה קטעי ארכיון רבים וסרטונים שהופקו על ידי ההסתדרות בשיתוף עם מכון לבון, ורואיינו חמישה ראשי הסתדרות לשעבר לצד היסטוריונים.[4]

משמעות הפנקס וביקורתו

הפנקס האדום שימש בפועל ככרטיס חבר בהסתדרות, אך למעשה הייתה לו משמעות רחבה יותר:

  • אישור חברות בארגון עובדים, שעליה שילמו דמי חבר ובתמורה לכך קיבלו בולים שאותם הדביקו בפנקס על מנת להוכיח זאת.
  • גישה למקומות עבודה מסוימים, בעיקר במגזר הציבורי ובמפעלים הסתדרותיים[5]
  • זכאות לשירותים חברתיים, כגון ביטוח בריאות דרך קופת חולים.[6]
  • סמל להשתייכות פוליטית אידאולוגית, בעיקר למחנה תנועת העבודה

במקרים רבים, מי שלא היה חבר בהסתדרות התקשה למצוא עבודה בתחומים מסוימים. בעקבות כך נולד הביטוי "יש לך פנקס אדום?" שהפך למעין מטבע לשון המתייחס להשתייכות לממסד החברתי פוליטי של אותה תקופה.

עם השנים, הפנקס האדום עורר ביקורת ציבורית רבה. מתנגדיו טענו כי הוא יצר:

  • אפליה פוליטית כלפי אנשים שלא השתייכו להסתדרות, בעיקר מהפלג הרוויזיוניסטי.
  • ריכוז כוח כלכלי ופוליטי בידי גוף אחד
  • חסמים תעסוקתיים לאזרחים מחוץ למערכת - בשנותיה הראשונות של המדינה חברי ההסתדרות הכללית, מחזיקי הפנקס האדום, הועדפו בקבלה לעבודה במוסדות ההסתדרות ובמקומות עבודה מאוגדים
  • גזענות כלפי יוצאי עדות המזרח וקיפוחם[7][8]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ שפרה שוורץ, "פוליטיקה ובריאות: המהלכים לקראת הקמתו של מערך קופות חולים ביישוב היהודי בארץ-ישראל בזמן המנדט", בתוך: "עיונים בתקומת ישראל - כלכלה וחברה בימי המנדט", עורכים: אבי בראלי ונחום קרלינסקי, המרכז למורשת בן-גוריון, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תשס"ג 2003.          "גיבוש מסגרת המס האחיד", החל מעמ' 570.
  2. ↑ שפרה שוורץ, "פוליטיקה ובריאות: המהלכים לקראת הקמתו של מערך קופות חולים ביישוב היהודי בארץ-ישראל בזמן המנדט", בתוך: "עיונים בתקומת ישראל – כלכלה וחברה בימי המנדט", עורכים: אבי בראלי ונחום קרלינסקי, המרכז למורשת בן-גוריון, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תשס"ג 2003.          סימוכין לכך שיישום ההחלטה נעשה ב-1937 ראה בעמ' 573.
  3. ↑ רותי קדוש, ‏פנקס שירות: סיפורה ההיסטורי ורב־התהפוכות והיצרים של ההסתדרות, באתר מעריב אונליין, 4 בינואר 2021
  4. ↑ ניצן צבי כהן, ‏במאי הסרט "הפנקס האדום" שישודר הערב (ב'): "הגיע הזמן להתמודד עם צמד המילים הזה", באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 3 בינואר 2021
  5. ↑ עינב שיף, הסתדרו, באתר ynet, 5 בינואר 2021
  6. ↑ "לא יעלה על הדעת שמישהו ימות כי אין לו טיפול רפואי", באתר ynet, 4 בינואר 2021
  7. ↑ אדיר ינקו, הליכודניקים נזכרים, 40 שנה למהפך: "לא היינו מוכנים להרגיש יותר אפליה של עדות המזרח", באתר ynet, 16 באפריל 2017
  8. ↑ האם ההסתדרות יצרה את הקיפוח העדתי?

הפנקס האדום43083257

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=הפנקס_האדום&oldid=3676229"