צבא קיצ'נר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף הצבא החדש)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
כרזת גיוס מקומית מאסקס, במסגרת גיוס הקבוצה השנייה של 100,000 איש. הגיוס המקומי עורר לחץ חברתי וגאווה מקומית ויצר "גדודי חברים" שהתגייסו יחדיו.
כרזת גיוס: "הצטרפו לקהל השמח - קדימה לחזית!"
כרזת הגיוס המפורסמת ביותר - לורד קיצ'נר רוצה אותך

צבא קיצ'נר, הצבא החדש ולעיתים "האספסוף של קיצ'נר" (New Army, Kitchener's Army or Kitchener's Mob) היה כינויו של כוח מתנדבים לצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה, שגויס ואומן בחופזה החל מיולי 1914 ביוזמתו של שר המלחמה הורשיו קיצ'נר. הכוחות המתנדבים פעלו במסגרת דיוויזיות חדשות, ולא סופחו ליחידות קיימות, הם הוטלו למערכה לראשונה במאי 1915 בעיצומו של קרב איפר השני ומאז הופעלו באופן אינטנסיבי בחזית המערבית במלחמת העולם הראשונה וחלקם נטלו חלק במערכה במסופוטמיה במלחמת העולם הראשונה ובמערכת גליפולי. חיילי צבא קיצ'נר נפלו בהמוניהם בקרב איפר השני, בקרב לוס, בקרב על הסום ובקרב פשנדל.

רקע

בניגוד לדעה שרווחה באירופה לפיה "המלחמה תיגמר עד חג המולד", צפה קיצ'נר למערכה ארוכה. צבא היבשה הבריטי היה, באופן מסורתי, קטן ומשני לצי הבריטי המפואר. יתר על כן, לרוב הופעלו כוחות צבא היבשה ברחבי האימפריה הבריטית ובבריטניה גופא לא היה כמעט כוח צבאי משמעותי ("צבא טריטוריאלי"). לפיכך, עם הכרזתה של בריטניה על משלוח חיל משלוח לעזרת צרפת ובלגיה, היה צורך לגייס ולאמן במהירות כוח צבאי.

גיוס

בשלב זה ביקשו צעירים רבים להתגייס והגיוס היה התנדבותי באופן מלא. כיתות שלמות של בוגרי בית ספר תיכון, עמיתים לעבודה וחברי ילדות בני אותו כפר או שכונה התגייסו יחדיו למה שכונה "גדודי חברים" (Pals' Battalions), תופעה שהפכה קטסטרופלית בעקבות קטלניותה של המלחמה שמחקה כך שכבות-גיל שלמות. בנוסף גויסו חיילים ותיקים שפרשו משירות, בעיקר ככוח עזר וכמדריכים עבור הכשרת הטירונים הצעירים. לשכות גיוס רבות נפתחו ברחבי הממלכה וכרעו תחת עומס המבקשים להתנדב לשירות, תחנות המשטרה שימשו פעמים רבות כלשכת גיוס מקומית. לאחר 1916, כאשר נודעו מוראות המלחמה, שכך מאד זרם המתנדבים.

באוגוסט 1914 לבדו גויסו 100,000 החיילים הראשונים, הם כונו "קבוצה K1" (‏ Army Group K1) ונשלחו לחזית החל ממאי 1915. עד דצמבר נוצרו עוד שלוש קבוצות של הצבא החדש (K2, K3, K4) עם שש דיוויזיות רגלים וכ-100,000 איש בכל אחת. בדצמבר הוצאה פקודה ליצירת "הצבא החדש החמישי" (Fifth New Army), שהפכה את K4 לכוח מילואים. עד ראשית 1916 נשלחו כולם לחזית בצרפת. "הצבא החדש השישי" (Sixth New Army) הוכרז במאי 1915.

הכשרה

המתנדבים הועברו מלשכות הגיוס למחנות מאולתרים לצורך טירונות, אימונים והכשרה צבאית מקצועית. לרוב המסגרות לא היה ציוד בסיסי, לא מדים ולא נעלי צבא והם נדרשו להביא עמם ביגוד ונעליים. רבים צוידו בציוד מיושן ולא אחיד מימי מלחמת הבורים, כולל ביגוד בצבע כחול (שנודע בשם Kitchener Blue). מגביות שנערכו בציבור גייסו מימון לציוד החיילים. לצורך האימונים גויסו קצינים ותיקים ואנשי צבא הודו הבריטית.

חלק מהלוחמים הוכשרו כמקלענים, אנשי ארטילריה קלה, הנדסה קרבית ומקצועות תומכי לחימה אחרים. עקב הגיוס ההתנדבותי וההכשרה החפוזה היה הצבא החדש עתיר מוטיבציה (ולפיכך כונו חייליו "אריות" - Lions) אך דל בכישרון ויכולת קרביים ולפיכך נתפס לעיתים כ"בשר תותחים".[1]

מבנה

חיילי הדיוויזיה ה-9 הסקוטית שבים לחפירות לאחר התקפה, 14 ביולי 1916
אנדרטת "גבעה 60" ליד איפר, לזכר קרבנות הדיוויזיה ה-14

K1

  • 9th (Scottish) Division
  • 10th (Irish) Division
  • 11th (Northern) Division
  • 12th (Eastern) Division
  • 13th (Western) Division
  • 14th (Light) Division

K2

  • 15th (Scottish) Division
  • 16th (Irish) Division
  • 17th (Northern) Division
  • 18th (Eastern) Division
  • 19th (Western) Division
  • 20th (Light) Division

K3

  • 21st Division
  • 22nd Division
  • 23rd Division
  • 24th Division
  • 25th Division
  • 26th Division

K4 והצבא החדש החמישי

  • 30th Division
  • 31st Division
  • 32nd Division
  • 33rd Division
  • 34th Division
  • 35th Division

הצבא החדש השישי

  • 36th (Ulster) Division
  • 37th Division
  • 38th (Welsh) Division
  • 39th Division
  • 40th Division
  • 41st Division

לקריאה נוספת

  • Peter Simkins, Kitchener’s Army: The Raising of the New Armies 1914 – 1916, Pen and Sword, 2007 מסת"ב 978-1844155859
  • Peter Doyle, Chris Foster, Kitchener's Mob: the New Army to the Somme, The History Press, 2016 מסת"ב 978-0750964951 דף הספר

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0