שירות המילואים בישראל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף מילואים)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Disambig RTL.svg המונח "מילואים" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו מילואים (פירושונים).
חיילי מילואים של צה"ל
חיילי מילואים של צה"ל משחקים שש בש בזמן מלחמת לבנון הראשונה, אוקטובר 1982
חיילי מילואים של צה"ל חוזרים אל חצי האי סיני ממצרים לאחר מלחמת יום כיפור, אפריל 1974

שירות מילואים בישראל הוא מילוי החובה האזרחית לפעול בכוחות הביטחון של המדינה, לרוב במסגרת צבא ההגנה לישראל, אשר חלה על כל אזרח או תושב קבע שלא קיבל פטור משירות ושאינו נמצא בשירות סדיר. מטרת השירות היא לתגבר את הצבא הסדיר במצב חירום: מלחמה, מבצע צבאי או אסון טבע; ובשגרה: אימונים והכשרות וביטחון שוטף. הפטור משירות מילואים הוא נרחב - בפועל כ-6% בלבד מאוכלוסיית המדינה רשומים במערך המילואים, ורק כ-1.5% מהאוכלוסייה הם אנשי מילואים פעילים המשרתים למעלה מעשרים ימים בכל שלוש שנים. חיילי המערך מוצבים ביחידות מילואים, שם הם מחזיקים ברוב התפקידים עד רמת מפקד הגדוד,[1] וכן בתפקידי מטה בחטיבות ובאוגדות המילואים, ויש המוצבים ביחידות צבאיות סדירות. בימי שגרה, מערך המילואים עוסק בעיקר באימונים והכשרות - כך, למשל, ב-2018 שיעורם הגיע לכדי 64% מימי המילואים.[2][4] אוכלוסיית המשרתים, אשר ביצעה בשנת 2018 כשני מיליון ימי מילואים,[2][5] מונה 400,000 איש[6] שגילם הממוצע 32. היא מהווה 70% מסדר כוחות צה"ל, ו-17% ממנה קצינים.[7] שירות נשים במילואים היה נדיר עד לאמצע שנות ה-90, אז נפתחו מקצועות צבאיים רבים בפניהן, אגב כך שכתנאי לקבלת תפקידים מסוימים, רבות מהחיילות נדרשו להסכים לשרת במילואים לאחר השירות הסדיר. שיעור הנשים במערך המילואים גדל מכאחוז בודד בשנת 2002, ל-7% בשנת 2012[8] ועד כדי 16% בשנת 2015. נשים מבצעות כ-9% מכלל ימי המילואים, ותפקידן השכיח הוא קצינת משאבי אנוש.[2][10]

החובה החוקית לשרת במילואים נקבעה במשך שנים רבות בחוק שירות ביטחון, והחל מ-2008 היא מוסדרת בעיקר בחוק שירות המילואים. החוק, לצד תהליכים אחרים, הביאו את צה"ל לצמצם את היקף ימי המילואים בעשורים האחרונים, בעיקר מטעמים תקציביים, שכן יום מילואים משית על הצבא עלות נוספת של כ-500 שקלים. על ידי הפחתת מספר ימי המילואים השנתי ב-83% בין 2004 ו-2017, צה"ל הקטין הוצאותיו בארבעה מיליארד שקלים.[3] נוסף לחקיקה, ב-2004 החליטה הממשלה כי בל"ג בעומר בכל שנה יצוין "יום ההוקרה למערך המילואים" על מנת לעורר אהדה ציבורית והערכה למשרתים.[11]

הקצין המקצועי הממונה על מערך המילואים במסגרת אגף כוח האדם בצה"ל הוא קצין המילואים הראשי (בראשי תיבות: קמל"ר), ודרגתו תת-אלוף.

חובת שירות המילואים

שירות המילואים הוא חובה במדינת ישראל, ונחשב חלק מהאתוס הלאומי. בפועל אחוז המשרתים במערך המילואים הלך ופחת במשך השנים, והוא מורכב בעיקר מבוגרי חילות השדה של צה"ל. מצב זה גורם לעיתים לתחושות קיפוח בקרב משרתי המילואים.

מכסת ימי המילואים לחייל נקבעה בעבר בחוק שירות הביטחון, ועמדה על 36 ימים בשנה. עם החלתו של חוק שירות המילואים בשנת 2010, עבר הצבא למודל תלת-שנתי, לפיו עומד משך השירות בכל שלוש שנים על 54 ימים לחייל, 70 ימים למש"ק ו-84 ימים לקצין לכל היותר. עם זאת, שר הביטחון יכול, באישור ועדת החוץ והביטחון, להאריך את משך השירות ל-108 ימים, אם סבר כי יש צורך בתקופות הכשרה ואימון ארוכות יותר, או לגבי תפקידים ומקצועות מסוימים. זימון אנשי המילואים למשימות ביטחון שוטף הוגבל אף הוא, והיקפו כיום עד 25 ימים, אחת לשלוש שנים. גם כאן, יכול שר הביטחון להגדיל את תדירות הקריאה.

קריאתו של חייל לשירות מילואים נעשית באמצעות צו קריאה - פנייה הנשלחת אל החייל ובה פרטי תקופת המילואים ומקום ההתייצבות לשירות. בקריאה לשם אימון ומשימות ביטחון שוטף, חייל מילואים שמוצא כי הצו עלול לפגוע מאוד בעבודתו או בלימודיו, רשאי לפנות לוועדה לתיאום מילואים (ולת"ם) לשם קביעת מועד אחר, לקיצור תקופת המילואים או לשחרור מאותו זימון לשירות. בנוסף לקריאה בנסיבות שוטפות, ניתן לזמן חייל לשירות מילואים בנסיבות חירום, בהתרעה מיידית, בצו המכונה "צו 8" (מקורו של שם הצו בכך שהסמכות להוצאתו הייתה בסעיף 8 לחוק שירות ביטחון משנת 1949. ב-1959 נחקק חוק שירות ביטחון חדש, וההוראה נדדה לסעיף 26, וב-1986 לסעיף 34, ואולם שמו של הצו נשאר. בחוק שירות המילואים שנחקק ב-2008 שבוּ ההוראות לעניין צו 8 לסעיף 8).

מאז 2001 הוחל שירות מילואים גם במשמר הגבול. תחילה נקבע עיקרון זה כהוראת שעה, אך בחוק שירות המילואים עוגן שירות המילואים במשמר הגבול כהוראה קבועה, המותנית בהסכמתו של חייל המילואים או בכך ששירת במשמר הגבול גם בשירות הסדיר. שירות מילואים מתבצע גם ביחידות סמך של משרד ראש הממשלה, כגון שירות הביטחון הכללי ו"המוסד".

שחיקה במודל צבא העם

מספר המשרתים במילואים (באלפים) ושיעורם באוכלוסייה הכללית (נתוני 2016)[9]
מספר הרשומים למילואים כשיעור מהיהודים תושבי היישוב, 2016[12]

מבחינת המצב החקיקתי בישראל[13] והנורמות החברתיות המקובלות בה, שירות סדיר ושירות מילואים הם חובה החלה על רוב אזרחי ותושבי ישראל על בסיס אתוס "צבא העם". העקרונות המרכזיים של אתוס זה הם:[14] גיוס חובה אוניברסלי; מירב הכוח הלוחם אינו שכיר; הצבא איננו סקטוריאלי; הוא מהווה מימוש של אתוס לאומי של תרומת הפרט לחברת הכלל, במיוחד לאור הכרה בחשיבות מאמצי הביטחון; והוא יוצר חוויה קולקטיבית. בעוד שמודל זה היה זה מכבר לאחד מסימני ההיכר של צה"ל,[15] תמורות בצבא ובחברה הישראלית גרמו לשחיקה ניכרת באתוס זה, בעיקר בכוחות המילואים, כפי שניתן ללמוד מדברי ראש אגף כוח אדם בצה"ל, האלוף אבי זמיר, בשנת 2011:[16] "[...] בשירות החובה עדין מתקיים צבא העם. היבטים רבים של צבא העם בשירות המילואים כמעט ולא מתקיימים מעבר למרכיב האישי וההתנדבותי".

במהלך שנות ה-90 של המאה ה-20 חלה ירידה הדרגתית במספר ימי המילואים השנתיים שהביאה עמה דיון ציבורי בשאלה "כל העם צבא?",[17] שהתשובה עבורה היא לא מוחלט.[18] הגורמים לירידה בהיקף שירות המילואים ויצירת אי-שוויון בנטל ברוכים בחלקם: שיפור מסוים במצב האסטרטגי, הטמעה בצה"ל של מערכות עתירות טכנולוגיה שאינן דורשות כוח אדם רב או שאינן מתאימות להפעלה בידי אנשי מילואים, גידול ניכר באוכלוסייה ומכאן שגם במחזורי הגיוס, ולחץ תקציבי לחסוך בימי מילואים. זאת לצד ירידה במוטיבציה לשרת ונטיית הישראלים "לעשות לביתם",[19] שניתן לממש על ידי התחמקות משירות.[20] כמו כן, כחלק מהרגישות החברתית הגוברת לחללים צבאיים, הממשלה נוטה להרחיק לעיתים את אנשי המילואים מזירות הלחימה הרגישות בשל העלויות הפוליטיות הכרוכות בהצבתם שם.[21][22] כל ההתפתחויות האלה מאפשרות כיום לשמור על רמת הביטחון הדרושה תוך גיוס חלקים הולכים וקטנים מהעם למילואים ולשירות חובה. יתר על כן, חוק שירות המילואים, שנחקק בשנת 2008, הגביל את סמכות המדינה לגייס אנשי מילואים, וקבע תגמול נוסף למשרתים, כך שהעיקרון של צבא מקצועי החל להתמסד מעבר לפרקטיקה שבאה לידי ביטוי עוד קודם לכן. החוק עיגן את נטיית הצבא להפעיל שירות מילואים בררני, כך שצעירים המתעקשים על שחרור ממילואים, פטורים ברוב המקרים, גם אם רשמית חלה עליהם חובה לשרת. המנגנון לכך נובע מניסוח החוק, לפיו לצבא מותר לקרוא לשירות מילואים רק בשעת חירום, לשם תעסוקה מבצעית ולאימונים, כך שמגמת הצבא לשחרר חיילי מנהלה בתפקידים שונים תואמת את הנחיות החוק. זאת ועוד, חוק שירות המילואים מחייב את צה"ל לשמור על כשירותם של אנשי המילואים, ובכך מאלץ אותו לשחרר חיילים רבים שלא ניתן לאמן מבלי לחרוג מהמגבלות התקציביות. מדיניות זו באה לידי ביטוי, בין היתר, במימוש תהליך "מיקוד המצבות" בהמלצת ועדת רוני נומה משנת 2014.[23] התהליך מגביל את כוח האדם ביחידת מילואים ל-120% מהתקן, שקודם לתהליך זה הגיע אף לכדי 200% בחלק מהיחידות, וזאת מבלי להפחית את מספר היחידות במערך. "מיקוד המצבות" דורש מהחיילים הנותרים שיעור התייצבות גבוה יותר, ובכך משפר את כשירותם, אלא שהוא גם מגדיל את העומס על כל אחד מהם, ומפריע לקיום הטקטי של יחידת המילואים, שכן חיילי מילואים מתקשים לעיתים להתנתק משגרת חייהם ולהתייצב לשירות.[24] התוכנית הרב-שנתית גדעון הייתה המשך למגמה זו - לפיה צומצמו כוחות המילואים במאה אלף חיילים ונסגרו חטיבות וגדודים. מעבר לכך, יש שיטענו כי לצבא תפקיד פעיל אף יותר במעבר ההדרגתי ממודל של גיוס חובה לצבא התנדבותי.[25]

על סמך נתוני השירות הצבאי, ניכר כי חל צמצום משמעותי בשוויון בנטל. ממידע שפרסם צה"ל בשנת 2017 עולה כי שיעור הגיוס המשוקלל של גברים ונשים לשירות סדיר עומד על כ-65% מפוטנציאל הגיוס,[26] המהווה לראשונה בתולדות המדינה פחות ממחצית האוכלוסייה הכללית בגילאי הגיוס.[27] לעומת חיילי השירות הסדיר, שיעור המשרתים באופן פעיל במילואים הוא קטן אף יותר: בשנת 2014 היו כ-180,000 משרתי מילואים "פעילים",[28] אשר שירתו 20 ימי מילואים ומעלה בתקופה בת שלוש שנים. לשם השוואה, באותה שנה חיו בישראל 1,694,000 יהודים (גברים ונשים) בגילאים 20 - 40[29] שאמורים להוות את רוב "פוטנציאל השירות" של מערך המילואים, אלא שמספר המשרתים הפעילים מהווה רק 10.6% מקבוצת אוכלוסייה זו, וכ-2% מהאוכלוסייה הכללית. על אף הרגישות הציבורית בנושא, צה"ל פרסם בשנת 2016[30] כי מתוך 2.1 מיליון האזרחים בגיל 21 עד 45 ששירתו בצבא, פחות מרבע היו רשומים אז למילואים, ורק שישה אחוזים שירתו במילואים במשך 20 יום לפחות בשלוש השנים הקודמות. שיעורם באוכלוסייה של המשרתים הפעילים במילואים היה 1.5%.[31] בשנת 2017 שיעור המשוחררים משירות סדיר המשרתים יותר מ-20 ימי מילואים בשלוש שנים ירד לכדי 5%.[3] מגמה זו צפויה להמשך, כך לדברי ראש אגף כוח האדם בצה"ל, האלוף חגי טופולנסקי, משנת 2015:[6] "האימונים יורחבו, כוח האדם יצומצם ב-20% והתגמול יוגדל. מי שרוצה לעשות מילואים מוזמן לעשות זאת. אנו עוברים לנבחרת מילואים איכותית יותר, ומתוגמלת יותר". לאור נתוני הגיוס, הצהרות קציני צה"ל בכירים ומדיניות תגמול אנשי המילואים, נראה כי מערך המילואים עובר בשנים האחרונות למודל גיוס בררני, שהוא בחלקו מודל שירות התנדבותי ובחלקו מודל שירות מקצועי.

פטור משירות מילואים

ישנן מספר סיבות המקנות פטור משירות המילואים:

  • פטור מחמת גיל - גיל הפטוֹר החוקי משירות מילואים לגברים הוא 40 לחיילים, 45 לקצינים, ו-49 לתפקידים מסוימים שקבע שר הביטחון באישור ועדת החוץ והביטחון (בעיקר תפקידים במערך הרפואה, נהגי כלי רכב כבדים, מכונאים וטכנאים). נשים רווקות משרתות במילואים עד לגיל 24 (או 34 במקצועות מיוחדים), אף שעל פי חוק ניתן לזמנן עד גיל 38. לצד זאת, אלפי מקבלי פטור ממילואים בשל גילם בוחרים להמשיך ולהתנדב למילואים מדי שנה. בעבר, עמד גיל הפטוֹר ממילואים על 54 לגבר ו-38 לאשה, ואולם לא ניתן היה לזמן חייל מילואים מעל גיל 41 שעדיין משרת ביחידה קרבית לפחות עשר שנים, וחייל מילואים מעל גיל 48 שבעבר שירת ביחידה קרבית לפחות עשרים שנה, אלא אם נתן הסכמתו לכך. לאורך השנים הקדים צה"ל מיוזמתו את הגיל המרבי שבו נקראים גברים חיילי מילואים לשירות, כך שגיל הפטוֹר (המוקדם) לגברים הועמד על 40 לחיילים, 42 לקצינים קרביים, 45 לקצינים עורפיים, 48 למשרתים במערכי הגמ"ר (הגנה מרחבית) וביחידות מחוץ לצבא, ו-51 לרופאים. בשנת 2008 אישרה הכנסת את חוק שירות המילואים, ומאז חלים גילאי הפטור הקבועים כיום.
  • פטור מחמת הריון לנשים - נשים במהלך הריון או אחריו אינן משרתות. למרות זאת, נשים רבות מתנדבות להמשיך בשירות מילואים גם לאחר לידת הילד הראשון (במיוחד בתפקידים כמו רופאה או קצינת נפגעים). נוסף על כך, קיים גם פטור לנשים שאינן בהיריון אך נשואות[32].
  • פטור מחמת אי כשירות רפואית - בדומה לתהליך המקובל בשירות הסדיר, חייל הנמצא בלתי כשיר רפואית לשירות שלו ונקבע לו פרופיל 21, יחדל מלשרת במערך המילואים. כמו כן, בעלי פרופיל 45 עם סעיף נפשי, פטורים גם הם אוטומטית משירות המילואים (אם כי סיבת הפטור שלהם תהיה "צמצום כוחות המילואים" ולא אי כשירות רפואית).
  • פטור מחמת צמצום כוחות המילואים - חיילים עורפיים בתפקיד כללי, בעיקר בבסיסים פתוחים, מיועדים אוטומטית לפטור משירות מילואים בגין סיבה של צמצום כוחות המילואים. חיילים אלה ייקראו לשירות בנסיבות ייחודיות בלבד ולרוב על פי דרישה מפורשת של מפקדם הישיר.
  • פטור מחמת התנהגות רעה וחמורה - חיילים בעייתיים מבחינה משמעתית בשירות סדיר - לרוב מדובר בכאלה שנשפטו לימי מחבוש מרובים - צה"ל עשוי לפטור אותם משירות ביוזמתו.
  • פטור להורים שכולים - אנשי מילואים שהוגדרו כהורים שכולים מקבלים פטור משירות מילואים[32].
  • פטור לחברי כנסת - חברי כנסת פטורים משירות מילואים, עם זאת במקרים רבים בחרו חברי כנסת לצאת שירות. דוגמה בולטת לכך היה חבר הכנסת יוסי שריד שהתנדב למילואים בזמן מלחמת לבנון הראשונה, למרות שהיה בין ראשוני המתנגדים למלחמה[33].

בעלי פטור משירות מילואים רשאים להגיש בקשת התנדבות לשירות וזו תיבחן לגופה באגף כוח האדם בהתאם לנסיבות הייחודיות של הפונה ולצורכי הצבא. כך לדוגמה, אושרה בקשתו של ברק בכר, מאמנה של הפועל באר שבע בכדורגל, להתנדב למערך המילואים, לאחר שבשירותו הסדיר קיבל פטור משירות צבאי בגין התנהגות רעה וחמורה.

תשלום בגין שירות המילואים

תגמולי מילואים

התגמולים הניתנים לחיילי מילואים נחלקים לשני סוגים: תגמולים מהמוסד לביטוח לאומי, שנועדו לפצותם על אובדן הכנסות, ותגמולים נוספים, המוענקים למי ששירתו מספר רב של ימי מילואים, כאות הוקרה על תרומתם.

על פי חוק הביטוח הלאומי, משלם המוסד לביטוח לאומי תגמולי מילואים לחיילי המילואים, כתחליף למשכורת שאינה משולמת להם בתקופה זו. לשכיר משולמים תגמולי המילואים באמצעות מעבידו, במועד השגרתי לתשלום המשכורת, ולעצמאי – ישירות מהמוסד לביטוח לאומי, על-פי תביעה שהוא מגיש עם שובו משירות המילואים.

התגמול מועבר על פי החלק היחסי של ימי המילואים בשכרו החודשי של חייל המילואים, לפי ממוצע משכורותיו בשלושת החודשים הקודמים לשירות המילואים. התעריף ליום מילואים שווה לשכר החודשי חלקי 30, בעוד התעריף המקובל ליום עבודה שווה לשכר החודשי חלקי 25 או 22. הסיבה לכך היא שבחישוב תגמולי המילואים מובאים בחשבון גם ימי המנוחה השבועית, שהם חלק מתקופת המילואים. בשירות מילואים שאורכו אינו מספר שלם של שבועות, כדי למנוע פגיעה בשכר החייל, גובה התגמול מחושב על ידי חלוקת מספר ימי המילואים בשבע. אם אין שארית, יועבר התשלום כרגיל, כלומר מכפלת ימי השירות בתעריף היומי; אם השארית היא 6, ישולם התגמול גם עבור יום נוסף; אם השארית היא בין 1 ל-5, תוכפל השארית ב-1.4 (כך, לדוגמה, חייל ששירת 4 ימים, יקבל תגמול עבור 4*1.4 ימים, שהם 5.6 ימים).

עם זאת, אין בתגמולי המילואים כדי להוות פיצוי כספי מלא, בעיקר מהסיבות הבאות:

  • בתקופת המילואים חייב המעביד לשמור על מלוא זכויותיו של העובד, כגון הפרשה לביטוח פנסיוני, זכות לפיצויי פיטורים ועוד. המעביד אינו מקבל כל פיצוי על עלות זו, וכן הוא אינו מקבל פיצוי על אובדן התפוקה של העובד בהיעדרו.
  • איש מילואים שבשלושת החודשים שקדמו לשירותו חלה עלייה במשכורתו ימצא עצמו נפגע, שכן גובה התגמול מחושב על סמך ממוצע משכורות אלה, אלא אם מעסיקו יבחר לממן הפרש זה מכיסו. לעומת זאת, חייל מילואים שמשכורתו קָטְנָה ברבעון הקודם לשירות יקבל תגמול העולה על השכר שהיה מקבל אילו לא היה יוצא לשרת.

חייל מילואים שלא עבד קודם צאתו למילואים (סטודנט, למשל), או ששכרו נמוך, מקבל תגמולי מילואים על-פי התגמול המזערי, שהוא 68% מ"הסכום הבסיסי" – סכום המוגדר בחוק הביטוח הלאומי, מתעדכן מדי שנה על פי עליית מדד המחירים לצרכן ועומד על 5,898 ש"ח לחודש או 196.61 ש"ח ליום (החל מ-1 בינואר 2018).

תגמול נוסף ותגמול מיוחד

חיילי מילואים שביצעו 10 ימי שירות ומעלה בשנה, זכאים לקבלת "תגמול נוסף" בהתאם למספר הימים שבהם שירתו בשנה החולפת, המוענק באמצעות רשות המיסים, בסכומים שווי ערך לנקודות זיכוי במס הכנסה, והוא ניתן בהתאם למשך השירות. מאחר שהמענק תוקצב על ידי האוצר בסכום קבוע, הרי שסכום המענק לחייל עשוי להשתנות בהתאם לסך ימי שירות המילואים שבוצעו בצה"ל באותה שנה. הסכום המרבי למענק זה הוא שווה ערך ל-2 נקודות זיכוי, שהן כ-5,200 ש"ח.

חיילי מילואים המשרתים בהיקף גדול מאוד זכאים ל"תגמול מיוחד", העומד על 100 ש"ח בגין כל יום מילואים החל מיום המילואים ה-32 ועד היום ה-60 בכל שנה קלנדרית.

מילואים בתנאי קבע

לחיילי מילואים הנדרשים לשירות מילואים ממושך מוצע לעיתים לשרת במילואים בתנאי קבע (מת"ק) - שירות מילואים שבו במקום התגמולים המתוארים לעיל מקבל חייל המילואים תשלום זהה לתשלום שהיה מקבל אילו התגייס לשירות קבע בתקופה זו.

קצבאות לחייל מילואים שנפגע

בשנת 2002 אישרה הכנסת את חוק תשלום קצבאות לחיילי מילואים ולבני משפחותיהם, התשס"ב-2002,[34] המשפר את הקצבאות לחייל מילואים שנהרג או הפך לנכה עקב שירותו במילואים.[35]

הגנה וסיוע לאיש המילואים

השירות במילואים משבש את סדרי עבודתו וחייו של חייל המילואים, ולכן נדרשת הגנה עליו באמצעות החוק, כמו גם סיוע וולונטרי לצמצום הפגיעה בו.

חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה) אוסר פיטוריו של חייל מילואים בעת שירות המילואים ושלושים יום לאחר מכן, אלא אם ניתן היתר לכך על ידי ועדת התעסוקה הממונה על ידי שר הביטחון. הוועדה נותנת היתר כזה רק אם יוכיח המעסיק כי הפיטורים המבוקשים אינם בשל שירות המילואים. החוק קובע כי פיטורים שנעשו מחמת שירות במילואים - בטלים.

חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה אוסר על הפלייתו של המשרת במילואים בכל הנוגע לקבלתו לעבודה ולתנאי עבודתו.

סטודנטים המשרתים במילואים זכאים להקלות מיוחדות הן מצה"ל והן מהמוסד האקדמי בו הם לומדים. ההקלות כוללות קיצור שירות, התחשבות בתקופת בחינות, מתן מועדים מיוחדים לבחינות ("מועד ג'"), והנחה בשירותי צילום מסמכים. כמו כן, חוק עידוד מעורבות סטודנטים בפעילות חברתית וקהילתית מקנה שתי נקודות זכות אקדמיות לסטודנט הלומד לתואר ראשון ששרת במילואים 14 ימים ומעלה באחת משנות לימודיו.

בנוסף, ישנם ארגונים כגון פורום החפ"שים ופורום מג"דים, מח"טים וטייסים במילואים העוסקים בקידום זכויות חיילי המילואים.

בשנת 2010 החל צה"ל להפעיל את "בהצדעה", מועדון צרכנים של משרתי מילואים בעלי תעודת משרת מילואים פעיל. תעודה זו מקנה גם הנחות באגרות ממשלתיות. לכל חייל מילואים אשר שירת מעל 10 ימי מילואים בשנה, מופק כרטיס מיוחד המקנה הנחות בבתי עסק שונים ברחבי המדינה.

ביולי 2017 אישרה הכנסת לבת זוג של חייל מילואים, העובדת במשרה מלאה ולה ילד שטרם מלאו לו 13 שנה, לקצר את יום עבודתה בשעה אחת בתקופה שבן זוגה בשירות מילואים פעיל הנמשך חמישה ימים לפחות.[36]

החל מינואר 2018, חיילים שמשרתים בשירות מילואים פעיל זכאים להנחה בשיעור של עד 5% מתשלום הארנונה שהם משלמים על דירתם, הנחת חובה ותלויה בשיקולי הרשות המקומית.[37] בדו"ח שפורסם על ידי תנועת אם תרצו בשנת 2019 נמסר כי 91% מהרשויות המקומיות העניקו הנחות בארנונה לתושביהן המילואימניקים.[38]


ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: מלואימניק

הערות שוליים

  1. ^ עמוס הראל, 12% ממפקדי הגדודים במילואים בצה"ל - אנשי קבע, באתר הארץ, 19 בפברואר 2014
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 הודעת צה"ל ביום ההוקרה למערך המילואים 2019
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 חגי עמית, המיליארדים הסודיים של צה"ל: לאן נעלמו המילואימניקים?, באתר TheMarker‏, 28 באוקטובר 2018
  4. ^ ב-2017, 70%[3]
  5. ^ 1.8 מיליון ימים בשנת 2017, מערכת אתר צה"ל, לכבוד שבוע ההוקרה למילואים, 1 במאי 2018
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 תומר הדר, ראש אכ"א בצה"ל: רבע מהבנים ושליש מהבנות מתחמקים מגיוס, באתר כלכליסט, 8 בפברואר 2015
  7. ^ מערכת אתר צה"ל, יום ההוקרה לאנשי המילואים, 1 במאי 2018
  8. ^ סהר אלמוג, "למעלה מאלף מהמילואימניקים הפעילים: מעל גיל 60", במחנה, 2 במאי 2013
  9. ^ 9.0 9.1 יוסי יהושוע, לא כולל שירות מילואים, ידיעות אחרונות, מאי 2016. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנתון סטטיסטי לישראל 2016 - מספר 67 פרק 2, לוח 3
  10. ^ תפקידיהן הנפוצים בשנת 2017 היו תצפיתנית, קצינת רגלים ועובדת חדר מבצעים[9]
  11. ^ איתי אשר, ל"ג בעומר יהפוך ל"חג המילואימניקים", באתר nrg‏, 22 בינואר 2004
  12. ^ התרשים על סמך עיבוד נתוני 2016 שצה"ל פרסם לתקשורת (אמיר בוחבוט, הנתונים נחשפים: תל אביב מובילה באחוז משרתי המילואים בצה"ל, באתר וואלה! NEWS,‏ 11 במאי 2017), ועל אומדני האוכלוסין לסוף שנת 2016 של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. עבור הנתון הכלל ארצי ונתון יתר היישובים, החישוב מבוסס על מספר משרתי המילואים בו נקב האלוף טופולנסקי.[6] התחשיב מוטה בכך שאינו מביא בחשבון את הלא-יהודים בגודל אוכלוסיית כל יישוב, ככל שיש קבוצות כאלה באוכלוסייה המשתתפות במילואים, אלא שככל הנראה מדובר בהטיה לא משמעותית, והיא כנראה עוד פחות משמעותית בהיבט השוואת שיעור ההשתתפות בין היישובים.
  13. ^ כך על פי חוק שירות ביטחון, תשמ"ו-1986 וחוק שירות המילואים, תשס"ח–2008.
  14. ^ דוח הוועדה לבחינת סוגיית קיצור שירות החובה בצה"ל, 2006, עמ' 12
  15. ^ הכנסת, מרכז המחקר והמידע, הצעת חוק המילואים - סוגיות ערכיות בגיוס בררני, 2006
  16. ^ מתוך ישיבה מיוחדת של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, 24 במאי 2011
  17. ^ המכון הישראלי לדמוקרטיה, כל העם צבא? שרות המילואים בישראל, 2002, עמוד 11
  18. ^ שאול ברונפלד, מילואים: בעיית שיח של כלכלנים ושל אנשי צבא, מערכות 390, יולי 2003
  19. ^ חגי עמית, הפצצה המתקתקת של המילואימניקים: לא מתגייסים בשביל כסף, אבל בלי כסף לא נתגייס, TheMarker, מאי 2013
  20. ^ דברי קצין המילואים הראשי, תת-אלוף במילואים ארי סינגר: "המילואימניקים משרתים מכורח הצו אבל מתוך בחירה, הרי יש דרכים להתחמק משירות מילואים." שקד גבאי, במחנה, גיליון 16 (3421), יוני 2019, עמוד 35
  21. ^ יגיל לוי, צבא המילואים שוקע, צבא ואסטרטגיה, כרך 3, גיליון 3, המכון למחקרי ביטחון לאומי, דצמבר 2011
  22. ^ עמוס הראל, קצין מילואים בכיר: בצה"ל מספרים סיפורים על היכולת ולא יודעים לקבל ביקורת, באתר הארץ, 28 בדצמבר 2018
  23. ^ אופיר קבילו, כוח האדם במערך המילואים: מהתנהלות לניהול, מתוך מערך המילואים לאן?, עורכים: מאיר אלרן, כרמית פדן, הושע פרידמן בן שלום, רוני טיארג'אן, מזכר 183, המכון למחקרי ביטחון לאומי, תל אביב, אוקטובר 2018
  24. ^ תת-אלוף (במיל') שוקי בן ענת, קצין מילואים ראשי בשנים 2008 - 2013: "אם יחידות המילואים עבדו עד אז על סד"כ שהיווה 140% - 150% מהצורך האמיתי שלהן – אמרו להן 'תרדו ל-120%'. רק שסד"כ כזה לא מספיק לקיום טקטי של יחידת מילואים. בעולם המילואים אנו יודעים שאשתו של אחד נמצאת בהריון והשני חייב להיות בעסק. עודף של 20% לא מספיק כדי לקיים יחידת מילואים." מתוך: חגי עמית, המיליארדים הסודיים של צה"ל: לאן נעלמו המילואימניקים?, באתר TheMarker, אוקטובר 2018
  25. ^ יגיל לוי, ‏"צבא העם" נגד גיוס החובה, משפט וצבא 32479
  26. ^ הודעת ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, שיעור הגיוס המשוקלל לצה"ל: 65%, 25 בינואר 2017
  27. ^ רועי שרון וכרמלה מנשה, לראשונה: יותר ממחצית מבני ה-18 לא מתגייסים לצה"ל, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 03 בדצמבר 2017
  28. ^ לפי דברי ההסבר שנלוו להצעת חוק שירות המילואים (תיקון – משרת מילואים פעיל), התשע"ה–2015 שהונחה על שולחן הכנסת ה-20.
  29. ^ הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנתון סטטיסטי לישראל 2015 - מספר 66 פרק 2, לוח 3
  30. ^ יוסי יהושוע, לא כולל שירות מילואים, באתר ynet, 30 במאי 2016
  31. ^ בהתייחס לנתוני צה"ל המצוטטים, 6% מתוך 2.1 מיליון הם 1,260,000 משרתי מילואים פעילים. על פי אחזור ממאגר הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה גודלה של אוכלוסיית ישראל במועד זה היה 8,540,200.
  32. ^ 32.0 32.1 כל הסיבות לפטור ממילואים, תופסים קו
  33. ^ אריה דיין, ראיון בלעדי עם יוסי שריד בדרך לחזית, כותרת ראשית, 13 במרץ 1985
  34. ^ חוק תשלום קצבאות לחיילי מילואים ולבני משפחותיהם, באתר כל-זכות
  35. ^ סמדר שמואלי, קצבאות חיילי המילואים הושוו עם משרתי הקבע, באתר ynet, 7 במאי 2002
  36. ^ חוק עבודת נשים (תיקון מס' 58), התשע"ז - 2017, ספר החוקים 2647
  37. ^ Nevo.co.il, www.nevo.co.il
  38. ^ חנן גרינווד, דו"ח: שיפור במתן הנחות בארנונה למשרתי מילואים, ישראל היום, ‏19.5.2019
זרועות, פיקודים ואגפּים
אגפּים אגף אסטרטגיה ומעגל שלישי • אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה • אגף כוח האדם • אגף המבצעים • אגף המודיעין • אגף התכנון ובניין הכוח הרב-זרועי • אגף התקשוב וההגנה בסב"ר
זרועות זרוע היבשה • זרוע האוויר והחלל • זרוע הים
פיקודים מרחביים פיקוד הצפון • פיקוד המרכז • פיקוד הדרום • פיקוד העורף
גופים נוספים דובר צה"ל • המכללות הצבאיות • הגיס הצפוני • הגיס המטכ"לי • הפרקליטות הצבאית • הרבנות הצבאית • יחידת בתי הדין הצבאיים • מערך התמרון • מפקדת העומק • פיקוד ההכשרות והאימונים
חילות צה"ל
חילות השדה חיל הרגלים • חיל השריון • חיל התותחנים • חיל ההנדסה הקרבית • חיל הגנת הגבולות
חילות נוספים חיל החינוך והנוער • חיל הטכנולוגיה והאחזקה • חיל הלוגיסטיקה • חיל המודיעין • חיל משאבי האנוש • חיל המשטרה הצבאית • החיל הכללי • חיל הקשר והתקשוב • חיל הרפואה
חילות היסטוריים חיל המדע • חיל נשים • חיל האיסוף הקרבי
שונות
מבנה צה"ל • אמצעי לחימה • מילואים • יחידות מובחרות • מבצעים • מדים • דרגות • עיטורים • כומתות • תגי כובע • תג יחידה • דגלים • נס יחידה • דין משמעתי
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0


אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=שירות_המילואים_בישראל&oldid=1678746"